בנו יחידו של רבי יוסף איש אמת. הבעש"ט שנסע אליו לשמשו אמר, שהוא צדיק הדור שכל העולמות מתנהגים על פיו. עוד אמר עליו שנתנו לו נשמה קטנה, והוא עבד על עצמו והגביה אותה למעלת התנא רשב"י. פעם ביקש שיקחו מהבעש"ט את כח הקמיעות, וכשנודע לו שרק רושם בהם את שמו, שב וביקש שיחזירו לבעש"ט כח זה. לבסוף נתקרב לחסידות, ונעשה מגדולי תלמידי הבעש"ט. אז נסע לאוסטרהא, ונמנה בין עשרת הבטלנים בבית מדרשו של הנגיד ר' יוסף יוזפא ב"ר שמואל יעקלישׁ, ואח"כ מגיד מישרים בבית הכנסת שלו. בשנים תפ"ח–תק"ג גר בברודי, והתידד עם רבי איציקל המבורגר. נודע כתקיף בדעתו, ופעם התוכח עם רח"כ. מגיד מישרים בדרוהוביטש, ועל שמה נקרא. אחר־כך בהורכוב, ושם נפטר ביום ז' ניסן תק"ד (וי"א תק"י, תקכ"ח). מכונה בתואר "המוכיח הגדול". נשא את מרים, וילדיו: א. רבי יחיאל מיכל המגיד מזלוטשוב. לפני שהביא את נשמתו לעולם תיקן אלף גלגולים, לפי עדות השרף מסטרליסק; ב. באסיל זו' ר' נחמן "לוטוואק" ב"ר ירוחם פישל מסלוצק. היה חביב על צדיקי דורו. מגיד מישרים ברדיויל, ושם נפטר ביום כ"ז אלול תקנ"ו; ג. נעכא זו' ר' אליעזר (ולא אבנר) ב"ר יוסף כתבן, שעלה לארץ וביום הגיעו נפטר. נפטרה בקולומיאה עיר מגוריהם ביום ט"ז אלול תקמ"ג. הבטיחה שעד עשרה דורות מזרעה שיתפללו על קברה יוושעו, וכך נהגו צאצאיה בני משפחת דוניא. דברי תורה ממנו בקונ' תולדות יצחק שבספר תורת חסידים הראשונים, תיג-תכז. המהרש"ם מצאצאיו.
רמ"ח קלינמן, זכרון לראשונים, מערכה א' שיח יצחק, 9–21; מזכרת לגדולי אוסטרהא, 28, 148–149; מליצי אש, א, ניסן, לג; דרוהוביץ, 22, 47; אור הגליל, ח"ג, מט-נה; רמ"מ ויזניצר, אז נדברו, 44, 43-48.