ר' לוי יצחק ב"ר מאיר
אב"ד ברדיטשוב, קודם ראש אב בית דין פינסק
מברדיטשוב (ת"ק–תק"ע)
בנו של ר' מאיר מהוסקוב, בנו של הרב (יהושע) משה מזמושטש, אשר ספק אם הוא בנו של ר' יהודה זינדל רב בלבוב. בטעות נדפס (לתולדות, 280) שהיה בנו של ר' יצחק מזמושץ דומ"ץ אמשטרדם, בן הקדוש ר' שלמה. מלפני תקל"ה רבה של הוסקוב. לרגל חוליו נסע לדרוש ברופאים בירוסלב, ושם נפטר ונטמן. נשא את שרה סאסיא, נכדת המהרש"א ור' משה מרגליות אב"ד טרניגרד זקנו של המאיר נתיבים. ד"ת ממנו בספרו של בנו קדושת לוי שנדפס לראשונה בתקנ"ח בחייו, ופלפול בראש ספרי כתר תורה של נכדו.
נולד בשנת ת"ק, והבעש"ט שמח בלידתו. ל"ו דורות במשפחה שימשו בכתר הרבנות. יחוסו הגיע גם לשר ר' יצחק מזולקווא. מילדותו נודע כהעילוי מירוסלב בה למד. עבר ללוברטוב שנקראה ירושלים הקטנה, משנשא את פעריל בת הגביר ר' ישראל (ולא שמואל) ב"ר פרץ, מארבעת האחים הנודעים שם. אבי חמיו היה חתנו של הבית שמואל, ב"ר פייביש מווידיסלב, ב"ר אריה ליבוש מאפטא (חתן ר' יצחק מאיר פ"ת מזולקווא סלוצק ופינסק, בנו של הקיקיון דיונה חתנו של ר' מאיר וואהל בן השר, ובנו של ר' ישעיה מפרג, ב"ר משה תאומים מוינא, חתן ר' ישראל הלוי הורביץ מפרג), ב"ר יונה אב"ד טרלא מח"ס עלה דיונה על המסכתות, ב"ר משה בנימין זאב, ב"ר יונה מקראקא, ב"ר חיים (תפארת בית לוי, בסוף נטריקן לפמ"ג). למד שם עם הבת עיני, הפמ"ג, רצ"ה ורא"ל פרץ, ועוד גדולים מפורסמים.
גיסיו נמנו על רודפיו, משנמשך בגיל י"ז אחרי רבי שמלקא הורביץ שהיה רבה של ריטשוואל הסמוכה, והוא הביאו אל רבו המגיד ממזריטש. בפנקס מיוחד רשם את תורות רבו, והתיגע להבין את עומק כוונתו. הן נדפסו בספר שמועה טובה, ורשא תרח"צ ועוד, עם הגהותיו וד"ת משל עצמו. כשמטה ידו של חמיו ועמד להיאסר, סבב בעיירות לקבץ לפדיון שבויים, ואחרי תקכ"א נאלץ לקבל עליו את רבנות ריטשוואל על מקום רבו. בגלל רדיפות המתנגדים הוכרח לברוח בהושענא רבה עם ארבעת המינים בידיו, לבית המגיד מקוזניץ. בשנת תקכ"ה נבחר לרבנות זליכוב שבמחוז שדליץ, על מקום רנ"ה ב"ר אביגדור מרגליות. גם שם סבל רדיפות נוראות, ובנו של הנועם אלימלך שאל על כך את אביו באיגרתו הנודעת. בין רודפיו גם רבי עוזיאל מייזלש, שהתקרב על ידו למגיד ממזריטש.
