ר' חיים ב"ר שלמה טירר

מטשרנוביץ (תקכ"ה' — תקע"ר* [תוקן: כ"ח כסלו תקע"ח ↓])

נולד בשנת תקכ"ה לערך (ולא תק"ל) בכפר הסמוך לבוטשאטש, לאביו ר' שלמה שהיה מרביץ תורה צדיק וחסיד בהורודנקה, אחיו של ר' צבי מפודהייץ אבי שלאמצא זו' ר' מאיר מפרימישלאן, בני בנו (ולא בניו) של התוספות שבת, וכן היו נכדי החלקת מחוקק והב"ח. מסופר על אביו שנסע פעם במשך חודשים, לחלוץ לגיסתו שחשבה כבר כי תתעגן. מכיון שבעירה לא היה ב"ד נאלצו לנסוע מאות פרסאות עד למקום שיש בו ב"ד, והוא סירב ליטול ממנה אפילו את הוצאות הדרך. בדרכו חזרה מיאן גם לקבל מזקן שנקרה לו, והוא היה אליהו שבירכו, ובישר לו כי יזכה לבן שיאיר את העולם בתורתו. לדעת נפתלי בן־מנחם שם משפחתו טירר ולא טורר או טריאר (סיני, סא, רח), אך כבר הוכיח פלדמן לפי מיסמכים לועזיים וחתימתו: טיראר, ששם משפחתו הנכון הוא טירור.

רבי ארה"לה ראטה סיפר, שהבעש"ט ראהו בקטנותו אשר הס"מ עומד עליו לתופסו, על כן בירכו שתהיה לו אשה רגונית, וכן היה בנשאו את חנה אסתר (חנצ'ה אטי). למד עם הדע"ק אצל רצ"ה קרא, אב"ד בוטשאטש שהיתה אז עיר מלאה חכמים וסופרים. זמן מה בצעירותו היה כנראה מלמד בהורודנקה. תלמידו של המגיד מזלוטשוב (ולא של הה"מ והדע"ק). נסע פעם לשבת אל רבי ברוך ממזבוז. מחבריו: החוזה מלובלין, המגיד מקוזניץ, האוהב ישראל, ר"ש מקרלין, ר"מ מנשכיז, רמ"מ מלינסק, ראה"ח מזלוטשוב, רצ"א מאליק, ר' אהרן אריה מפרימישלן, ר' בנימין מזלוזיץ, ר' יוסף בלוך מאלעסק, ר' מרדכי חזן מזסלב, ר' אברהם מרדכי מפינטשוב וו"ר' יוסף מזמיגרוד.

רבנותו הראשונה מתקמ"ח לערך בקריפטש, וכשגורש ממנה בערב שבת, נתקללה שתהא עיר מצער. היה גם רב בקוזובה (דוידזון, בית ישראל, נט). עבר לרבנות טשרנוביץ בה העמידה הקהילה בית לרשותו, ובירכם שהעיר תגדל ותתפתח. נקרא על שמה, ועד היום קיים בה בית מדרשו ועמוד התפילה שלו. י"א שכיהן בה כ"ג שנה, וא"כ היינו מתקמ"ו. בתחילת תק"ן נבחר כרב הגליל של בוקובינה, ואושר ע"י השלטונות האוסטריים. כשר' לוי יצחק מברדיטשוב ביקר בעיר, הלך לשמוע את תפילתו. אמרו שכל שבת נתגדל גופו במידת אורך ראש אחד. עבר לפני התיבה את כל התפילות בשבתות ובימים הנוראים, וכן קרא בתורה. באמצע הסליחות רץ כמה פעמים לפתוח את ארון הקודש לומר דברי התעוררות, ולא סיים עד שהאיר היום. הסכים על ספר דרך חיים, זאלקווא תקס"ב, עם מח' ר' אריה יהודה ליב ממוהילב. בתקס"ה אסף כסף לשיגור משלחת לוינא, לבטל גזירת גירוש על היהודים, בגלל ריבוי ההגירה מגליציה וממולדביה. הדבר נודע לשלטונות שהחרימו את הכסף, ופתחו נגדו בחקירה. רק משנסתיימה, יכול היה בתקס"ז לעבור לרבנות בוטושאן שבמולדביה. יש לאחר אפוא את תאריך הסכמתו שבספר מנחת יצחק לר' יצחק מאליר מסטניסלב, זולקווא תקס"ה. שונה היא המסורת החסידית, לפיה כאשר אוסטריה קיבלה את השלטון בטשרנוביץ, גזרה על איסור תפילה בציבור וחינוך חילוני בבתי"ס ממשלתיים. הוא לחם בעוז בשתיהן, ומשום כך נאסר, וברח בחפצו להגיע לא"י. בדרך נתקבל כרבה של בוטושאן במשך שלוש שנים. רש"מ הולנדר מסר על כך פרטים לפי כתב שמצא בעירו בה מסרו עליו ימינו ענינים פליאים, וגם בהיותו בשלטון רוסיה לא הסגירוהו.

