ר' יעקב ב"ר יעקב משה לורברבוים

מקלוש, ליסא וסטרי (תק"ל–תקצ"ב)

נולד לאביו ר' יעקב משה אב"ד זבורוב שנפטר לפני לידתו, ונקרא יעקב על שמו. לפי זה נולד בשנת תק"ל [תוקן: תקי"ך* ↓], וכדמוכח מזמן חיבורו של ספרו הראשון בגיל י"ח. אמנם יש אומרים בטעות שנולד בתק"ח, וזה מסביר מה שבסוף ימיו נקרא הישיש. אחותו היתומה אף היא אמרה לו שילמד תורה, ומוכנה לשאוב מים לפרנסתו. משום כך אמר שכל תורתו ממנה, ושמר חסד זה לנכדיה. גדל ולמד אצל בן דודו הרב יוסף תאומים אב"ד בורשטיין, ואח"כ בטיסמניץ אצל ר"מ איגרא שהסמיכו.

בצעירותו ביקר בברודי, ולא נכנס אל דודו ר' אפרים מחכמי הקלויז. כששמע על כך הדוד, הקפיד ואמר: ליעקלי שלי יהיה עסק עם נשותיו, וכך היה שגירש שלוש נשים בבושות גדולות. נשא את בת הגביר הלמדן ר' נפתלי הירצל מנכבדי סטניסלב, ולמד על שולחנו מתוך הרחבה. בתקמ"ד המליץ שיקבלו שם לרבנות את ראו"ל הורביץ אב"ד זלוזיץ. נשא גם את שינדל בת הגביר ר' יאקיל אשכנזי מרימנוב שמ"כ בבראד נכד התבו"ש, גיסו של ראז"מ, וחתנו של אחי המאיר נתיבים ר' משה אברהם מרגליות מח"ס צלותא דאברהם (עדן ציון, קטו). יש מוסרים שזו הראשונה נפטרה בצעירותה, ואת השניה הקנטרנית גירש בתקפ"ב לערך בבראד בב"ד של המהרש"ק. אמנם רש"ק עצמו סירב לטפל בכך כדי שלא לקרוא לגדול הדור בשמו הפרטי, וכשנפטר ספד לו בעין דמעה.

בסטניסלב השקיע את כספו בהיתר עיסקה בבית מלאכה קטן ליין שרף, בשותפות עם ר' אברהם זיידנפלד. כשהלה פשט את הרגל ובכל זאת החזיר לשותפו את הכל, סירב ר"י לקבל בטענה שמסדרין לבעל חוב בבית דין, וכשחילקו לכל בעלי החובות לא נותר לו הרבה. אז נאלץ לקבל עליו עול רבנות, והקהילה הראשונה היתה מנוסטרישץ. ממנה עבר לקלוש, וכיהן בה מתקנ"א לפחות. שם חיבר והדפיס את ספריו הראשונים שנתקבלו בכל תפוצות ישראל עד ימינו, ופירסמו מוניטין שלו בעולם.