בהשפעת חסידי קרלין נתקבל בתקל"א כראב"ד ור"מ פינסק הליטאית על מקום התורת יקותיאל, ומתקל"ג נהג את נשיאותו ל"ז שנה. פילס נתיב לחסידות בסביבה זו, וסבל משטמה ומלשינות נוראים. יש מוסרים כי רבו ר"ש מנ"ש הציע אותו במקומו לרבנות קראקא בתקל"ח. נתווכח בוורשא עם ר' אברהם קצנלבויגן אב"ד בריסק. בתקמ"ה נתקבל לרבנות העיר ברדיטשוב בירת ווהלין, על שמה נקרא, וממנה פזזו קרני השפעתו לכל עברים. תיקן שם תקנות מועילות, ובית המדרש שלו נשתמר על שמו עד לשואה. לימד אלפי תלמידים גפ"ת בעמידה, והנהיג את עדתו בדרכי היהדות והחסידות. מתלמידיו: המגיד מקוזניץ; הדעת קדושים המזכירו בספריו; ר' אהרן מ"מ בזיטומיר מח"ס תולדות אהרן; ר' אברהם מרדכי מפינטשוב; ר' משה צבי מסאוואראן; ר' יוסף מנמירוב מח"ס ויכוחא רבה; ר' ישכר דב מח"ס הזכירה; ר' חיים יוסף ברוקנשטיין מפיסטין מח"ס תוספת חיים; ר' צבי חסיד מימפולא מח"ס אמרי צדיקים; ר' אהרן ארוש הנזכר בשה"ג החדש; ר' משה ציסית מטשודנוב ותלמידו ר' שמואל מקמינקא, ורבים אחרים.
תפילתו ועשיית מצוותיו היו באש קודש המפילה אימה ופחד, ואמרו שהיתה לו נשמת רבי עקיבא. מעשי המצוות נסכו בו חיות ללא כל לאות ועייפות, והיה שרוי תמיד בשמחה עילאית. ביתו פתוח לאורחים, והתאים לו שם המשפחה שניתן לו: דער בארמדיגער — הרחמן. היה זה כשהפקיד הממשלתי שאל איזה שם יבחר לו, ובדבקותו קרא כך כהרגלו בשם ה'. התאמץ מאד להיטיב לנענים ונדכאים, ובתקנ"ג חלה שנה שלימה. הרבי מלובלין אמר שכל יום מודה שעה לה', על ששלח לעולם נשמה קדושה כזו. ר' נחמן מברסלב העריכו וקרא לו: פאר ישראל ראש של ישראל, ובפטירתו כבה אור מן העולם. נודע כסניגורם של ישראל, המלמד עליהם זכות כלפי שמים במליצות ישרות. חיבר ניגוני השתפכות הנודעים עד היום. ערך מסע התעוררות בפולין, הונגריה וזיבנבירגן. ר"ב ממזבוז חלק עליו מטעמים נעלים. בנעילה האחרון האריך שלא כדרכו, ואמר שנתעצם שיאריכו לו עד אחרי החג. נפטר ביום כ"ה תשרי תק"ע, וראו בלויתו עמודא דנורא. אלפים היו פוקדים מאז את קברו, להתפלל שם על משאלותיהם. אחריו לא נתקבל עוד אב"ד לברדיטשוב, ורק מורי הוראה בלבד.
נקרא על שם ספרו קדושת לוי שכתבו בעצמו, והוא מספרי היסוד של החסידות. אין בו בדרך כלל רמזי חסידות, אלא דרושי הדרכה. ח"א על עניני פורים, חנוכה וכללות הניסים, ביאורים על סבי דבי אתונה, ודו"ת מאביו ומשני בניו. יצא לאור לראשונה בחייו, סלאוויטא תקנ"ח, ל; כב ד'. פעם שנית בזאלקוויא, דפוס ר' אברהם יהודא ליב מאיר האפער, תקס"ו, ב, מד; לב ד', עם הסכמות המחבר והישועות יעקב. הובא לדפוס ע"י ר' יצחק שמואל הלוי ממיקולינייץ מח"ס דרך חיים תוכחת מוסר מהשלה"ק, ב"ר אפרים, בנו של הצדיק ר' יצחק שמואל הנקרא ר' שמואל חסיד מבראד. בהקדמתו כותב שממלא את רצון המחבר ספסריו אזלו, וציוהו לכך ע"י ר' מרדכי בהאב"ד סקאלא. ח"ב עה"ת ובסופו השמטות וליקוטים שונים, הובא לדפוס אחרי פטירתו ע"י בנו ר' דוב בער, נכדו ר' יוסף ב"ר מאיר ז"ל, ונכדיו בני ר' ישראל מפיקוב נ"י, ברדיטשוב, דפוס ר' שמואל ב"ר ישכר בער סג"ל, תקע"א, א, קסב ד'. מעבר לשער הקדמת הבנים. בקולופון שמות הפועלים. פעם נוספת שם, דפוס ר' ישראל ור' תעודת בין דין דברדיטשוב מיום ראשון ה' אלול תק"ן, בחתימת הדיין והאב"ד ר' לוי יצחק מברדיטשוב. זכרון עדות שבאו לפניהם האשה מלכה בדעה צלולה לר"מ ולר' יעקב מגרש המסומן בגבוליו למטרת בניה. המ... מת"א דור שביעי לרל"י, ב"ד מ...

