מספרים כי בעודו בריא שלח את אשתו לקרוא לאנשי החברה קדישא, אמר להם שהגיעה שעתו, וביקש שיעתיקו את הכתבים הרבים שהניח בקבלה לפני הלבשת התכריכין, עד שיראו השתנות בפניו הלוהבים כלפיד אש. מאה תלמידי חכמים העתיקו בעודו מונח על הארץ, עד שראו את השתנות פניו ושתיבת הכתבים נסגרה מעצמה, ואז קברוהו וספדו לו כראוי. לפי נוסח אחר יזם את העתקת כתביו במהירות, בעל ישמח משה שהיה אז צעיר, והתמרמר על שדחה את בקשת הנפטר שילמד אותו קבלה. נמסר כי רק העתקות הכתבים הוטמנו בקברו של המחבר, לפי צוואתו שישימו בו את כתביו. עוד אומרים שרק אחרי פטירתו נודע על הכתבים הרבים שהניח, ואז החשיבוהו כאחד מל"ו הצדיקים. נמסר שלא כתב את ספריו בחדר אצל בעל הבית, משום ארור עושה מלאכת ה' רמיה, רק בזמן שמזג לערלים (עולות של היום, דף פו.).
ראי"י מסדיגורה סיפר (צדקת הצדיק, יג) שרצ"ה מזידיטשוב עיין בספרו בצעירותו, והתפלא שבשתי הלילות חטפתו שינה, וביטל תיקון חצות שלא כהרגלו. גילו לו בחלום, שזהו על כי מעיין בספר של צדיק מצניע לכת, אבל לא ביקר אצל רבי אלימלך מליזנסק, והאות לכך שבהגיעו לערך צדיק, נסתלקה ממנו שכינה ולא כתבו. רי"א קמלהאר חולק על כך נמרצות (דור דעה, צדיקים, רעד), וכותב שאילו הוצרך ללכת אל הנו"א היה הולך, אלא שלא רצה להתגלות. רבי אהרן מקרלין בא אל אשתו שתספר מגדולת בעלה, ואמרה שאין לה רשות, רק הראתה לו שני נרות כבויים שדלקו מאז נישואיהם, וכשנפטר כבו. אז הכה בבשרו על שלא הלך להכירו, ונישק את כותלי הבית. מצבתו היתה שקועה באדמה, וכשרצו לנקותה ולחדשה אמר להם הרבי מבלז, שחלילה לנגוע בה. אמרו זאת על השר או המהר"י, ונכון יותר המהרי"ד. היה זה כאשר אנשי החו"ק דפשמישל רצו לשפץ כי היה מחבורתם, ונציגם ר' מאיר יעקב ב"ר אברהם ישכר צינז נסע לבלז לשאול את המהרי"ד. הוא הסכים בשלושה תנאים, שינקו רק את החלק הגלוי, ועדיף שידפיסו מספריו.
בשנת האבל בא לפשמישל המגיד מקרמניץ ר' יעקב ישראל הלוי מח"ס שבט מישראל, וכשראה את גודל הכאב בעיר נטל עמו את כתבי המחבר, ובשובו לביתו טרח לצרפם לחיבורים. את הספר הראשון הביא ללבוב, עם הקדמתו הארוכה שחבל שלא נדפסה, והטיל את עול ההוצאה לאור על השר והטפסר המלכותי בעיר: ר' יהודה ליב ב"ר מנחם שניאור ז"ל מבוליחוב, ב"ר שמואל מגיד מקליש, בנו של המקובל ר' שניאור אב"ד רישא. רזא מהימנא, ביאור קבלי עמוק על כ"ב האותיות לפי קבלת האריז"ל, לבוב, דפוס הבחור גרשון ברז"ו סג"ל ז"ל לטריס, תקנ"א, ד, עג ד'.
