מדרוהוביטש (תקמ"ו–תרט"ו)
נולד בשניבה בתמוז תקמ"ו כבן יחיד לאביו הישמח משה, שראה ביום לדתו בחלום את הגמ' בביצה דף טו ע"ב: מעשה ברבי אליעזר שישב ודרש כל היום בהלכות יום טוב. משום כך קראו לו אלעזר, בהשמטת היו"ד כדי לקרוא על שם אחד מאבותיו. מילדותו מתמיד חריף ובעל זכרון, וכל היום פרוש בלימודיו בחדרו עטוף טלית ותפילין. נשא בתקס"ב את החכמנית רויזא בלימא בת ר' אהרן אב"ד חודרוב. נולדה בשנת תקמ"ו, ובהיותה תינוקת בת י"ד שבועות נתיתמה מאמה פינא. נתגדלה אצל אבי אמה היחסן ר' נחום, פרנס הקהל וראש החו"ק בדרוהוביטש, בנו של ר' יקותיאל זלמן הלוי רבה הראשון של העיר, נכדו של ר' ליב חסיד וחתנו של ר' מרדכי גינצבורג אב"ד בריסק. בשנים הראשונות מתו כל ילדיו בעודם קטנים, ואז כתב לו אביו, שילכו להתפלל ליד ציונו של זקנה האב"ד הראשון, בהבטחה שיקראו לבן על שמו, וכן עשו. היתה בקיאה במפרשי התנ"ך, אגדות הש"ס ומפרשי השו"ע. רבת חסד, וזהירה בקדושת השבת. נפטרה בת שבעים ביום ג' לעשי"ת תרט"ז (פרטים אודותיה: יהודית, חו' ה, עמ' ז-יא).
בתקצ"ד נתקבל לרבנות סיגט שבמרמורוש, בהשתדלות אביו שכתב לקהילה עליו כי הוא ראוי לאותה איצטלה, והוא גדול כאחד הגדולים בחריפותו ובקיאותו בצדקתו וקדושתו... ולא תבושו בו בעוה"ז ולא תכלמו בו לעוה"ב. לא שפרה כאן נחלתו, ובפרישותו נמנע ממגע עם התושבים. קמו עליו עוררין ומחלוקת, ובאופיו השקט ובריחתו מריב לא היה יכול לשאת זאת. חסידי קוסוב רדפוהו בגלל פרשת שוחט מקרטשינוב, ודחקו את רגליו לטובת ר' יוסף שטרן שימלא את מקום חמיו ר' מנחם שטרן. אביו השתדל שיקבל את רבנות מונקטש, וכתב על כך לרצ"ה מזידיטשוב שהיתה לו השפעה שם. כשנפטר אביו בתר"א ברכו שיהיה לו בפה את הכח שהיה לאב בקמיעות, וכן היה שברכותיו נתקיימו ככל שיצא מפיו. הוזמן לרבנות אויהעל על מקום אביו, והציע להם במקום את בנו הייטב לב. העדיף אז להיענות להצעת דרוהוביטש בה כיהן זקנה של אשתו, ולעלות על כסאו של רא"י הורשובסקי שנפטר באותה תקופה. נהג גם באדמורו"ת, ותרם להתגברות החסידות בעיר. נפטר בליל שבת לפנות בוקר, ט' (ולא ח') תשרי תרט"ו (ולא תרט"ז). בנו הייטב לב אמר בהספדו עליו, כי תכונת הענוה היתה מוטבעת בבני המשפחה.
לא כתב את חידושיו, מפני ששכחה לא שלטה בו כלל. אביו מביא ממנו ד"ת בספרו, וכן נותרה ממנו התשובה שכתב לאביו: השיב משה, נב. גם בנו מביא ממנו ד"ת בספריו. לקט חידושיו ע"י ר' משה דוב ב"ר אברהם יצחק אייזדארפער בספר זכרון אלעזר, ברוקלין, דפוס שמחה גראפיק, תשמ"ג, צד, טו עמ', עם הסכמת פקסימיל מרבי משה ט"ב מסטמר, והקדמת המסדר. מעמ' נז: תולדותיו. מעמ' עט: אגרת יוחסין שנערכה ע"י אברהם זאב שנעבאלג. מעמ' פט: אגרות הקודש, עם פקסימילים מהיש"מ והייטב לב. מעמ' צה: הנצחות ומנויים.
ילדיו: א. ר' יקותיאל יהודה או זלמן ליב אב"ד סיגט הייטב לב; ב. ר' שמואל אב"ד גורליץ; ג. ר' נחום צבי רב בדרוהוביטש אחרי אביו; ד. חנה רחל זו' מהר"י הכהן רפפורט אב"ד טרנוב. נשרפה בתאונה בדמי ימיה.
תשובות אליו: אמרי אש, יו"ד, ב; לגיסי, אריה דבי עילאי, יו"ד, ד (וממנו): דב"ח, ח"א, יו"ד, ו; שו"מ, קמא, ח"ב, יד בתרי"ב. תשובה אודותיו: שו"ת רמ"ץ, ח"א, יו"ד, ג, ד בתרי"א. קריאתו עם ראשי הקהל בתרי"ה למונטיפיורי לתמיכה בבנין בית תפילה בדרוהוביטש, כרם שלמה, כסלו תשמ"ו, מב-מג.
שה"ג מארץ הגר, ח"א, דף טו ע"א; מליצי אש, ב, תשרי, לב; ברומברג, מגדולי החסידות, ח, פרקים טז-יז; דרוהוביץ, 27; מארמארוש, 6.