ר' זכריה ישעיה ב"ר מרדכי צבי יולס

מלבוב ומינסק (תקע"ד–תרי"ב)

נולד בלבוב ביום ו' אב תקע"ד (או ד' ניסן תקע"ו), כבכור לאביו ר' מרדכי צבי (שנולדו לו ד' בנים וה' בנות מזו' לבית שפרלינג, נפטר אור ליום ג' ד' ניסן תר"ג, ובנו חיבר את נוסח מצבתו, הניח מראי מקומות למאמרי חז"ל שבמורה נבוכים, למברג תרט"ז), אחיו של ר' יואל, בני ר' שרגא פייבש, שנשא את טויבא רייזל בת הרב הישיש ר' צבי הירש אב"ד בוסק, שנשא את שרה בת ר' ישכר בריש אב"ד פודהייץ בנו הראשון של הפני יהושע, נגד המג"ש וחתנו של ר' אריה ליבוש ראש מדינה בבוטשאטש. כך היה רז"י מונה שהוא דור ו' לפנ"י, דור י' לב"ח, ונכד ראי"ל הגבוה מקראקא ומהר"י וייל.

עילוי עצום, חריף ובקי בכל התחומים. נודע בעולם היהודי התורני והמשכילי בשל היקף ידיעותיו בתורה ובמדע. בגיל י"ד כתב חיבור אוהב גר, ושד"ל הדפיס עשרים מהערותיו עם הסכמתו בציון, ח"ב, אדר. בן י"ח נשא את בת הנגיד ר' יעקב הלוי הורביץ (ולא כמש"כ לא נותקה, 268: ר' יצחק הלוי אפשטיין). עבר אל חמיו למינסק, ודרש שם בפרשת בהר תקצ"ד. מנכבדי העיר ומגדולי חכמיה. כתב בתר"ב למונטיפיורי בשם קהילות ברוסיה וליטא, ובתר"ח נסע אליו לאנגליה. נחל כבוד רב בלונדון וברמסגייט. נפטר בן ל"ו ביום כ"ה אייר תרי"ב, ונספד ע"י האב"ד ר' דוד טביל בספרו בית דוד.

בגיל ט"ו הדפיס בעילום שמו מאמר דובר מישרים, כאשר מפרשי הים הדפיסו מסורות חדשות להלבוש, טען שיחסו ללבוש הגהות לא לו, עם השמטות וביאורים למסכת שבת שדילגו המגיהים וטעויותיהם, למברג, דפוס ר' נפתלי הירץ גרוש מאן, תקצ"א, טז ד'. נכלל שוב בספרו התורה והחכמה, ושם בסוף תוכחת מגולה שכתב אליו החתם סופר ביום ו' תשרי תקצ"ב, הכיצד טיפל בזה בזמן המגיפה ולא נזפו בו חכמי העיר.

עת לדבר, ו' דיברים מענין תיקון ראשי המדות הישרות, אגרת בשפת מליצות ורמיזות לידידו המצפה לכתר רבנות, לבוב, הרץ גרוסמן 24 במרץ תקצ"ד, ב, כג ד'.

והמה בכתובים, העתקות (כתבי יד) מנחלת האחים יאללעש מלבוב, ברלין, לואיס לם, דפוס צבי הירש איטצקאווסקי, תרס"ט, 12, 50 עמ'. אברהם ברלינר כותב בהקדמתו בגרמנית, שהכתבים הגיעו אליו מאחותם פני אהרנסל, ומוסר פרטים לתולדותיהם ועניני המכתבים. בספר העתקים ממכתבי גאוני ישראל מלפני חמישים שנה וקשורים להופעת הבשמים ראש, וכן ממכתבי ר' ישעיה (רזיאל) ואחיו המשכיל הצעיר ממנו ר' ישכר דב בר (ברמן) בלייפציג (נשא את בת דודו אחי אמו רצ"ה שפרלינג בלבוב בעל בית דפוס שפרלינג ולוריא, גר בוארשא, נפטר תרל"ד בדרזדן), משנות ת"ר–תר"א אל מרדכי יוסט ומיכאל קרייצנך.

התורה והחכמה א-ב, חידושי הלכה ואגדה, מכתבי חכמה ומדע, דברי שירה ובקורת מעזבונו ע"י בנו הגביר ר' זוסמן, וילנא, בימ"ס ר' מאיר היילפרין במינסק בעזרת חתנו ר' מיכל רבינוביץ, דפוס ש. פ. גארבער, תרע"ג, 14, 548 עמ'. המו"ל כותב בהקדמתו, שלפי רצון הבן ערך כאן את כל הכתבים בעלי היקף רחב, ולא השמיט דבר. היו עוד כתבים שאבדו, והבן קיוה להדפיס חוברת נוספת. בהקדמת ר' זכריה ישעיהו בן בנו של המחבר כותב, שאביו ר' זוסמן היה בן י"ג בפטירת אביו, ולא היה יכול לשמור על הכתבים. רק בנסיעותיו לפני שלושים שנה ללבוב, קיבץ אותם בסיועם של ר' שלמה ברצ"ה חיות, ר"ש בובר, ורנ"ן סאמועלי. בחלק הראשון המאמרים: בית תלמוד — ביאורי ש"ס, גוזמא קתני — מספרי ההפלגה בחז"ל, דובר מישרים — על הגהות הלבוש שכבר נדפס, עת לדבר — על חובות הרבנים ותכונותיהם שכבר נדפס, מיני תרגימא — על התרגומים, טובים השנים — נכתב בתר"ח על המצאת לייביניץ באלגברה, דברי חכמים — חקירות ויכוחי דת, מגילה נקראת — רמזי סיפור אסתר בנוטריקון המילה מגילה, אלף אלפין — מליצה שכולה מתחילה באות א', קראי ותנא — ויכוח בין סגנון המקרא והמשנה. בחלק השני המאמרים: טעם זקנים — ערך החכמים הראשונים לעומת האחרונים, עוטה אור — ויכוח הגותי בין חוקר ומבקר, חילופי מכתבים עם חכמי זמנו (ובהם שד"ל, חז"ס, יוסט, קרייצנך, מונטיפיורי, אביו ובני משפחתו בשנים תקצ"ה–תר"ב), חזון ישעיהו — שירים. במשתתפי ציון ואנאלן של יוסט בחתימת רזיאל. ספרו על יו"ד היה בידי אחיו רד"ב בוורשא, ונלקח ממנו ע"י המורה בביתו ר' נפתלי הלוי, שהדפיס את הלכות כיבוד אב ואם על שמו: שני המטות — מטה נפתלי ומטה הלוי, תרמ"ג, ור"י כהן־צדק גילה זיופו.