המסכימים: רצ"ה רוזניש מלבוב; מח' ר' משולם הכהן מזורובנא (שמעתי מפה קדוש אחי ר' יצחק אייזיק אב"ד קארעץ ואוסטרהא בעל בכ"ע, שהמחבר הזה רוח ה' נוסחה בו, ומאד כלתה נפשו לראות יתר כתבי קודש הללו... ותהלת הכתבים לא משה מפיו): ר' משה אוסטרר מבראד בתקמ"ד (ראיתי כתבי קודש מאיש צדיק, נגדל בשם טוב ונפטר בשם טוב... קיים התורה מעוני והתבודד עצמו ביערות, עד שבתורתו הגיע ליערת הדבש... אף שיש בהם כמה דברים שהם סתומים, הוא סתם בלי מחלוקות כי מעיין גורם, אם יעיין בו אפשר יכולים להבינו); רמ"מ זולקוור מבראד בתקמ"ו (גם אנכי הרואה כתבי קודש אלו שביד בעל שבט מישראל, אשר הביא אתו לזכות נשמת הצדיק אבד, והלך לעולמו ריקן ודל לא נהנה מעוה"ז כלל, ומכתיבתו ולשונו הצח אף שאין בידו ספרים כראוי, נראה באפשר היה לו איזה גילוי, וקרא אליו והוא כותב על הספר בדיו); המקובל המגיד מקרמניץ בתק"ן, כשמסר את הכתבים למו"ל בקראו לספר אריה שאג, ומאן להדפיסם לריוח, כדי שיודפסו לשם מצוה לזכות נפש המחבר. המו"ל קבע את שמו הנוכחי של הספר, והציג שיר שחיבר עם פירוש בקבלה. בהקדמתו הוא מוסר שבקבר הטמינו את ההעתקות, אבל הכתבים עצמם נשארו בפרעמישלא, ומודה לר' משה ב"ר ניסן שכעת הוא אב"ד שינאווא, על שגנזם במקום מיוחד. קיוה להדפיס ספרים נוספים, וכן את כתבי אבותיו בנגלה ובנסתר, וגם בקולופון חוזר אל תקותו להדפיס עוד מספרי המחבר. בסוף הקדמתו מודה למו"ס רנ"ה דרוקר (נכד הג"ר הירץ בהטפסר ר' הענוך מזולקיב), שטרח בהדפסת הספר. ד"ץ ע"י הרב ישכר דב ספרין מקומרנא, ירושלים תשל"ב, ו, עג ד'. נותר כתב־יד הזהה לנדפס.
אחרי פטירת המגיד מקרמניץ, הביא לדפוס בנו יורשו ר' אברהם אבוש זאב, את הספר אותיות דר' יצחק על אלפא ביתא על דרך פרד"ס, עם ח"ב ליקוטי ביאורים על פסוקים בקונטרס אחרון, זאלקווא, דפוס ר' מרדכי בר"ח ר"א רבין שטיין, תקס"א, ד, לו; יא ד'. המחבר קרא לספר לפעמים ספר היחוד. המסכימים: ר' יצחק אשכנזי דומ"ץ לבוב (כל החיך הטועמם יאמר לי לי, כי הם ממש מתוקים מדבש ונופת צופים); ר' משה יהודה ליב (מסאסוב) מבראד (ראיתי איזה דפים, ושמחתי הרבה אשר כולם מחמדים); ר' משולם כ"ץ מזורובנא ולבוב (מזכיר את הסכמתו הראשונה ועדות אחיו). בהקדמת המלבה"ד כותב על המחבר, שהיה כה עני עד שלא השיגה ידו לקנות נייר לכתיבת חידושיו, ושהחיבור הקודם לית נגר ובר נגר דיפרקיניה כי עמוק עמוק הוא, ולא כל אדם זוכה לירד לעומקו. על כן העתיק דברים פשוטים יותר, וליקט גם את ח"ב. בידו עוד ג' חיבורי המחבר: פירוש על הלכות מילה (יסוד יצחק), (זבח תודה על) הלכות שחיטות, זבח השלמים — פירוש על י"ב נשיאים ע"ד הסוד.
