
ר' ישראל יוסף (יוסלה) ב"ר צבי אריה יהודה לאו
רב מוסכם בקולומיאה וראש אגודת ישראל בעיר
מקולומיאה (תרמ"ח–תש"ב)
נולד בלבוב בשנת תרמ"ח, כבכור לאביו הנגיד ר' צבי אריה יהודה (הירש ליב). למד בבית המדרש הגדול דחוץ לעיר, ואצל סבו רש"י שור ממנוסטריישץ שלקחו עמו אל רבו רד"מ מטשורטקוב. בגיל צעיר נסמך ע"י רי"י שמלקיס, ר"ב וייס מטשרנוביץ, המהרש"ם ועוד. כמו־כן השתלם באורח פרטי בידיעות כלליות. נשא בתרע"א את נטקה, בתו היחידה של הבנקאי בעל טחנות קמח: ר' יעקב בידוף מראשי חסידי ויזניץ בקולומיאה, ומשעבר אליו התקרב לחסידות זו. לא רצה לסמוך כליל לשולחן חמיו כמובטח, והשתלב מעט בעסקיו במסחר ותעשיה, אף כי רוב שעות היום עסק בתורה. החל לעסוק בצורכי העיר, ופעל לארגון סניף של אגו"י וצא"י. בפרוץ מלה"ע א' ברח עם משפחתו לוינא. התקרב שם לגאוני הזמן, ולרבי ישראל מטשורטקוב שעל חסידיו נמנה. בשובם לגליציה ראו את גודל החורבן שהותירה המלחמה. הבנק של חמיו לא היה קיים בין שתי המלחמות, ויחד עם גיסיו עסק ביצוא עופות, אלא שבגלל כובד המיסים ירד העסק מטה מטה. זמן מה עשה בצאנז למסחריו.
בתרע"ח שב לקולומיאה, וטיפל בקימום הריסות חיי הרוח. נבחר לראשות אגו"י בעיר יחד עם ד"ר בן ציון פסלר, ושימש כנציגה בקהילה ובמועצת העיר. פעיל בשדה החינוך ובזמן הבחירות, וציר לועידות שונות. בעל קסם אישי רב, ויפה תואר להפליא בקומתו התמירה והדרת פניו. התפרסם כנואם מבוקש, וגילה כושר שיכנוע בדבריו הנאמרים בישרות ובהגיון מעמיק. התחשבו במוצא פיו, וגם יריבים התיחסו אליו בהערכה.
בעיר לא היה רב מאז עזיבת ר' גדליה שמלקיס בתרס"ד, והמפלגות נאבקו ביניהן מי יהיה המועמד הבא. האגודה חשבה על הרב מסמפולון, ולא בלב קל נענתה להצעת ר' יונה אשכנזי מנהיג המזרחי בעיר לבחור בר' יוסלה איש המקום, ובלבד שימשוך ידיו מפוליטיקה. כך נבחר בתרצ"א לרב מוסכם בעיר, וייצג את כלל הציבור כלפי השלטונות בכבוד רב. אלפים נקהלו לדרשות כלה שלו, והורגש שיפור רב בחיי הדת. פעילותו כרועה נאמן לעדתו בלטה בשנות הכיבוש הסובייטי והגרמני, מבלי שיבקש דרכים לברוח. נשא בגבורה ובאהבה את ההתעללויות בו, ואגדות התהלכו על התנהגותו המופתית.
הזמנה מאת הועד למען הישיבות יח"ל ותורת חיים, להרצאת הרב לויא אב"ד קולומיאה באולם הקהילה.
הורה שיש להישמע לפקודה לעקור את המצבות לשם ריצוף רחובות, ובעצמו עשה מעשה אחרי בקשת מחילה בבכי רב. בתחילת (או בכ"ז) אלול תש"ב נשלח לבלזיץ עם משפחתו הי"ד.
ארבעת ילדיו: א. הבכירה זו' ר' צבי אליעזר ויס אב"ד מילניצה שסייע לו ברבנות; ב. אנקה; ג. חיה זו' ת"ח. בתם נולדה בתרצ"ז. כולם נספו, ושרד רק: ד. ר' שמואל יצחק בת"א. נטמן ליד אפר אביו שהובא לארץ. נשא את חיה, ובנו יחידו יעקב את פנינה גרטנר.
תשובות אליו: אמרי דוד, עא בתרצ"ב (ברכבת לחולה בשבת); מנחת יחיאל, ח"א, קכה, ח"ב, יד, טו, ח"ג, צ בתרצ"ב. מודעות שלו ועליו בתיקי קולומיאה שבמחלקה לכתבי יד.
בסוד ישרים ועדה, רפג-רצ, ומשם: קולומיאה, 189–187, 321, מבית אבא עד הלום, 30–29, 33, 47, 60–54; ג. פ., פנקס קאלאמיי, 128, 271–268; אלה אזכרה, ד, 204–198; פנקס הקהילות, ח"ב, 470; יעקב כץ, שערים, כ"א תשרי תשכ"ח, ה.