נכדו ר' יצחק נולד בשנת ת לערך לאביו ר' יעקב.
אשתו חיה בת ר' ידידיה גד מקאליש נטלה עליה את עול הפרנסה. כדי שבעלה יתמיד בתורתו ובסיגופיו ללא הפרעות. נתקבל לרב בסקוליע, ונודע כגאון מקובל ובעל מופת. העמיד תלמידים גדולי הדור, וכבר מתל"ב תפס ישיבה. באחרית ימיו אסר מלחמת חרמה על שבתאי עירו, ומרוב צער נתעוור שש שנים, ובשביעית נפקחו עיניו. עבר לגור בדרוהוביטש בה כהן מחותנו הרב יקותיאל זלמן סג"ל לנדא, עד לפטירתו ביום ב' כ"ז אלול תפ"ו [תוקן: כ"ז אלול תפ"ז ↓]. לפני פטירתו הבטיח לעשרה דורות מזרעו, שבכל עת צרה יבואו להשתטח על קברו ויוושעו. ילדיו: א. ר' יהודה ליב; ב. ר' בנימין זאב וולף (ד"ת מהם בספרו של אביהם על המשניות); ג. ר' אליעזר אב"ד נמירוב, פשוורסק ושטערוויץ; ד. ר' יעקב קופל, למדן מקובל ודרשן בברודי עד לפטירתו ביום ז' סיון תקמ"ב (ספר ברודי, 89, עם נוסח מצבתו); ה. ר' ישכר בר הצעיר; ו. אשת ר' מאיר מיאשינקה זקנו של המהרי"א מזידיטשוב.
ציוה את בניו להדפיס מי"ג חיבוריו: א. דרשות עה"ת; ב. על ההפטרות; ג. על תהלים; ד. על פירש"י עה"ת; ה. על משניות; ו. חידושי גפ"ת; ז. שו"ת; ח. קיצור יו"ד; ט. על תרי"ג מצוות; י. קבלה; יא. קיצור וביאור עץ חיים; יב. מוסר; יג. דקדוק.
זרע יצחק על המשניות, פרנקפורט דאודר תצ"ב, ע"י בנו ר' אליעזר שכתב את ההקדמה. המסכימים: ר' יעקב יהושע מקראקא החונה בלבוב, ור' משה אהרן מלבוב אב"ד פפד"א. אבדו הסכמות ר' יצחק סג"ל לנדא אב"ד דוקלא, ואחיו ר' מאיר אב"ד דוברומיל. נדפס בסידור אותיות חדש, ברוקלין, תפארת, תש"ך, ע"י נכדו ר' חנניה יום־טוב ליפא דייטש אב"ד העלמעז. המו"ל כתב הקדמה, וצירף בסוף: מכתבים והארות שכתבו אליו בתשי"ט–תש"ך רבני זמננו, מגילת יוחסין מפורטת (בעמ' תנד—תנט תולדות המחבר), שמות הנדיבים, הערות ומפתח כללי.
מכתבי הרבנים באו בסדר זה: בד"צ העדה החרדית בירושלים בראשות ר' פנחס עפשטיין, האדמו"ר מקופישניץ, ר' אברהם שלמה כ"ץ מריסקווע, ר' אליעזר זילבר, ר' יצחק מאיר הכהן רפפורט רב דפראג, ר' אפרים אליעזר יאלעס, ר' ברוך צוקרמן מטלנשטי בקליבלנד, רד"ב ויידנפלד, ר' יוסף לייפר מפיטסבורג, רי"י וייס ממנשסתר, ר' ישראל פורת מקליבלנד, ר' ישראל וועלץ, ר' לוי יצחק גרינוולד מצעהלים, ר' מאיר גרינוולד מטעטש בטורונטו, האדמו"ר מבויאן, ר' פנחס הירשפרונג, רצ"ה מייזליש, רח"מ כץ ר"מ טלז בקליבלנד, ר' יחזקאל שרגא לנדא מוערעצקי ראב"ד נייטרא בברוקלין, ר' מנחם צבי אייכנשטיין, ר' משה פיינשטיין, ר' נפתלי הירצקא העניג משארמאש בברוקלין, האדמורי"ם מבאבוב ומציעשינוב.