מהדורה שניה בדובנא, ר' אהרן ב"ר יונה מדפיס דאוסטרהא ור' יוסף ברי"ל מדפיס דפה, תקס"ד, ד, לט; יג ד', עם הסכמת ר' בצלאל מרגליות מאוסטרהא (הראשונים אזדי להו ורבים מתאווים, ובני אדם מסלסלים בהם). פעם שלישית ע"י ראי"ה ב"ר ישעיהו מקארשטשאוו, זיטאמיר, דפוס ר' אברהם שלום שאדאוו, תרכ"ה, 112 עמ', בלי ההסכמות וההקדמה. ד"צ הוצאה זו בלי השלמת ההשמטות, ירושלים, דפוס ש. מונזון, תשכ"ה, 8, 112, 12 עמ', ע"י המו"ל ר' משה יוסף בן שלמה זאב ובלומא פרידלנדר מקרערסטיר, שכתב לספר הקדמה. בתחילת הספר: אלה תולדות יצחק (מהקדמת עטרת יסוד שעל ספר יסוד יצחק על המילה). בסוף: הנהגות טובות, מוסר נאה תפלה למשה ותפלה לתיקון חי"ן — הכל מהישמח משה, אגרת מוסר מהרמב"ן ותפילת הדרך.
יסוד יצחק על הלכות מילה, ותיקון הברית בדרך פרד"ס, נ"ח אופנים על הפסוק תן חלק לשבעה וגם לשמונה. מדף מז: ח"ב הליכות עולם, פ"ג הנהגות מוסר המתחילות במילים לאולם יהא (אדם) נזהר, זאלקווא תק"ע, א, סט ד'. בשער כותב בנו של המגיד מקרמניץ, שאביו הוריש לו את הכתבים וציוהו להדפיסם. המסכימים: ר' מאיר אב"ד בראד (שהמה מעט הכמות ורב האיכות); ר"י אורנשטיין מלבוב (ידוע ומפורסם כי זה האיש הגדיל עצה הפליא תושיה בחסידתו ופרישתו...
והן בעודנו חי עמנו דרכו נסתרה, ועשה משמרת למשמרתו בפרישתו ובדידתו המופלג מאד, הוא עשה והצליח וגם עשה פרי. ראיתי מעשה ונזכרתי, בעת אשר היה נפסד מאתנו והלך לעולמו, קטן הייתי מורכב על כתפו של אבא מארי הגאון החסיד זצוקל"ה, ונשלחו אליו הכתבים אשר נמצאו, גם בעיניו יפלא על דברות הראשונות אשר נאמר בהן כי טוב, ומפליא לעשות שמים לרום וארץ לעומק, ולבו אין חקר רוחב לבבו מפתחו של אולם, כל רז ממנו לא נעלם); רי"ה באב"ד מטרנופול (דברי אלוקים חיים מאחד קדוש מדורנו); רצ"ה רוזניס ור"מ אוסטרר (הסכמותיהם לספר הראשון); ר' משה בערין בלום מקסניטין ישן (ומיום שנתגלה אור גדול הנ"ל, מעט אשר חי אח"כ על פני תבל); ראז"מ מבראד (כתב רובי תורתו על בלאות ונירות המטולאות... וכה הראני כמה קונטריסים, וימתקו בפי מדבש ונופת... שמעה אזני מנאמן אוהבי אשר זכה לשיחתו שיח יצחק, שנתלוה עמו בדרך אל כפר הסמוך ונראה, ושאל את פיו אם אמת הדברים שהוא כותב בסתרי תורה והשיב הן, ואמר לו כי על כל נעלם ממנו בוכה ומתחנן עד שיאורו עיניו ויבן זאת, כה היו דבריו אליו לפי תומו, וגם אני שמעתי מא"א מ"ו (הרב הגדול ז"ל בשם אלוף נעורי