ר' ישכר דוב בר ב"ר אריה יהודה ליבוש מגזע צבי

מזלוטשוב (תצ"ה*–תקנ"ה)

בנו של ר' אריה יהודה ליבוש (גרוסמן בטעות: ר' משה) מגזע צבי. נכדם של הסמיכת חכמים והמהרש"ל, כמבואר בהקדמת ספר עבודת היום של נכדו, ובראש ספר קול דוד (ויינשטוק). תלמיד מובהק למגידים ממזריטש ומזלוטשוב. חתן רצ"ה פרץ מלברטוב, הנזכר בהקדמת הפמ"ג לספר אביו רב פנינים עה"ת, כאחד מארבעת הנגידים שהחזיקו בכספם תלמידים הגונים. בלברטוב שקראו לה או ירושלים הקטנה, התרועע עם ר' לוי יצחק מברדיטשוב שהיה חתנו של אח אחר: ר' ישראל פרץ, וכן עם ר' ישראל יונה הלוי לנדא בן דודו של הנו"ב, חתן ר' שמואל ב"ר משה פרץ.

גאון מובהק וזהיר במצוות. נהג מעודו שלא לאכול בשר בהמה, ועשה כן גם בפני רבו. על כך נגזרה עליו מיתה, ורבו החליפו על אתר בעונש סמיות עינים. בשנותיו האחרונות אכן כהו עיניו כפי שכותב בתקנ"ג בהסכמתו לאהבת דודים, אבל עיניו הרוחניות המשיכו לראות. כך הרגיש בכשרות מאכלים, ואלו כלים נעשו ע"י גוי. הרביץ תורה בכמה קהילות, ואח"כ אב"ד ור"מ זלוטשוב שנים רבות. ספק אם נכונה קביעתו של הורביץ שכבר משנת תק"ה (לתולדות, 306). הסכים על כמה ספרים בשנים תקמ"ג–תקנ"ד. בזקנותו ביקר בבראד, וכשבאו לבקרו ראז"מ ור' יעקבקי, דרש לפניהם בחריפות רבה. לנגיד ר' יעקלי אמר, שאין מי שמבין כראוי ספר התניא (ספר סופר וסיפור, תכא, משפתי קודש).

בקיץ תקנ"ד עלה לא"י דרך לבוב. מהרי"א מקומרנא כותב עליו בספר נתיב מצותיך שביל התורה, שבעת סערה בים עלה לראש הספינה ונח הים מזעפו, באמרו שהראה לשר של ים צלם אלוקים שלו, בו לא פגם אפילו פגימה מועטת. עלה לצפת, וכעבור זמן קצר נפטר ביום ז' (ולא כ"ה) אב תקנ"ה (ולא תקנ"ח, תק"ע). נטמן במערה ליד האלשיך (ולא בטבריה). מתלמידיו: בן דודו ר' ליבוש פרץ מח"ס כת"י בית פרץ בנגלה ובנסתר, שעל ידו נתקרב ר' לוי יצחק לחסידות. בסוף ימיו עלה לא"י, ונפטר בירושלים; הבאר מים חיים, וי"א שגם בעל צמח ה' לצבי.

ילדיו: א. ר' יהודה ליבוש חתן רב"ץ מרגליות אב"ד סקלט. גר בדובנא בה טיפל בהוצאת ספרי אביו. נפטר ביום כ"ז ניסן תקפ"ח. גם בנו ר' אפרים פישל השגיח על ההדפסה, וי"א שעלה עם זקנו לארץ וחזר. נפטר ביום ג' ניסן תקצ"ג, ונוסחי מצבות שניהם בספר דובנא רבתי, 190–191; ב. זו' ר' גרשון מרגליות ב"ר בן ציון אב"ד סקלט, נשיא כולל החסידים בצפת; ג. זו' ר' פסח ב"ר שלמה זלמן הכהן מו"ץ בזסלב, גיסו של ר' יעקב שמשון מזסלב. בנו: ר' אבא הכהן זוסמן; ד. שרה מרים, זו' השניה של ר' אברהם חיים בעל אורח לחיים שמילא את מקומו בזלוטשוב. בנה: ר' יעקב ישראל, אבי מלכה זו' ר' יוסף אפיסדורף, אבי ר' ישכר דב בריש מיברוב מח"ס עבודת היום. בפתח מערתו שבצפת נמצא לאחרונה קבר נכדו ר' יעקב שנפטר ביום י"ד שבט כת"ר. מנכדי ר' ישכר בר: ר' בריש סג"ל לנדא בגריידינג. מסר לשו"מ את תשובת זקנו מתקי"ח לרבי מנחם מניס מלוקבא (קמא, ח"ג, לה).