מבוטושאן הסכים בתקס"ח על הדגל, ובתקס"ט על אור פני משה. שניהם נדפסו בתק"ע, שנה בה חתם שם על פסק ב"ד. אחרי רבנות קשינוב עבר לכהן במוהילב שבאוקראינה, ובה עשה בתקע"ב–תקע"ג. ביער מנהגי הארצות בוולכיה, כגון ריקודים מעורבים, וקירב את האנשים ליהדות. מהנוסעים אליו: ר' משולם נתן מרגליות אב"ד ברדיטשוב. כתב שם הקדמת הסכמה לספר גליא רזיא, והסכים על לבושי שרד יו"ד (ואורח לחיים) בחתימה: אב"ד מאהלוב ומדינות וואלחיי באטשאן וקעשינוב. הזכיר גם את קהילותיו הקודמות, ולא סביר שכיהן בבת אחת בכולן ע"י ביקורים לפרקים, שכן המרחקים ביניהם עצומים והמדינות חלוקות. מסופר כי נמנה בין הצדיקים שכינס רבי אהרן אריה מפרימישלן לקניהנישט בתקע"ג להתאמץ להביא את הגאולה, אך מכיון שלא מצאו עשירי כערכם נתפרדה החבילה. עלה לארץ בסוף תקע"ג או בתקע"ד, ובדרך ביקר ביאסי אצל האוהב ישראל (שעזבה לפני אלול). חיבר בארץ כמה חיבורים, והניח רבים מהם, וספר שו"ת גדול. בפנקס ב"ד מצפת נרשם, שמכרו לו בית ביום כ"ו טבת תקע"ד. גם משום כך נסתר מה שסברו כל השנים בטעות שנפטר בתקע"ג, נפטר ביום כ"ח (או כ"ג, כ"ז) כסלו תקע"ו, או תקע"ז שבסופה כבר לא היה בחיים (ולא בתקע"ח). נטמן במערה הקרויה על שמו, וסמוכה למערת הלבושי שרד.

ילדיו: א. ר' יעקב יוסף אב"ד מאהליב, נפטר ביום ט"ז אב תרכ"ו. היה חתן ר' יצחק מקליס בנו של הדגל, ובנו רבי יחיאל מיכל מדורוהוי שנפטר בכ"ג תשרי היה חמיו של רבי מאיר רוזנבוים אבי שושלת קרעטשניף; ב. ר' קלמן קלונימוס. נשא את יוכבד בת האוהב ישראל, והתישב בקשינב (ולא בקומרנא). פתח שם בימ"ס ליין שפירנסו יפה, אבל החל לקרוא בספרים חיצונים, וזילזל בקיום המצוות. כשנתגרשו נישאה בשנית לר' דן יונגרלייב (הרב אשר פריצקר, רשומות, סדרה חדשה, ח"ה, 162–164). נמסר שלבסוף נגלה אליו אביו בחלום, והחזירו בתשובה. צדיקים העידו עליו שהיתה לו נשמה קדושה; ג. זו' ר' יצחק אייזיק אב"ד בוטושאן; ד. זו' ר' שמואל שמלקא הורביץ ברמ"מ מלינסק; ה. דבורה. נפטרה בצפת ביום י"א אייר תר"א. אולי היא זו' ר' אהרן אב"ד בוטושאן שהסכים על יסוד האמונה ועמוד העבודה. כמו"כ היה מחותנו של ראי"ל מוולוטשיסק. מנכדי הבמ"ח גם: מול"י ספריו; אדמור"י נדבורנה; אמו של ר' אברהם שפירא אב"ד בנילוב; רבי אהרן זליג טירר מדורוהרן רביעי בן אחר בן, חמיו של רבי משה יצחק לופוביץ האדמו"ר מבוקרשט בת"א; ר' חיים פר"ל; ר' יחיאל טירר בב"ב, דור ששי בן אחר בן.