בתקס"ט נקרא לרבנות העיר ליסא שבצפון פולין בגבול אשכנז, ועל שמה נקרא. העיר השתייכה לנסיכות וורשא שנוצרה ע"י נפוליאון בתקס"ז, ועברה לשלטון פרוסי. כסא הרבנות היה פנוי י"ז שנה, מאז פטירת ר' דוד טבלי הרב הקודם. הוא אמר בזמנו לפרנסי קהילתו שהחווי"ד יאה להם כרב, כאשר קיבל פעם ממנו תשובה בענין עגונה ששלח במצות רבו ר"מ איגרא. נשתמר כתב הרבנות שלו, בו אפילו לא נרשם שמו רק מח"ס חוו"ד. הפרנסים הדפיסו בתק"ע בדיהרנפורט ספר זה עם הקדמת המחבר, עם כתר מלכות מליצי מהם בשבחיו. משכורתו נקבעה לסך עשרה רייכסטלר שהם ששים זהובים פולניים, והועלתה אח"כ לחמישה עשר. כשעזב לשנה, נערך עמו חוזה שהושלש אצל ידידו רעק"א. כשנתגלעו חילוקי דעות והגבאים נסוגו בהם, ראה עצמו בלתי קשור להתחייבות, ולא חזר לעיר. זו אחת הגירסאות לתעלומת עזיבתו, אלא שאחרים סברו כי היא קשורה למלחמתו על צביונה המסורתי של העיר נגד הסדרים החדשים שרצו להנהיג: קבלת ש"ץ שלא מן היראים, נשף נשים שנערך והעביר את רוחו, ומלשינותו של אלם אחד. כעת הובר סופית, כי בליל חורף בתקפ"א נסע ברשות לגליציה לגרש את אשתו, והבטיח שישוב אחרי הפסח. גם מתנגדיו חפצו שיחזור, אלא שמנע זאת איסור השלטונות, באשר מכר את חפציו, ונחשב נתין זר. מוכיחים זאת י"ד המכתבים שבין רעק"א לפרנסי הקהילה מאז ועד תקפ"ו, אותם פירסם ד"ר יצחק לוין בספר היובל לד"ר אליהו יונג, קסג-קפה, עם פקסימילים ובתדפיס, ושוב בלעדיהם בספרו מבוקר לערב, 194-212. שנים רבות לא נתקבל שם רב אחריו.

חתימת רבי יעקב מליסא מיום ב' ז' ניסן תקפ"א בניו וחתניו (פרט למהרא"ך) שבו עמו לקלוש, והוא קנה להם בתים בעיר. ברם שנות שבתו כאן לא ארכו, כי היו בקהילה למדנים גדולים שלא תמיד השלימו עם פסקיו, ובמיוחד התנגד לו בעל בית אחד שכמעט גרם לפיטוריו. לא קיבל חזרה שמונת אלפים זהובים שהלוה לבנית ביהכ"נ הגדול, ולכן קבעו הגבאים לוח על שמו בכותל המערב. ביהכ"נ הושלם אחרי פטירתו, והיה קיים עד לשואה. הלוה גם כספים לנצרכים, ולא תמיד הם פרעו אותם. אחד הלווים שנעל אותו בביהכ"נ נפגע, ונעשה שיכור לתמיד. אחד הלשין עליו שהדפיס ספרים בלי רשיון הצנזורה, ומפחדו נאלץ לעזוב את העיר. בעברו בתקפ"ה בלובלין לא נענה להצעה לכהן שם כרב, על מקומו של ראש הברזל שנפטר בתקע"ח.

כותבים שרצה לעלות לא"י, ונסע ללבוב לקבל תעודת מסע. אחרים סבורים שעמד לעבור לקהילת סיגט, או שנסע בתק"ץ לאובן ישן היא בודפשט בהונגריה, למלא את מקומו של רצ"ה הלר. בדרך לן בסטרי, ונתקבל בה כרב. יש המקדימים קבלתו לתקפ"ח, ומצויה הסכמתו משם מתקפ"ט. המהריא"ז ויתר למענו על רבנות העיר, והרגיע את רוחו, שבתור יודע גרמנית יש לו מהלכים בחוגי השלטונות, שלא ייפגע מהמסירה עליו. עד לשואה שרד באחת הסימטאות ביהכ"נ העתיק שלו שנקרא על שמו, או: דאס קצבים שולכל.

לא התנגד לחסידות, ואת כל מאמציו הקדיש למלחמה בריפורם. העניק הסכמה לספר אור פני משה. ביקר פעם אצל המגיד מקוזניץ, ודרש בניקלשבורג אצל ר"מ בנט. פעל ישועות בכח תורתו. כשרצ"ה מזידיטשוב ביקר בסטרי, ערך סעודה לכבודו עם חסידיו. דרש האורח בנגלה והמארח בנסתר, באמרו כי שלום בין הרבנים והאדמורי"ם. רבי בונם מפשיסחא ירא לומר לו דעה, והסביר זאת מפני שהוא גמרא סנהדרין, דהיינו מידת היראה. הרבי מקוצק קרא לו הלמדן המתוק, ובעולם העליון פוסקים כמותו.