בת עיני, חידושי גפ"ת שיצאו מפיו, כולל חידושים במסכתות והלכות נדה, חו"מ וט' שו"ת, מאלו שהיו אצל בנו וחתנו, והם הביאום לדפוס: בנו רי"ל, נכדו ראה"פ, וחתנו האברך ר"ג מרגליות, דובנא, תקנ"ח, ב, קיט, א ד', ושניית בלעמערג, דפוס ר' יעקב משולם ניק, תרל"ט, ק ד'. ההסכמות הן לשני ספריו: רז"ו מדובנא (הרה"ג המפורסם בתורה וביראת חטא... ולעת זקנותו כי כהתה עינו היה מהדר תלמודא, וחיבר ספר נחמד); ר' שמואל פלקנפלד מטרנופול למח' ר' גרשון חתן המחבר (מכירו הייתי להגאון הנ"ל אשר כל ימיו יגע בתורה, ולבו היה כלב הארי, מסיק שמעתתא אליבא דהלכתא כאחד מן הראשונים, והיה ירא ד' מנעוריו); חברי ב"ד הגאון בדובנא: ר' מרדכי ב"ר משה, ר' משה ב"ר אליעזר ליפמן היילפרין, ר' משה זאב ברד"ב, רי"ל ב"ר אליעזר, ר' מרדכי ב"ר פנחס. הבן כותב בהקדמתו שקיבץ את קומץ החידושים מתוך הרבה שהיו אצלו, ומתלמידי המחבר שהשאירו אצלם כאשר רבם נסע לא"י. בכוונת המחבר היה לעבור באי"י על חידושיו ולעשות מהדו"ב, ולא עלתה בידו. את שם הספר קבע המחבר לפי הגימטריא של שמו, (ויש בו גם רמז לעיוורונו). את ההקדמה מסיים בחרוזים, וכן בקולופון. בספר בעיקר חידושי מסכתות, קצת על שו"ע והשמטות. מדף עז. או סה. השו"ת.

בחידושי שבועות ד"ת מאב"ד ווים"קי (בדף נב:). תשובה א' מתקכ"ז ללוברטוב עם קו"א בענין עגונה. גב"ע מב"ד אניפולי בתקל"ט: ר' אשר, ר' חיים ב"ר גדליה, רי"ל הכהן (ד).

מבשר צדק, ד"ת עה"ת והעבודה בדרך החסידות שנרשמו בשנתיים שלפני נסיעתו לא"י. הובא לדפוס ע"י בנו רי"ל וחתנו, ובהשגחת נכדו ראה"פ, דובנא תקנ"ח, ב, נד, ב ד'. מעבר לדף ההסכמות שבספר בת עיני. בהקדמת חתנו מספר שרשם את תורות חמיו, ושאלו אם יאבה להדפיס בידעו את תשוקתו לכך, וענה לו שירשום דברים כהויתן, ושישתדל לתפוס היטב. מאז רשם כל יום ראשון את הנאמר בשבת, קרא לפני חמיו שתיקן והשלים, אלא שלא הספיק לרשום הרבה.

כששאל את חמיו אם להדפיס אמר שעדיין הם מעט, ישלח לו מא"י מה שאומר שם, וקבע את שם הספר על שמו. אחרי פטירת המחבר קיבל רק מעט כתבים, שאותם רשם באי"ח חד"ז ר' שרגא פיבל מלבוב שנסע עמו לא"י ושב לכאן. מודה לשב"ב ומח' ר' חיים זאב וולף ב"ר צבי הירש מזלוטשוב שסייע לו בכתיבת התורות, כי חמיו ציוה גם לו לרושמם. בסוף ליקוטים ולוח הטעות.

מהדורה שניה בברדיטשוב, הישיש מסלאוויטא ר' יעקב ב"ר משה, דפוס ר' יעקב ב"ר שמואל סג"ל פינקלמ"ז, תקע"ז, ב, נג ד'. המסכימים: ר' ישראל מפיקוב ב"ר לוי יצחק (דבריו הקדושים אינם צריכים חיזוק, כי הם בוערים כלפידי אש, ומעוררים לבבות אחב"י לאביהם שבשמים); ר' יוסף ב"ר משה אב"ד ור"מ קסנטין ישן, ובנו ר' ראובן אב"ד זיטומיר. בשלישית בלבוב, ר' משה צבי ב"ר גדליה שרייבר, תר"י, מב ד'. בלי ההסכמות, וכן במהדורות הבאות: לבוב, ר' אשר שטרום, דפוס ר' ישראל אלימלך שטאנד, תרכ"ג, מד ד', הדפסה משובחת. פרעמישלא, דפוס רד"ב לוריא, תרל"א, מב ד', באותיות רש"י ומרובעות. ירושלים, דפוס שלומון, תש"ל, קנב עמ', מהדורה חדשה ומתוקנת, עם הסכמת האב"ד וביה"ד דדובנא מבת עיני והסכמות דפוס ברדיטשוב, ודברים אחדים מהמגיה ר' חיים שמואל רייפען, בהם מפרט שבמהדורה זו נוספו הגהות, מראי מקומות, מפתח שמות הצדיקים הנזכרים בספר, וקיצור תולדות המחבר. כנראה ממנה צולם ע"י ר' יוסף חיים פרידמן משיכון סקווירא, ניו יורק, דפוס האחים גרויס, תשד"מ.

מזכיר בספר את הבעש"ט, המגידים ממזריטש ומזלוטשוב, רל"י מברדיטשוב ותלמידו ר' ארוש מח"ס תולדות אהרן עה"ת, ר"ש מניקלשבורג, ראב"מ מפשוורסק, ר"ז מאניפולי, האוהב ישראל מקולבסוב, רמ"מ מבאר, ר' יצחק מדרוהוביטש, ר' יחיאל מהורודנא, ור' שמואל אהרן ממציוב בר"ח צנזר. תשובות אליו: תפארת צבי, אה"ע, עגונות, יד, טו, קיב, יו"ד, סא, ואולי גם: תשובות הרא"ם, א, תועפות ראי"ם, כת"י, ב, מח.