ספריו: סידורו של שבת, א-ב, דרשות על ענייני השבת ע"ד פרד"ס, מאהלוב, דפוס ר' צבי זאב ב"ר דוד נ"י רבין שטיין, (תקע"ב)—תקע"ג, ו, קט; יב, סד ד'. לכל חלק שער מיוחד והקדמת המחבר, ובסוף מפתחות. בח"א ט' שורשים, ובראשו חידושי סוגיה. בח"ב ט' דרושים, ובראשו ד' תשובות מימי חורפו: מאוסטי ומהורודנקה, ועגונה עם גב"ע מתק"ן מחברי בית דינו: ר' ישראל ב"ר יעקב, ר' מנחם נחום ב"ר ישראל, ר' שמואל ב"ר אברהם, ובתקנ"א: ר' דובר ב"ר דוד, ר' אפרים ב"ר ישכר בער, ר' יוסף שלמה ב"ר יהודה ליב מוילקוטש ושלח לחוות דעתו של ר' משולם איגרא, ובענין דבר שיש לו מתירין. בסוף ח"א דברי המסדר לדפוס והמגיה: תלמידו ר' צבי גרשון ב"ר ישכר בר נ"י מבוטושאן. בקולופון ח"ב דברי המחבר, המדפיס והמסדר. נדפס עד היום יותר מעשרים פעם, ולראשונה בחייו. לדפוס צילום (ירושלים?) תשל"ז של וארשא תרל"ב ושער התפלה תרל"ד, צורפו ג' דפי תו חיים מרש"מ הולנדר לתולדות המחבר.

את פירושו החסידי לתורה באר מים חיים רצה להדפיס לפני עלותו לארץ. חובר כנראה בבוטושאן, ואולי בצפת הוסיף בו פירושים. נדפס לראשונה בסדילקוב תק"ף עם החומש. בהסכמות מפליגים בשבחי המחבר, כגון ראי"ה מאפטא, ראז"מ, ר"מ מקרמניץ ועוד. הושמטו במהדורות הבאות, וצולמו במדור ההסכמות שבספר אגרות האוהב ישראל. אח"כ שוב כחמש פעמים, מספר פעמים עם פירוש אור החיים, וכעשר פעמים בנפרד. מהדורת החומש טשערנוביץ תר"א היא עם הסכמות ר"י מרוזין, ר"ח מקוסוב, ר"ש מקמינקא, ועוד. התחבב מאד על החסידים בסגנונו החי והשוטף, ובעושר הרצאתו. בפני עצמו נדפס ע"י ר' משולם שמעון אריה ז"ל הילל לער בטשערנאוויץ תר"ט, בח"א בראשית ובח"ב שמות-דברים. הוצאה מהודרת ע"י ר' הלל גרינפלד, ת"א וירושלים תשי"ט, ד' חלקים, ובסוף כל חלק שמות התורמים. דברי המו"ל בסוף שמות, בהם כותב שכבר בתש"ד רצה להדפיסו בבודפשט, ומביא מקורות מדברי צדיקים שהגו בספר, ושאבו ממנו יראת שמים.

שער התפלה לבאר גודל ענין התפלה. נתחבר בצפת, ונשלח להדפסה בחו"ל. סדילקאב, דפוס ר' אליעזר ב"ר מרדכי בילויטץ, (תקפ"ה), ב, קטו, ג-י ד'. "במצות ובהגהת ר' צבי זאב ב"ר דוד רבין שטיין מדפיס במאהלוב". מעבר לשער תודה לממממנים: ר' אריה ליב ב"ר ישכר ז"ל מבאטשאן תלמיד המחבר, ורמ"מ ב"ר שמואל שמעלקא ז"ל מבאר נכד המחבר. המסכימים: בתקע"ח רבי מרדכי מקרמניץ בהמגיד מזלוטשוב שטיפל מנינוי בהדפסת במ"ח, לר' יעקב יוסף בן המחבר ורצ"ז רבינשטיין (כבר נודע בין החיים אור תורתו של האיש חי מדבר מתוך האש, לו נופח נשמת חיים ברוחו פי שנים); בתקפ"ה ר' אפרים מו"ץ סדילקוב (כבר יצא מוניטין שלו בחיבוריו סש"ש ובמ"ח, וכל רואיהם נהנים מאורו אשר זרח, והאיר פני תבל כולו והארץ האירה מכבודו). אח"כ דברי תלמידו מעתיק ומסדר הכתבים ר' צבי גרשון מבוטושאן, שהמחבר עצמו הפליג בשבח חיבור זה שנתחבר בא"י על עשר לשונות של תפילה, מכוונים נגד עשרת המידות הקדושות, ואמר: בטחוני שכאשר יתפשט החיבור הזה בעולם, יהיה בזה התקרבות הגאולה. בהתחלה מבוא ופתח השער. בסוף: מפתחות, תשובה לדברי הנו"ב בעניין אמירת לשם יחוד, ולוח הטעות. הספר נדפס כעשר פעמים. הוצאה מהודרת ע"י ר' הלל גרינפלד, תל־אביב, דפוס תרבות, תשט"ו, 8, 328 עמ', כשבסופו בשער מיוחד קונ' תו־חיים לתולדות המחבר, שכתבו בתש"ד בבודפשט ר' יחיאל צבי קליין וכעת בברוקלין. בסוף ליקוטים שונים, תיקוני טעויות והזכרת נשמות. רבי ארה'לה סיפר, שהמחבר כתב את הספר בצפת בהתלהבות עצומה, פעמים שהגבאי רשם מפיו, ויש מאמר שכתב בהיותו במירון.