ראה לעיל ובהמשך. בשנת תרל"ב הוא נסמך לרבנות בעיר. ד"ר אריה ליב ב"ר מרדכי, ר' יהודה ליב ב"ר פנחס, ר' משה מלכה בת ר' דוד ובעלה ר' יעקב ב"ר יעקב, והודו שמכרו לה את הבית והזכויות. המיסמך נמסר בתרצ"ו לאוסף שבדרון ע"י אברהם אפרתי ב"ר מתתיהו מוורשא.
חיים יצחק, תקע"ו, א, קמז; לח ד'. הובא לדפוס ע"י נכדו ר' יוסף בתוספת ח' גליונות מכתב־יד המחבר שהיו אצל בנו בפיקוב, ושולבו במקומם עם צורת יד. המסכימים: ראי"ה מאפטא (אשר באורו נראה אור לישרים לארץ ולדרים, וכל דבריו דברי אלקים חיים); ר' אהרן מזיטומיר (כל בית ישראל הלכו לאורו). ח"ג על פרקי אבות מגנזי המגיד מקוזניץ, לבוב תרכ"ג.
הספר זכה למהדורות רבות, כגון: הרובשוב תקע"ח, רוסיה־פולין ת"ר ותר"ה לערך, למברג תר"י, תרי"ח ותר"ך לערך, פעמיים בתרכ"ב ובתרכ"ד, תרכ"ו, תר"ל, תרל"ג, תרל"ו, ווארשא תרל"ו, תרמ"ט ותרס"ב, מונקאטש תרס"ה, ברדיטשוב תרס"ח, לובלין תרפ"ז ותרצ"ד, מונקאטש תרצ"ט, שנגהאי תש"ו, גרמניה תש"ח, ירושלים תשי"ח, תשכ"ד, תשכ"ה, תשל"ב, תשל"ח ותשמ"ג, ניו יורק תשי"ח, תשכ"ב, ברוקלין תשכ"ט ופעמיים בתשל"ה. יש לציין במיוחד את המהדורות: מונקאטש תרצ"ט (ד"ץ בתשכ"ה), עם הסכמות ארבעת חברי בית הדין שבעיר (ידוע ומקובל מצדיקי דור ודור, אשר ספה"ק קדושת לוי מסוגל בכל בית ישראל להמתקת הדינים), א, קנו ד'. בסוף תולדותיו מאת המו"ל רצ"א קליש; קדושת לוי השלם, חלקים א-ג בשערים מיוחדים, בהידור עם הגהות, מראי מקומות, תוספת ספר הזכירות, קדושת לוי על אבות וליקוטים מכמה ספרים, ירושלם, המוסד להוצאת ספרי מוסר וחסידות, תשי"ח, תקמד עמ'; ברוקלין תשמ"ג, ד"ץ מונקאטש עם שמועה טובה, עם מפתחות מפורטים, שמות אישים ותיקונים. בסוף תולדותיו ע"י ר' בצלאל לנדוי. חיבר פירוש לשש הזכירות של כל יום, ונדפס עם ספר הזכירות של ר' רפאל ב"ר זכריה. מופיע גם בשמות זכירה, זכירות, בקשות. חידושיו במשניות וילנא. מצויות ממנו כעשרים הסכמות. ליקוטים מהקדושת לוי בספרים אחרים, ויצוין: פרקי אבות עם פירושי הברטנורה, בית לוי ובית ישראל, מלוקטים מספרי רל"י והמגיד מקוזניץ, ע"י ר' מאיר באלסאם יליד מעליץ עם הקדמתו, בארטפעלד, דפוס ר' יוסף מאיר בלייער ב"ר פנחס ז"ל ממונקאטש, תרס"ה, ב, כב ד'. בסוף כותב המו"ל, שזקוק לסיום להמשך הדפסת כתר תורה ח"ב אחרי שהדפיס ח"א, ומציג ד"ת ממנו.
