מגורליץ (תר"ט–תרע"ב)
נולד בגורליץ בשנת תר"ט לאביו ר' משה יצחק יליד וולכיה, ב"ר חיים זאב יליד הונגריה, ב"ר משה, ולאמו יהודית בת גורליץ. האב העני לא אהב לעבוד, והאם החרוצה פירנסה את רוב בניה ובנותיה בעבודת יומם ולילה. בהיותו בן ארבע עברה המשפחה לקולומיאה, ואח"כ לוזינץ. בגיל שבע עזב את הבית, בנס ניצל מאנשים שרצו לגזול את חרותו ודתו, והיתה לו ילדות עשוקה.
בן עשר נתיתם מאמו. בגיל י"א הלך בעקבי אביו לרומניה, והגיע ליאסי בה התנכרו לו אביו וקרוביו. למד שם את ספר סת"ם, אצל יהודי שמירר את חייו. בתרכ"ו עבר לעיר איגוד היא אג'וד־אדזאד, בה גרה אחותו הבכירה חנה עם בעלה ר' יצחק השו"ב. שם התידד עם יצחק מרדכי, בן גילו ילד ירושלים שאביו השד"ר ר' אליהו טבע בדרכו לסין, ואמו שבה להוריה ברומניה ונפטרה. שניהם נדדו ברחבי רומניה, בולגריה, תורכיה ויון, עד שבנייסן תרכ"ח הגיע לסלוניקי, ושנתיים אלו מתוארות בספרו. באחת התחנות נבחר לרב, אך כעבור זמן המשיך בדרכו. משתמע כי זמן מה היה קצין בצבא הרומני. המשיך לנדוד עם נסיך גרמני, והיה באסיה הקטנה ובארם נהריים, עד שהגיע להודו בה היה בתרל"ג. בשנה זו היה בעל חנות בבורמה, ובהמשך נדודיו ממחוז למחוז השתקע בכלכתא.
בעיר זו עבד בבית הבורסקי של הגביר ר' משה אביעזיז, שכדרך עשירים עלה בקיץ לעיר דרג'ילינג שבהרי ההימלאיה. מקום יפה נוף וצח אויר זה מצא חן בעיני פועלו, שנשאר לגור בה מתר"ס לערך כיהודי בודד. ביום ישב בפתח אחת החנויות להתפרנס בצימצום מתיקון נעליים, ובלילה ישב וכתב חידושים ופירושים על התורה וזכרונות חייו. כבר בגיל י"א כתב ספר אלה המצוות בדרך שיר, ושנה אח"כ: מקל שקד, שירים שמקצתם בגרמנית. חיבורו הררי הימאלייא נדפס בשבועון הערבי באותיות עבריות והוא יקר המציאות: מגיד מישרים בעריכת שלמה תוינא, תרנ"ו–תרנ"ז. בשנות שבתו בקלקוטה חיבר ספרים נוספים נקובים בשם בהגות ובסיפורת, וכן חזונות שהרבה לראות מילדותו, והמשיך לכתוב בהימלאיה חתן דמים על המילה, ופירושים על תהילים, אסתר ושיר השירים, בהם ניכרים כשרונותיו ורוחב ידיעותיו בספרותנו. חלק מכתביו נשתמר אצל אלמנה בקלקוטה שגמלה עמו חסד בחוליו, וחלק אצל חכים תימני: מארי יחיא בן אברהם חיים שעלה לדריג'ילינג כשו"ב עם זוגתו ההודית שנתגיירה, ועסק שם ברפואה משומן נחשים ונמרים. ר' דוד ששון רכש את הכתבים, תיארם באהל דוד, וטרח בסידורם. בהם גם: הרפתקאותיו של אשר הלוי, ספר מסעותיו שההדיר אברהם יערי, ירושלים, ראובן מס, דפוס אחוה, תרצ"ח, סג עמ', רנ עותקים. אחרי תר"ם כתב את זכרונות ילדותו בס"ב פרקים, רל דפים. שרדו רק לג דפים הכוללים את ז' הפרקים האחרונים. כעבור שנים כתב מהדורה שניה בה השמיט כמה ענינים, אלא שבגלל עניו כתב על נייר גרוע, בדיו עפצים בלתי קריא. כשנזדמן למרומי ההרים יהודי אחד וראה שהוא חולה, הורידו לבית החולים עזרא-הוספיטל בקלקוטה. שם נפטר ונטמן ביום ד' י"ג טבת תרע"ב, ונשתמר נוסח מצבתו. את כל תלאות חייו ובדידותו תלה בחטאיו, ושמר על תום אמונתו.
גורליצה, 14, 183-184.