ארץ החיים (ח"א), ליקוטים על תהלים, נ"ך ומגילות וקצת חידושי הלכה, הובא לדפוס ע"י המו"ל ר' חיים ליב פאנק ב"ר יצחק יעקב ז"ל מסדיגורה, ע"י ר' משולם הילר, טשערנאוויץ, דפוס יוהן גבהרדט ובנו, תרכ"א, ב, ל ד'. בהקדמת המו"ל כותב שקנה את הכתבים בשטר קנין מנכד המחבר ר' יוסף רוזנקרנץ מסדיגורה, גאונים וצדיקים עודדוהו להדפיסם, ובמיוחד ר"י מרוזין שקבע את השם, וסבורים שגם מהסיבה שנתחבר בא"י ונשלח משם. (ח"ב) חידושי הלכות ואגדות עמ"ס ברכות, ב, עט ד'. שער נוסף ובו: כש"נ בסלאוויטא. מעבר לשער הראשון חתימות האדמורי"ם והרבנים שהזמינו הספר: ר' אבי עזרי זליג שפירא; ר' שלמה, ר' מנחם נחום דוב בר, ור' יוסף פרידמן; ר' לוי יצחק מונזון; ר' שאול צבי שנאר; ר' משה תאומים מהורודנקה; ר' יחיאל איכל טויבש דומ"ץ סדיגורה, ורשימת המנויים מס"ג, זלישטשיק והורודנקה (משם: ר' יוסף ב"ר יצחק רוזנקרנץ). מעבר לשער השני הקדמת המו"ל רח"ל פאנג. מהדורה מתוקנת ומשוכללת ע"י ר' שמעון נתן נטע ב"ר יעקב יצחק שי' בידרמן, ירושלים, דפוס התחיה, תש"כ, ב, קמ; נו עמ'. תחילה סודר החלק שעל ברכות. מעבר לשער עומד המו"ל בהקדמתו על השיפורים שבמהדורה זו, וכותב שגדולי רבני ירושלים הורוהו להדפיס כבתחילה, מבלי לשבץ יחדיו ההלכות והאגדות בכל דף כפי שהחל לעשות. עוד מזכיר את זקנו ר' אלתר חיים הלוי שיפמן, וזו' באשע יהודית בת ר' משה נכדת המחבר. ד"צ נוסף בהוצאת המסורה, תשד"מ.

הגדה של פסח עם פירוש במ"ח מלוקט מספריו ע"י ר' דוד יואל ב"ר שמואל וייס, ירושלים, דפוס מנחם ראטה, תשל"ז, י, קסו עמ', עם הסכמות רי"י וייס ראב"ד ירושלים, רבו ר"ש ווזנר, והקדמה. מוסר בה את שמות הצדיקים והמקומות שנזכרים בספרו ומלאכת הליקוט, ומצרף דיני ומנהגי ערב פסח שחל בשבת. בדף האחרון זכרון לקדושים מבני משפחתו.

דברי חיים, ד"ת ומשלים מלוקטים מספר במ"ח, ערוכים ביידיש על סדר פרשיות התורה. המלקט העלים את שמו בחידה בשער, והקדישו לבנו ר' שלום זילבער, טשערנאוויץ תרפ"ג, 56 עמ'.

טִישׁ