ההסכמות מתרנ"ט: רצ"ה שפירא ממונקאטש (זה שנה ויותר, בהיותי אז בק' שינאוואע בצל כ"ק... בא לפני האברך המופלג בתורה וירא'ה, חוטר מגזע היחוס והמעלה... עוררתיו אז להדפיס גם הח"ב... שאינו בנמצא כלל); האדמו"ר מרימנוב ע"י ר' שלמה זלמן טארים. הופיע מאו מהדורות נוספות.
יתכן שמשובצים בקדושת לוי קטעים מראי"ה מאפטא, כנזכר באוהב ישראל פרשת וירא. כרך חידושיו עמ"ס כתובות אבד בשריפת בית רמ"ד מהורנוסטייפל, כנזכר בהספדו שבספר עמק החכמה, 68.
שלושת בניו נטמנו לידו בשורה אחת, והוקם עליהם בית גדול: א. ר' מאיר, חריף ומפולפל בברדיטשוב. נפטר צעיר ביום כ"ט תשרי תקס"ו (ולא תקס"ז), וסמוך לאחר מכן שלח רש"ז מלאדי למח' רל"י אגרת תנחומין הנדפסת בתניא ח"ב. מהרי"ד מבלז שמע מחמיו ר"א מטשרנוביל, שצדיקי דורו אמרו עליו, שאם היה מאריך ימים, היה מתעלה יותר מאביו. נשא את בתו של ר' אליעזר אב"ד קרלין ור"מ פינסק, ידידם הטוב של רל"י ור"ש מקרלין, אביו של ר' משה ר"מ בוטושן חמיו של ר"י מרוזין, וחתנו של ר' ישראל איסר אב"ד פינסק (י"א שהיה חתן הפנים מאירות ונכד התוי"ט), ב"ר אברהם אבא מארי ב"ר יעקב אב"ד ויען. עוד נמסר שר"מ היה חתנה של מרים מלבוב נכדת רמ"מ מבאר תלמיד הבעש"ט, בתו של רז"ו הולס אב"ד בוליחוב. ילדיו: 1. אסתר רחל זו' ר' דוד אריה ליב ברצ"ה המגיד מנדבורנה בעל צמח ה' לצבי; 2. ר' יוסף מברדיטשוב מדפיס הקדושת לוי; 3. זו' ר' יחזקאל ב"ר אהרן ימפולר לנדא, בנה של רייזא בת ר' יעקבקא בהנו"ב שנישאה בזיוו"ר לר' אלעזר לנדא, ולהם ילדים; 4. זו' ר' יצחק ב"ר מרדכי מנשכיז, שאכל ד' שנים מזונות על שולחן רל"י חו"ז. הדפיס בחייו כתר תורה ח"א, חידושים על הרמב"ם וגפ"ת, מעזירוב, דפוס ר' יחזקאל ב"ר שבח, תקס"ג, ב, לב ד'. בהקדמתו כתב שאינו נוטל הסכמות, כי כל חכמתו מאביו שהעמיד אלפי תלמידים, ומציג ד"ת מאביו ומזקנו. מדף כט. על בראשית. ח"ב, זיטאמיר תקס"ו, מב; יב ד'. בהתחלה הקדמה וד"ת מאביו ומזקנו. אח"כ חידושי גפ"ת על סדר מסכתות הש"ס, ובסוף על שמות. הדרכי תשובה כותב בהסכמתו לפרקי אבות, שהמגיד מקוזניץ קנה עותקים רבים מהספר להפיצם. ח"א נדפס שוב ע"י ר' מאיר בלזם ממעליץ ב"ר דוד ז"ל, פאדגארזע, דפוס רש"ח דייטשער, תרנ"ח, ג, מ ד', והקדמת המו"ל. המסכימים: ר"ש משינאווא; רמ"י מאוסטרובצה; ר' מאיר רפפורט ראב"ד קראקא (הספר יקר הערך והמציאות, איננו דורש הסכמת זולתו). בדף האחרון רשימת המנויים. פעם שנית! בהגהת השיבושים ע"י ר' אליהו ב"ר צבי הירש ז"ל רוזנבוים בנו של ר' קלונמס קלמן