מסטרי (תרל"ד–תרצ"ג)
נולד בסרט ביום ג' אדר תרל"ד, לאביו ר' שלמה לאדיער מגזע בעל התניא, בנו של רבי שניאור זלמן פרדקין אב"ד לובלין. האבא נועד לגדולות, וד"ת ממנו בספר תורת חסד של אביו. נשא את פעסל בת הגביר ר' משה וקס מסרט, וגיסו ראי"ל הורביץ שאף הוא היה חתן ר"מ וקס השיב לו כמל"ג בהרי בשמים, ח"א, סד. נפטר בן כ"א לפני תרמ"ג, ואלמנתו נישאה לגיסה בעל הרי בשמים. אחיו ר' דובר עלה בסוף ימיו לירושלים, ובה היה יד ימינו של אביו ומראשי עדת החסידים (הגאון מלובלין ה"תורת חסד", 113–111).
נתיתם בילדותו, והתחנך אצל אבי אביו עד עלותו.
לירושלים. עבר בתרמ"ד עם אמו לסטרי, ונעשה תלמידו המובהק של דודו-אביו חורגו. השלים עצמו בתורה ובידיעות כלליות. נשא את בתו של ר' יצחק שנפלד מסטרי, ועסק עמו במסחריו. תחילה התעשר, ואח"כ התרושש. במלה"ע א' שהה בבודפשט. בשנת תרע"ח נבחר כאב"ד סטרי, על מקום אביו החורג ורבו (המצפה, י"א שבט תרע"ח, 5). שירת באמונה ובמסירות את עדתו, אף כי מררו מאד את חייו, ופעם נבחר לרבנות סרט בבוקובינה. היה רב חרדי, אף כי חבש צילינדר, והמשכילים חשבוהו כאחד משלהם. למדן מעמיק בחידודי פלפול לשיטותות, ודרשן מעולה. איש הציונות והמזרחי, ושאף לעלות לא"י. הופעתו עוררה כבוד. בעל נפש פיוטית, ויודע נגן בכינור. חיבר שירים רבים בעברית ובגרמנית, ושנים רבות הדפיסם בהמצפה ולוח אחיאסף, בשמו או בר"ת א.ל. בשיריו נתן ביטוי לתפארת האנושות, רוממות היופי, ציון וירושלים. בנו הוציא לאור יותר ממאה שיריו בגרמנית, בקובץ געדיכטע, ויען, דפוס היינריך גלנץ, תרצ"ג, 150 עמ', עם תולדותיו, ולא הספיק לכנס את העבריים. כמו"כ פירסם סדרת מחקרי תלמוד, ובהם מצטט מספרו על אגדות הש"ס שלא נדפס. עוד כתב חדו"ת ושו"ת. נפטר בליל שבת ח (ולא ז) תשרי תרצ"ז, ושוב פרצה מחלוקת בקהילה מי ימלא את מקומו.
דרשה לשבת שובה, קונ' לדוגמא מכתב ידו בהלכה ואגדה, והגהות על כל הש"ס בשם פרקי אליעזר, סטרי, דפוס יצחק מייזלס, תרצ"ג, 25 עמ'. ניכרת בה השפעת תרבות המערב. הרב ישעיה אשר הכהן יולס שהמחבר ביקשו לערוך את כתביו, כותב בפתח דבר, שדרשה זו הכין לאומרה ביומו האחרון, אלא שחלה יום לפני כן ונפטר, ולכן נדפסת תחילה. הספיד אותו בבוקר עיו"כ, ומודה לר' אברהם מרגליות ידיד המחבר שטרח בהדפסה. בסוף הערת המו"ל בנו יחידו ר' שלמה. נספה בשואה עם ארוסתו, ואחותו עם בעלה אוסקר חוטרר מראשי הקהילה, שנתמנה ע"י הנאצים כראש מועצת היהודים הי"ד.
תשובות אליו: אביר יעקב, ל, ומכתב תורה ממנו בהתחלה; רבו, הרי בשמים, חמישאה, לז בתרס"ה. נזכר גם בתליתאה, קלה; שמן הראש, ב, ה. ד"ת ממנו בסוף עטרת צבי (גלברד), מונקאטש תרע"א.
מדינה וחכמיה, 123; ש"ב ראו"מ ליפשיץ, כתבים, ח"ג, רנה-רנז; סטרי, 44, 92, 94, 95, 116, 117, 173; קרסל, ב, 173, עם ביבליוגרפיה; אברהם כהנא, אנציקלופדיה של הציונות הדתית, ג, 65–67, עם ביבליוגרפיה; אברהם ביק, שרגאי, ב, 164-165.