זרע יצחק על תהלים עבר גלגולים שונים. כתב היד היה ברשות ר' חיים יוסף ברוקשטיין אב"ד פיסטין, ב"ר יהושע יצחק חתן ר' חיים ראב"ד ברודי, חתן ר' אליעזר בן המחבר. אחרי שר' חיים יוסף נפטר, חשב נכדו ר' פנחס שאלו הם חידושי זקנו, והדפיסם על שמו בשם נשמת חיים. מאוחר יותר הובר למשפחה שאלו חידושיו של זקנם הקדמון, ור' מרדכי אחי המהדיר אמר זאת בבירור לבנו ר' ישראל נתן בריקנשטיין. הבן השיב האבידה לבעלים, והדפיס: תהלים עם פי' עפ"י פרד"ס, ירושלים, דפוס התחיה, (תש"ה), ערה עמ'.
בהקדמתו מוסר את תולדות המחבר, מזכיר את בנו ר' דוד שנפטר ביום ד' כ"ז אלול תש"ב יום הפטירה של המחבר, מודה לכלתו עלקי שתמכה בהדפסת הספר, ומברכה עם בנה ובתה. בראש הספר צרף אגרת קצ חי, מעשה נורא מהמחבר שנדפס כבר בתרכ"ד. בסופו: פירוש מהבעש"ט על מזמור קז, ליקוטים מהמגיד מקוזניץ, וכמה השמטות מהמחבר. רחי"ל דייטש מהעלמעץ הביא לדפוס בשלישית בניו-יורק תשל"ב, בשם זרע יצחק על תהלים, בתיקון השגיאות שבהשמטות בגוף הטקסט, ומבלי להזכיר את מהדורת תש"ה שממנה צילם, ואת מהדירה. הסכמות קיבל מהאדמו"ר מסאטמאר, רצ"ה מייזליש ור' משה שטרן אב"ד דברצין, עם הערותיהם ומפתחות. מהספר על המשניות הועתקו ההקדמה, מכתבי רבנים, ודברי תודה לנדיבי עם. במהדורה הרביעית שנדפסה שם בתשל"ג, מכתב מהאדמו"ר ר' משה יהושע מויזניץ מתשל"א, וקיצור מגילת היוחסין.
זרע יצחק, קיצור דקדוק מספר שיח יצחק שחיבר ר' יצחק חיות אב"ד סקאליע, גם תרי"ג מצוות מסודרות לפי הרמב"ם ונרשמו באות אחת מעשרת הדברות, גם תיקון קרי מספר אמתחת בנימין, גם קונטרס שצריך ליקח הציצית בשעת ק"ש בין קמיצה לזרת, גם פירוש על חד גדיא מהרב יצחק אב"ד פוזנא, גם קצת מסידור האריז"ל עד קדיש דהודו. כתב־היד נעתק בשנת ת"פ ע"י ר' אריה ליב ב"ר פרץ מבראד תלמיד המחבר, ונמצא בספריה הלאומית בירושלים. כתב־יד זרע־יצחק על תרי"ג המצוות נמצא בספריית מוסד הרב קוק.
מליצי אש, ח"ב, אלול, 105–106; ספר ברודי, 75–76, עם נוסח מצבתו; הרשקוביץ, מהר"ץ חיות, מט-נ.
בנו ר' אליעזר כיהן ברבנות נמירוב, פשוורסק ושטערוויץ. בסוף ימיו גר בברודי בה כיהן חתנו ר' חיים ראב"ד לבוב. נפטר ביום י"א אדר"ב תקכ"ז. היה חתנו של ר' מרדכי סג"ל אב"ד קאצק, ב"ר יקותיאל זלמן הלוי לנדא אב"ד דרוהוביטש. הביא לדפוס את ספרו של אביו, ובהקדמה מישב קושית מוח"ז ר' יוסף סג"ל אב"ד פרעמישלא חתן ר' ליב חסיד. בנו ר' יצחק, פרנס ארבע הארצות בברודי שנפטר באי"י, היה אבי ר' מאיר אב"ד טיסמניץ.
ספר ברודי, 89, עם נוסח מצבתו.