מתלמידיו במנוסטרישץ: ר' מנחם שטרן דומ"ץ קלוש ואב"ד סיגט, עם גיסו ר' אייזיק אב"ד בורשא. בסטניסלב ובקלוש: ר' אליעזר ר' יעקב"ש מסטניסלב, אבי ר' יעקב ויידנפלד מהרימלוב. היה חסיד, והתוכח על כך עם רבו; ר' יוסף שורץ אב"ד בורשטין; ר' יעקב הכהן גוטוירט אב"ד דוקלא; מהריא"ז; ר' מרדכי זיסקינד לנדא ראב"ד סטרי; ר' שמשון חמיידס אב"ד זלוזיץ. בליסא: ר' אליהו גוטמכר אב"ד גרידץ; ר' ליב בלאשקע אב"ד קאשמין; ר' משה טורנר מנעשאווא; ר' משה פייכנפלד אב"ד סנטומישל; ר' נפתלי קארו אב"ד שרעם; ר' נפתלי הירש בלייכראדע אב"ד אובוזיצקי; ר' צבי הירש קלישר אב"ד טהורן; ר' שמואל מנדלזון אב"ד קראטושין; ר' שמואל קארו אב"ד צמפלבורג. כמו־כן האדמורי"ם: ר' שרגא פיבל דנציגר מגריצא; ר' זושא מפלוצק המזכירו בספרו תורת כהן; ר' יעקב אהרן אב"ד אלכסנדר ב"ר משה מזלשין, תלמיד החווזה מלובלין והמגיד מקוזניץ, חסיד פשיסחה, מח"ס בית יעקב ושאר ספרים.

נפטר בסטרי ביום ו' כ"ה (ולא כ"ד, כ"ח) אייר תקצ"ב, ונטמן ליד ידידו בעל קצות החושן אשר כשהתאלמן ביקש לשאת את בתו. הספד עליו ועל הנספים במגפת תקצ"א ובמיוחד במזריטש: אבל יחיד, מאת ר' אברהם דוב בערוש פלם ב"ר דוד נ"י יליד מזריטש, ווארשא, דפוס ר' אביגדור לבנסון ב"ר יואל ז"ל, תחילת תקצ"ד, כד ד'. מעבר לשער מתנצל על שאינו מדפיס את ההסכמות שקיבל. הקדמה, ופתיחה בה מונה את החשובים ממאות הנפטרים בעיר ובסביבה. בהספד מספר מה שראה כשביקר אצלו בסטרי, שהיה תמיד שקוע בלימוד, וגם אז ענה למבקשיו בלבביות. מדף טו. הספד על אב"ד ביאלא, מדף יח. על הגביר ר' אהרן מינץ ממזריטש, מדף כא. דרוש.

מילדיו: א. ר' נתן נטע. נפטר על פניו בלי בנים. על גירושיו: שו"ת ישועות יעקב, אה"ע, כה; ב. ר' מרדכי אריה יהודה ליב בצפת; ג. חיה'לה זו' בן דודה רצ"ה תאומים מקלוש אבי החסל"א. מלומדת בגפ"ת, וקושיתה הילכה בין הלומדים. ד"ת ממנה בשיחת חולין של ת"ח החדש, מב. בניה נסעו עם זקנם ללמוד מפיו בליסא; ד.

