בנו יחידו של ר' יוסף דומ"ץ דולינא, שבגיל קרוב לשמונים נסע לארץ, ונפטר בווינקוביץ בליל שמחת תורה. אנשי החברה קדישא ראו אור שיצא מגופו ומילא את הבית, וגם ראוהו בקברו ותמהו שפניו מאירות כשמש. מגזע הט"ז. תלמיד מובהק למגיד רצ"ה בעל צמח ה' לצבי, ונסע אליו גם כשעבר לנדבורנה. אחריו דבק ברצ"ה מזידיטשוב, וגר ישיש בדולינא.
ספרו בית הלוי עה"ת וליקוטים נושא לדיון ביבליוגרפי. בן יעקב לא ידע עליו, ופרידברג השתבש ברישומו. מהלמן שיער בטעות שנדפס בפולנאה. בשער: תקס"ג, והנכון תקפ"א לערך. בשנה זו הסכימו: רצ"ה אב"ד זודושוב (ידידי החסיד המופלג בתורה וביראת חטא... ידעתיו מאז ומנוער אשר שימש מו"ר... והכרתיו אשר מעולם הוא נחבא אל הכלים בהצנע לכת, וכעת לעת זקנתו נוסע הוא לאה"ק במסירות נפש); ר' דוד ב"ר מנחם מנדל כ"ץ אב"ד דולינא (הגם שאינו ביודעי ומכירי... נתקבל לכאן לפני חצי שנה, והמחבר היה טרוד בעסק ההדפסה ולא היה בביתו... מכל מקום אנשי עירנו יעידון ויגידון כולם כאחד, שהוא אחד מתלמידי הרב הצדיק... צבי הירש... ומימיו לא מש מתוך האוהל של הרב הצדיק הנ"ל, ובילדותו היה עסוק ולמד בספרי קבלה); ראי"ד מבוטשאטש (מצד הפצרת כבוד ידידי חביבי). המחבר כותב בהקדמתו, שניגש לחבר את הספר כיון שבנו יחידו נפטר, ומספר על אביו. הקדמה נוספת באגדה. בפנים משבץ ד"ת מאביו מרבותיו, ומצדיקים נוספים. הופיע שנית ע"י רבי ברוך פרנקל מסוקוליבקה, למברג, דפוס א. סלט, תר"ע, ד, לב ד'. בהקדמה כותב שהדפיס את הספר לפרנסתו, כי הוא "עני בן טובים מצמרת אבותים". אח"כ ההסכמות הישנות, והקדמת המחבר. בסוף: אמור אל הקונים, רשימת המנויים עם שם אמותיהם ובלי שמות המקומות, ותודה לתורמים.