ר' יצחק (מנחם) נחום ב"ר מרדכי טברסקי

מרוה רוסקה (תרמ"ח–תש"ב)

נולד בשנת תרמ"ח בעיירה שפיקוב שבפודוליה, לאביו האדמו"ר המקומי רבי מרדכי (נשא את חוה בת רבי יוחנן מרחמיסטריבקה. נפטר ביום י"ח ניסן תרע"ד. היה לו עוד בן: ר' משה דוד חתן ר' שלמה זלמינא צוקרמן מרשקוב, ובנות: פיגלא זו' רבי שלום יוסף פרידמן ב"ר דוד מבוהוש; חוה זו' רבי נחום טבֿרסקי ברי"ל מטריסק; מירל זו' רבי אשר פרלוב מסטולין), בנו של רבי מנחם נחום האדמו"ר מסקווירה ושפיקוב (נשא את שינדל בת רבי דוד מטולנא. נפטר בר"ח ניסן תרמ"ו), בנו מזיווגו הראשון של רבי יצחק מסקווירה.

מקטנותו נודע כיניק וחכים, ומלמדו השני היה המקובל ר' אהרן מצפת. נשא בתרס"ט את שבע בת המהרי"ד, ועבר לגור בבלז. כיבדוהו שם בשל אצילותו ועדינותו, הדרת פניו ובגדיו הנקיים, דיבורו המתון, כבוד הבריות והכנסת אורחים שלו. בחוליו האחרון של אביו נסע לבקרו, ואחרי הפטירה לא הניחוהו החסידים לחזור, והכתירוהו כאדמו"ר משפיקוב. ארבע שנים נמנע ממנו להתאחד עם משפחתו שברחה להונגריה בגלל המלחמה, ובינתיים סבל מאד וקיבל הכל בדומיה. המשיך ללמוד בהתמדה גם כאשר פורעים פרצו לביתו, ובניסים גלויים ניצל מידם. רק בסיון תרע"ח עלה בידו לצאת ולהגיע למונקטש ולרצפרט. שב עם המשפחה להולשיץ, ואח"כ לבלו בה צורך לבית הדין בענינים קשים.

בשנת תרפ"ז נתקבל כרבה של רוה־רוסקה, ונתגלתה יכולתו להנהיג את הציבור. למרות היותו מתון בטבעו, שמר בקנאות ובתקיפות על חומות היהדות. השמיע את דעותיו בנחת ובזהירות שלא לפגוע באיש, ולא התערב במחלוקות. תמיד ראוהו לומד, ובחשאי עסק בקבלה. סבב בעיר לגבות מעות חיטין ועזרה לנצרכים. גילם דמות פאר של רב חסידי אריסטוקרטי, המקדש שם שמים בכל הליכותיו. פרנסתו נצטמצמה בעת הגזירות הכלכליות של ממשלת פולין, ובכניסת הנאצים נפגעה משפחתו מן הראשונות. העדיף להשאר עם צאן מרעיתו, ולא נענה להצעות לברוח אל מעבר לים. בתחילת תש"ב (ולא תש"א) נלקח עטוף בטלית ותפילין מוכה וחבוט למשלוח לבלזיץ (עליתי מספציה, 106), עם זו' וילדיו הי"ד: א. ר' יואל הלמדן. נשא את בילוש בת ר' יחזקאל הכהן רבינוביץ אב"ד נוביפולה ורדומסק מח"ס כנסת יחזקאל, וגר שם. נספו עם ילדם; ב. שינדל עם בעלה וילד; ג. חוה; ד. מרדכי; ה־ו. בן ובת תאומים; ז. ישכר דוב.