ר' פנחס חיים (ליב) ב"ר יהודה צבי טויב
אב"ד רווזדול
מרווזדול (תרכ"ז–תרצ"ו)
נולד בקומרנא ביום כ"ב תשרי תרכ"ז לאביו ר' יהודה צבי אב"ד רווזדול, וזקנו מהרי"א מקומרנא ניבא לו עתידות. למד אצל זקנו ר' אליעזר צבי ספרין מקומרנא. בתרמ"ד נשא את פיגא בת ר' אברהם חיים הורביץ השני אב"ד לינסק, נפטרה בת ס"ז ביום ט"ו חשון תרצ"ג, ושקד שם על לימוד התורה. כשבית חמיו עלה באש בשריפת פסח תרמ"ו, עבר אל אביו לרווזדול. סמוך לאחר מכן נפטר אביו, ונבחר למלא את מקומו. נהג את נשיאותו ברמה, ודאג בתוקף לתיקון בדקי הדת. חמישים שנה גבאי למעות א"י. מתרנ"ג נסע מיום בדר"ח אלול תרצ"א מאת נשואי כולל גליציה בירושלים, רוגים מובחרים, בטחון שיאמרו שלחתי כדברך.
פעמים רבות אל הרבי משינאווא, אח"כ אל דודו רי"צ השני מסטרטין, ולצדיקים נוספים.
נודע כגאון בנגלה ובנסתר, וכל שלוש שנים עשה סיום הש"ס. אמר פלפולים חריפים, ופנו אליו בשאלות הלכה. בצעירותו הציעו לו מקומות רבנות שונים וסירב. ידע ספרי קבלה בעל־פה, וכל תנועותיו היו בכוונות ויחודים. עבד את ה' במסירות נפש ובסיגופים, טבל כל יום ש"י פעמים, ובשבתות היה בהתפשטות הגשמיות. כל הזמן דבוק בבורא, ושפתיו מרחשות תורה. רץ למצוות, תפילתו באש להבה, ונתפרסם כפועל ישועות.
יהודים רבים נוספו למחנה חסידיו משנפטר זקנו בתרנ"ח. לא נענה לבקשתו של הדרכי תשובה שפגשו בתר"ע בקרלסבד, שיחבר פירוש על התיקונים. רצ"א מבלוזוב אמר עליו שהוא חד בדרא (בחכמת הקבלה), והאהבת ישראל נטל בגד שבת כדי לקבל את פניו.
בנה את ביתו מחדש אחרי שריפת תרס"ג בה עלה באש חיבורו הגדול על הלכות גיטין, ומאז לא כתב יותר את חידושיו בנגלה רק בנסתר. השתתף בועידת סנדובה וישנה, וחתם נגד תנאי בנישואין.
בפרוץ מלה"ע א' ברח בתרע"ה אל בנו למרגרטן, וגדולי הגר העיר באו להשתעשע עמו. התפלל שם בביהמ"ד החסידי, וטבע בעיר את חותמה של החסידות ההונגרית המקורית. בעל תפילה ממדרגה ראשונה, והמקום שבו עמד היה רטוב מזיעה. זכה לחיבתם של כל יהודי הקהילה, וקשתה עליהם הפרידה ממנו כשש בסוף חורף תרפ"ג לרוזדול. בדרשת הפרידה שארכה ד' שעות קישר את כל פרשיות התורה, ורצה להמשיך לקשר את כל מסכתות הש"ס. בתרפ"ו נשרף ביתו בשלישית, ובקושי הצילו את הנפשות והספרים.
נפטר מתוך יחודים, ביום י"א תשרי תרצ"ו.
ילדיו: א. ר' יהודה יחיאל שמילא את מקומו ברוזדול; ב. ר' נפתלי בצלאל. נרצח בפולין בשנות השואה. כנראה הוא שנשא בתרע"ב את בתו של רבי חיים מדברצין (אחיו שלמה ומשה בירכו על כך את אביהם במחז"ה, כ"ח שבט תרע"ב, 6); ג. ר' דוד שלמה אדמו"ר בסטרי. אירס בתרע"ב את מרים יוכבד בת דודו ר' משה טויב אב"ד קאלוב (ברכת ש"ב ר' יעקב קופל צוקרברג מקומרנא במחז"ה, כ"ז אדר, 7). נספו הי"ד עם ילדיהם: רויזא, יהודה צבי, נפתלי אריה ליבוש ופרידא; ד. ר' משה עזרא. אדמו"ר בסאמאשאיוואר (ולא אודוואר) היא געלא שבטרנסילבניה, בה היה חתן רבי ברוך רובין. נספה באושוויץ עם כל משפחתו הי"ד ביום ה' סיון תש"ד; ה. מרים יוכבד זו ר' יחיאל מיכל צוקרברג אדמו"ר בסטרי. נספה הי"ד עם כל משפחתו. י"א שבת אחת שרדה.
עשרות חיבוריו נותרו בכתובים: תורת חסד א-ה עה"ת בקבלה. רשם להפצרת נכדיו ממה שדרש בג' שנותיו האחרונות; אלופי יהודה על פרי עץ חיים; הגהות על בכ"ע, עץ חיים, פירוש תהילים, שו"ת בדרך הקבלה, ועוד. אהל מועד על חנוכה (ראל"צ תשל"ז). בהקדמת המו"ל נכדו רמ"מ כותב שזהו רק שישית מחיבורו הגדול על כל המועדים, ורק זה הציל הרב משה זאב פרידמן בבואו לסאמאשאיוואר אחרי השואה ומכרו למו"ל. עוד מוסר מתולדותיו וממופתיו, צילומי מכתבים מכתב ידו, קונ' אבדת הפרח בסידור חדש מוגדל, ואח"כ גוף הספר בצילום מכתב ידו של המחבר.
קונ' אבידת הפר"ח, הספר עליו ומקצת תולדותיו, נסדר והובא לדפוס ע"י אי"ש שלו"ם (נכדו), מארגהיטא, ר' צבי מאשקאוויטש, תרצ"ו, מעטפה, כ' עמ'. מעבר לשער המעטפה בקשה לסייע להדפסת כתביו. מעבר לשער הקונ' הסכמת בנו ר' יהודה יחיאל, ותודה לתורם ר' יהודה זויערברג מרוזדול. בעמ' א-ב שלושה ממכתביו לבנו ר' יחיאל משנות התר"ץ. מהדורה חדשה בתוך קול מנחם ח"א, ראל"צ תשל"ב, ופעם נוספת.
בעל ש"ב של ראל"ה שהשיב לו בהרי בשמים, תנינא, פא, קג, קד, קסח-קעא בתרנ"א–תרנ"ה; שמן הראש, ז בתרפ"ז. מכתבו ממרגרטן בתרע"ז, בראש קדושת אהרן, ח"ב.
אהלי שם, 286; מליצי אש, ג, סוף שבט, פז.