מביאלא, וואַרשא, דפוס ישראל ברוך ב"ר יוסף הכהן אלאפין, תרס"ו (צ"ל תר"ע), 84 עמ'. המסכימים: הגר"ח מבריסק (מלבד יקרת החיבור, גם המו"ל הוא איש יקר ונעלה מאד); רמ"י מאוסטרובצה; ר' שמואל ליב ז"ק אב"ד ביאלא; ר' מרדכי יוסף אלעזר ליינר מרדזין למו"ל מיקירי עדתנו; ר' יצחק הכהן פייגנבוים מוורשא; ר' פתחיה הורנבלס דומ"ץ וורשא; ר' חיים פיין אב"ד רדזין.
הקדמת המו"ל. הוצאה זו צולמה שוב (ירושלים תשכ"ג), בהשמטת ההקדמות וההסכמות, ורק שתי הראשונות ניתנו בסוף. ח"ב נדפס שוב ע"י הגיסים ר' משה ישראל פלדמן אב"ד דרגמירשט ור' צבי חיים מגיד מטעטש נכד המחבר, סאטור מארע, דפוס מאיר ליב הירש, תרצ"ג, ח, ס ד'.
ר"ש ענגיל לא הרהיב לתת הסכמה, בכתבו כי למותר להרבות בשבח החידושים, כי המה מגאון וצדיק מפורסם בכל העולם, וגם הגהות המהדיר הראשון מ"י הוטבו בעיניו. בהקדמת המו"ל השני כותב שמהרי"ד מבלז עודדו להדפיס את הספר, בהתערמו על מו"ל קודם שהדפיס ח"א בלבד. על כן חיפש ח"ב, המנחת אלעזר מסר לו כתובתו של אותו מו"ל שלא השיב לו כלל, עד שראהו בסיגט ש"ב ר' שלמה אריה ליב מגיד מפטריווא, וקנהו ממו"ס שבא מפולין להמציאו לו. אח"כ ד"ת מבנו ר' אהרן, והקדמת המסדר המו"ל הראשון שירא לתקן הלשון, וכן הורה לו ר"ש ענגיל. מגילת יוחסין מפורטת סודרה ע"י ר' חיים דוב גרוס ממונקטש. הוצאה מהודרת של שני החלקים בסידור חדש, ע"י ר' גדליה ב"ר יהודה אריה הלוי בהשתדלות ר' אהרן מגיד, לונדון, דפוס החינוך, תשי"ז, פ; קכב עמ'. מגילת היוחסין בסוף, 5. זו/ ואחריה שמות התורמים והנצחות. ד"ת מהמחבר גם בקדושת לוי ובספרו של אחיו; ב. ר' ישראל אב"ד פיקוב ואח"כ על מקום אביו בברדיטשוב. נפטר ביום כ"ג אלול תקע"ח (וי"א תקפ"ח, ולא תקצ"ה). ספרו בדרך רמז וגימטריאות, ומלא ציונים רבים: לקוטי מהרי"ן ותולדות יצחק בן לוי עה"ת, ברדיטשוב, דפוס ר' שמואל ב"ר ישכר בער סג"ל, תקע"א, א, פג ד'. בהקדמתו כותב, שליקט ורשם מדברי אביו ואחיו ז"ל. בסוף על מגילת רות, וקצת שה"ש, אסתר ואגדת רבב"ח. נכדו רמ"י גוטמן כותב בספרו רמ"מ מרימנוב את המקובל במשפחה, שלקוטי מהר"י הוא השם הנכון של הספר, ותוספת הנ' היא טעות הדפוס. סודר מחדש בהידור ובאותיות מרובעות ע"י ר' הלל גרינפלד ומ. ד. בלום, ירושלים, דפוס העשור בת"א, תש"ך, רצו עמ'. בהתחלה מכתב ששלח המגיד מקוזניץ למחבר המחבר בתקע"ד, בתוספת דברי בניו. אחרי ספר זה כתב את חידושיו שנדפסו ע"י נכדו ר"ש גוטמן בספר תורת ישראל. ד"ת ממנו גם בקדושת לוי, ומצויות הסכמותיו לספרים.
