ר' יואל ב"ר חנניה יום טוב ליפא טיטלבוים

מסטמר (תרמ"ז–תשל"ט)

נולד בטבת [תוקן: י"ח טבת ↓] תרמ"ז בסיגט לאביו הקדושת יום טוב. בגיל י"ח נשא את בתו של ראי"ח הורביץ מפלנטש. כשהתאלמן נשא בשנית את אלטא פיגא תחי' נכדת קשאנוב, בת ר' אביגדור שפירא מפשיטיק האדמו"ר מטשנסטוכוב ב"ר שלום (י"ח אדר תרפ"ז), וזו ג'יטל בת ר' קלונימוס נכד המאור ושמש (נספתה בטרבלינקה ביום י"ג תשרי תש"ב). התישב בסטמר, וכעבור כמה שנים נקרא לרבנות אורשיווא. מתרפ"ה אב"ד קרולי, וניהל בה ישיבה שמנתה כמאה וארבעים בחורים. בתרצ"ד עבר לרבנות סטמר, ועל שמה נקרא. ניהל ברמה את הרבנות בעיר, ובלט כאחד מראשי המדברים של האורטודוקסיה במדינה. מאות בחורים למדו בישיבתו, ואלפי חסידים הסתופפו בצילו. בתש"ד ניצל בניסים לשוייץ, ברכבת המיוחסים שיצאה לברגן בלזן. עלה לירושלים, וכעבור זמן מה היגר לוויליאמסבורג. העמיד עולם של תורה ויהדות, ברוח קנאית בלתי מתפשרת. נאבק בציונות ובמדינה, וביקר כמה פעמים באי"י בה הקים קריות ומוסדות. נתקבל כאב"ד ירושלים, ובתשל"ד יסד את קריית מונרו במדינת ניו יורק. עבר לגור בה, ושם נפטר ונטמן ביום כוא"ב תשל"ט. בנותיו נפטרו על פניו: א. אסתר (י"ב אלול תרפ"ב בסטמר); ב. רחל (ר"ח ניסן תרצ"א בסיגט); ג. חיה רוזא (זו' בן דודה רחי"ל ט"ב מססוב). את מקומו ממלא רבי משה בן אחיו. נתחברו עליו עשרות ספרים וחוברות (וראה: אוצרות ירושלים תש"מ). נדפסו ממנו עשרות ספרים בכל מקצועות התורה. נודעים הספרים ויואל משה, על הגאולה ועל התמורה, בהם הוא מסביר את שיטתו; דברי יואל א-י עה"ת, א-ב שו"ת, א-ב חידושי סוגיות, א-ב אגרות מהר"י טב על הגדש"פ; תהלות יואל על תהילים, ועוד.

אליו גם: ש"ב, בנין צבי, ח"ב, מה, מז, עב, וממנו מו, מח, עג בתש"ג–תש"ו; היטב איטיב, א; לחם שלמה, או"ח; משנת שכיר, ח"ב, י' לאורשיווא.