הגאון החסיד שבכהונה מהר"י אייזיק הכהן ז"ל האבד"ק קארעץ) דהוה משבח טובא בשבח המגיע לכתבים הנ"ל; ר' אורי שרגא פייבש ב"ר שלמה כ"ץ מבלשוויץ; ר' משה שפירא המגיד מזלוזיץ (מעולם לא היה תמונת ידי על שום הסכמה בעולם... וכפי הנראה היה קדוש מנעוריו); ר' בנימין וולף מזברז ב"ר יחיאל מיכל (המחבר הקדוש אינו צריך להסכמתי); ר' יהושע הלוי מלודמיר אב"ד חודרוב; הקצוה"ח. מאפס מקום לא הציג את יתר ההסכמות וההמלצות, רק את חתימות ר' יעקב צבי ה"ש מבראד אב"ד פודקמין; ר' אברהם אב"ד רוהטין; ר' מנחם נחום סגל אב"ד זברז; ר' משה דוב ב"ר שמואל יפה אב"ד רוזדול; ר' יוסף צבי ב"ר יעקב אב"ד דרוהוביטש. אח"כ רשימת המנויים, והקדמת המו"ל בה מזכיר את טירחותיו ונדודיו להדפסת הספר. ח"ב הליכות עולם בלבד נדפס מחדש בלבוב, דפוס ר' חיים ראהאטין, תרס"ז, ד, לב ד', ובתרס"ח. המו"ל ר' ברוך פרנקל מסוקולובקה כותב בהקדמתו, שאביו היה לומד בספר רזא מהימנא בעיון. פעם לא הבין דבר, ובא המחבר בלילה להסביר לו, עד שבבוקר אורו עינו. בדיוק אז באה עקרה ממשפחתו של המחבר להתפלל עליה שתפקד, ונפקדה באותה שנה. על כן מדפיס ספר זה, מה גם שעולמו חשך עליו בפטירת אביו, מתבייש לשאול לפרנסתו שאינו לכבוד אבותיו, ומבקש שיתמכו בידו. "אמור אל הקונים" שישלחו אליו את התמורה בדואר, רשימת המנויים ללא מקום מגוריהם, ורשימת תומכיו (בהם הברון רוטשילד מפריז) עם שם אמותיהם. ח"א יסוד יצחק בלבד נדפס שנית בפרעמישלא, דפוס קנולר ובנו, תר"ע, יא, סט ד'. בהתחלה ובסוף הקדמת המו"ל ח"ק מוהלים דפרעמישלא, ותקנות קדומות למען השלום, שלא יכנס מוהל לתחום חברו.
אלא תולדות יצחק על המחבר וספריו, מאת ר' מאיר דוד הרצברג הכותב בקונ' עטרת יסוד של הקדמתו על מצבת המחבר, ומצרף הגהות וציונים וכמה תפילות. נוספו קטעי זוהר ללימוד בליל הברית, אזהרות והנהגות מהיש"מ, שמות המתנדבים תושבי העיר, וחתימות שמונת המוהלים. בין חיבורי המחבר נמנים גם: חיבורים על הלכות שחיטה, בנוסף לזבח תודה ע"ד הסוד; שער היחוד (אולי הוא אותיות דר' יצחק); חיבורים על שלשה דרכי האותיות, דהיינו ספר סופר וסיפור; חיבורים על ערך האותיות מעין רזא מהימנא. השר שלום מבלז העיד על ספר זה שהוא שמירה בבית, ובמיוחד אצל יולדת. ד"ץ מהדורה זו, (ירושלים) תשכ"ח, 136 עמ', בהעברת הקדמת המוהלים מסוף הספר לתחילתו.
מליצי אש, א, אייר, רפד-רפה; ספר פשמישל, 37–38, 55, 492–493; ספר סופר וסיפור, תכד.