ילדיו: 1. ר' לוי יצחק פרנקל אב"ד בוקרשט, אביה של פרל זו' ר' יוסף אהרן מבוצצי (אהל שמעון, פא); 2. ר' שמואל שמלקא מברדיטשוב, חתנו של ר' אברהם בר בנו של רז"ו מזיטומיר אור המאיר, אבי ר' אלימלך מריציף, אבי ר' לוי יצחק מריציף, אביהם של ר' יוסף ליב פרל מרזישוב (תר"ז–תר"ע), ושל יהודית מילכה זו' ר' דוד צבי זינגר מבקשביץ (מ"ג, ח"ב, 1003); 3. ר' מתתיהו יחזקאל, אבי ר' פנחס מניגרשט שנשא את פיגא בת ר' יחזקאל מקרלין, אביהם של: I. ר' מתתיהו יחזקאל, אבי ר' שמעון (דב) דרברמדיקר רב ור"מ בבוהוש בה נשא את בתו של ר' אהרן פרידמן; II. חיה שרה זו' ר' לוי יצחק אב"ד ניגרשט (חי בתר"ע), אביהם של ר' יעקב דרברמדיקר אב"ד פקשן, ושינדל זו' רל"י, אבי ר' שלום גוטמן אב"ד יאסי, או: ר' שלום, ב"ר ישראל אב"ד סקולען ויאס חתן הברכת יוסף, ב"ר אריה ליב, ב"ר אברהם מקרטשוב, ב"ר צבי ראש ישיבה מקרטשוב. נפטר בן ס"א ביום כ"ה שבט תרפ"ט; 4. ר' משה (מושקה), אביהם של: I. סאשיא זו' ר' אליעזר ליבר מקאדני, חמיו של ר' דוד שמואל אבי ר' לוי יצחק מניגרשט (מ"ג, ב, 965); II. רבקה העניא זו' רבי ישראל מזינקוב ב"ר שמואל ב"ר זלמן, ב"ר משה אפרים אשכנזי אב"ד קליש בפולין (דרשות ש"מ הכהן, 6) נכד החכם צבי, ונשא את בתו היחידה של ר' מאיר קריסנפולר אב"ד בראד; 5. זו' ר' משה מטריאנוב שבמחוז ברדיטשוב; 6. זו' ר' נפתלי צבי, אבי חנה רבקה אם משפחת אדמור"י בוסטון; ג. ר' דב בריש. לא שימש ברבנות. נפטר בתקפ"ד. בנו ר' לוי יצחק משיטאווא היה אביה של בתיה זו ר' מרדכי דב טברסקי מטומשפול, ב"ר מנחם נחום מניעזין (ספר הצאצאים, 133). אחת הבנות היתה ארוסת ר' דב בר, אחי ר"י מרוזין שנפטר צעיר; ד. זו' ר' יוסף בונם וואלאס המובא בספר בית רבי, ח"ג, דף יב, אבי ר' יקותיאל זלמן, אבי ר' לוי יצחק שנשא את בתו של רמ"מ הצמח צדק מליובאוויטש בחיי הסבים; ה. זו' ר' נתן מקוזניץ המובא במטה לוי לרצ"י מיכלזון; ו. זו' ר' אליעזר ליפא. בתו שרה נישאה לרבי משולם זלמן אשכנזי-פרנקל (שם שנוסף לו בעברו לרומניה) אב"ד ירישטוב ובוקרשט (תולדות יהודי קליש, 164, ושה"ג החדש, המובאים בספר יחוס בעלזא, קכה), ב"ר משה אפרים אשכנזי אב"ד קליש דלעיל.
