(מסניאטין ויאס (תקמ"ז–תרי"ב))
נולד בלבוב בשנת תקמ"ז לאביו ר' יעקב מיקירי העיר, ונקרא בעיקר בשם משה. תלמידו בן אחותו רחי"ל מייזלש אב"ד פשמישל, מביא בהקדמת ספרו את יחוס המשפחה אל הב"ח, משאת בנימין, ר' יחיאל מנמירוב, הלבוש, המהרש"ל (המג"ש), ועוד. התכתב בנעוריו עם ר' מרדכי בנט. ידיד נעוריו של הישועות יעקב באהבת דוד ויהונתן, ואף נעשו קרובים משנשאו נשים ממשפחת וואהל. נסע אליו לירוסלב לפלפל עמו, וכן התעצם עמו בלבוב כל יום בפלפולה של תורה, וגם עם בנו ר' מרדכי זאב. הרביץ תורה לתלמידים מופלגים, ושמו נתפרסם כאחד המיוחדים בין גדולי הדור. בענין חמור אחד פנו אליו ואל החתם סופר והחסד לאברהם. למד בצעירותו בבראד אצל רצ"ה הלר. שקדן ומתמיד גם בהגיעו לזקנה. אדמור"י חוסט מספרים, כי נכדתו זו' רבי מרדכי מנדבורנה נכנסה אליו פעם, וכשראתה שמישהו יושב אצלו רצה בבהלה החוצה, ואמר לה שלא תפחד, כי זקנו הב"ח בא להביא לו רפואה. נשא את לאה בת הגביר ר' יצחק אייזיק וואהל מפרמישלא, נפטרה בר"ח טבת תרי"א.
רבנותו הראשונה מתק"ף בסניאטין, עד תחילת תר"ב. מתלמידיו שם: בעל בית שלמה, ור' מרדכי שמואל הנזכר בטוט"ד. בתקצ"ב נתקבל לבוניהאד, וכבר שילמו לו סכום עצום לפרוע את חובותיו. סיפר הרב משה תאומים מהורודנקה, כי כשנגרמה אח"כ סיבה שלא היה יכול לבוא, שלח להם מיאסי בחזרה את הסכום. מועמדותו בוטלה שם בגלל היסוסיו הרבים, כמובא בספר בית נאמן, מ. סיגעט תרס"ז, 28. היה גם מועמד לבודפשט, ומתחרהו רצ"ה חיות כתב להם עליו שהוא מהחסידים, כנדפס בספר שי למורא.
בתר"ב עבר לכהן ביאסי, לפי המלצת האב"ד ר' יוסף לנדא שביקש להקל מעליו. הם חיו בשלום כל אחד ברובע שלו, עד שנחלקו בענין מכירת חמץ כללית לגוי, כמתואר בעלי ספר, ב, 229-231. כפי הנראה חיבר תחילה ר"י לנדא סיג לתורה וראי"מ השיגו במודעה רבא, על כן חזר ר' יוסף והשיב לו בקונ' משמרת לסייג, יאס, אייר תר"ג, ח ד', ע"י הנגידים ר' משה זליג צימנד ור' נטע וסרמן. בסוף ביטול המודעא, ומעיר שהדפיס רק את הנחוץ לדינא בלי פלפולים, ויותר לא יגיב בדפוס. הויכוח ביניהם בלשון חריפה ביותר נמשך בקונ' שהדפיס ראי"מ: הריסת משמרת, ו ד'. בעותק שראיתי חסרים הדפים ג-ד, ובסופו של חתימת המחבר. תשובת מהרש"ק לימין ר"י לנדא, בסוף שו"ת נאות דשא אייבשיץ (הערת ר' אריה ליבל חוה לאה זוו"ר זכריה אדלשטיין שרה מרל זוו"ר במהלי גומשטיין מבלשביץ משרענלגיצה בת... ר' שמואל שמלקא