לתולדותיו נתחברו הספרים: תפארת בית לוי, עם תורת ישראל, חדו"ת בפרד"ס מבנו שרשמם בתקע"ז, ע"י נכדם ר' שלום גוטמן אב"ד יאס, יאסי, דפוס פראגרעסול, עת"ר, 2, 32; 38 עמ'. בהקדמתו כותב שבמשפחתו דיברו הרבה מזקנם, ובמיוחד שמע מחו"ז ר' פנחס מניגרשט. מקוה להדפיס עוד מהדו"ת. בשולי הדפים הערות תורת יחזקאל מבנו ר' מתתיהו יחזקאל, ובסוף כמה מדרשותיו ומילואים. בנו רמ"י מליאובה הדפיס מגדולי החסידות חו' א' על רל"י, חייו פעולותיו ותורתו, בילגוריי, נ. קרוננברג, תר"ץ, עב עמ'. מהדורה מתוקנת נכללה בסוף ספרו מגבורי החסידות, ת"א תשי"ג. תולדות קדושת לוי א-ב, מהדורה מתוקנת מהנדפס במונקאטש ע"י רצ"א קלוש, ותוספת ח"ב ע"י ר' צבי מאשקאוויטש, ירושלים תשי"ז, סד עמ'. רבי לוי יצחק מברדיצ'ב, ילקוט ישראל ארליך, תל-אביב, בר-גיורא, דפוס הצופה, תש"ז, קס עמ', עם רשימה ביבליוגרפית. מהד' ב, ת"א, מורשה, תשמ"ו, שי עמ'.
ר' לוי יצחק מברדיצ'ב, חיבר וצירף מקורות יוחנן טברסקי, רמת גן, מסדה, תש"ך, 143 עמ'. הסנגור, סיפורי מופת מוגשים לילדי ישראל בניקוד וציורים, ג. חנוך, ירושלים, אורה, תשל"ט, פג עמ'.
ראי' ברומברג הותיר בכתובים ספר שלם לתולדותיו, לסדרת מגדולי התורה והחסידות. עוד נכתבו עליו: מערכה ב' בספר אהלי שם לר' יהודה אריה תאומים-פרנקל, בילגורייא תרע"א, עמ' 28–12, 88; מערכה ד' עבודת לוי בספר זכרון לראשונים מאת ר' משה חיים קליינמן, פיעטרקוב תרע"ב ודפוסי צילום, עמ' 89–136, ובסוף פקסימיל חתימתו; מערכה ג' בספר עשר אורות לר' ישראל ברגר, וואַרשא תרע"ג, 64–44; מערכה ב' בספר שלוש קדושות לרצ"א קלוש, ב"ב תשכ"ט, נה-צב, לפי מה שהוציא לאור בתש"א.
ר' ישראל הכהן גרודזינסקי מטומשוב הדפיס מכת"י ד"ת של רל"י בקובצי הבאר, וכללם אח"כ בספרו שארית ישראל, ניו יארק תשט"ז. מחידושיו על הש"ס בחוברות הפוסק תש"א–תש"ב, שנים מהם נדפסו שוב בכרם החסידות, ב. הגהותיו כת"י על שו"ע או"ח נדפסו במוריה. מכתבו עם פקסימיל, כר"ש, חשון-כסלו תשמ"ג, י-יא.
שם ושארית, יט; החסידות, 82; לא נותקה, 171, 209–211, 399, 513; י. כארלאש, לעקסיקאן, ח"א, 387–389 (לפי בערדיטשעווער!), עם ביבליוגרפיה.