בריינדל זו' ר' אלעזר ברז"ו הכהן אב"ד פולטוסק וסוכטשוב. פרטים עליו ועל צאצאיו: לתולדות, 213. את הבת השלישית השיא בתקס"ט בליסא לבן המקום. על צאצאיו נמנו: ר' אברהם משה באב"ד מיפו; ר' יהודה ליב לנדא מיוהניסבורג; ר' יוקל ור' מרדכי לורברבוים מסטרי שנספו בשואה הי"ד; ר' יעקב משולם גינצבורג מירושלים.

אמר על ספריו, שהרצה את חידושיו לפני רבו ר"מ איגרא. מה שלא מצא חן בעיניו דן בשריפה, ואת היתר הניח. לא המתין לשעת נחת והרחבה, אלא כל מה שטרייד את מנוחתו העלה על הכתב. הסביר שזכה לכך שיורו הלכה מספריו, כיון שלמד תורה מעוני. חתנו אמר עליו שלולא טירדותיו מג' נשיו, היה כותב עוד ספרים רבים.

רבי בונם מפשיסחה אמר, שכיון שיגע בהלכה נתכוונו הדברים גם לחלק הסוד. וזה סדר הדפסתם:

חוות דעת על יו"ד הלכות מליחה, בשר בחלב, תערובת, ריבית ונדה עם הפנים, מימין חידושים בקצרה, ומשמאל ביאורים בארוכה כשחידושי עצמו מסומנים ע"י יד, לעמברג, דפוס יהודית רוזניש, תקנ"ט, ב, נז; כב ד'. נדפס בעילום שם המחבר, ולרוב חריפותו חשבו שהוא לר"מ איגרא. בהקדמתו כותב שעמו הסכמות לשש שנים, וכשייגמרו ספריו מרשה להדפיסם מחדש.

בהתחלה דף חידושים בהלכות שחיטה וטריפות. אחרי הלכות ריבית גרגירי חידושים מאביו, ובסוף ליקוטי חידושים. לא נדפס בפולנאה תקס"ה ואוסטרהא תקס"ו עד הוצאת דיהרנפורט תק"ע. חזר ונדפס פעמים רבות, ובתוך השו"ע. הרב יוסף בוקסבוים פירסם במוריה, חשון תשל"ז, טז-יט, הגהותיו בשולי ספרו מהדורת תק"ע, שהועתקו על ידי הרב אפרים זילבר.

הגדה של פסח עם פירושו מעשה נסים, זולקווא תקס"א, כב ד', תקס"ז, נב ד' (פרידברג), ומהדורות רבות. מעשה נסים על הגדש"פ וקו"א על הל' ברכת הנהנין, ע"י נכדו ר' יעקב קליגהופט מבראד, מונקאטש, בדפוס החדש של ר' אהרן דוב מייזעלס, תרס"ו, לח ד', הקדמה. המסכימים: ש"ב ראל"ה מסטניסלב נכד המחבר (משתאה אנכי מי זה מתופשי התורה אשר לא ידע תפארת גדולת המחבר, אשר אורו הגדול הולך ואור בכל מרחבי תבל); ר' משה גרינולד מחוסט (ענן אורו של רבנו על כל מרחבי תבל ומלואה, בחיבוריו הנוראים אשר מפיהם אנו חיים, ומבלעדם לא ירים איש את ידו בכל עניני הוראה הנוגעים להלכה למעשה). תעלומות חכמה תקס"ד, ראה להלן: אמרי ישר תקע"ה.

מקור חיים, חידושים וביאורים בהלכות פסח, עם הפנים והגהות על ט"ז ומג"א, ובסופו חידושים עמ"ס כריתות, זאלקווא תקס"ז, פפד"א תקע"ג, וארשא תקע"ה. ש"ב ר' ליבוש רוקח מקסנטין הוציאו לאור בפולנאה, ובשער: דיהרנפורט, תקע"ז, מ' ד', הקדמה. בסוף תיקון עירובין, דיני ברכת הנהנין ומוקצה. נדפס במהדורות רבות, גם עם הוספות, ובתוך השו"ע.

נתיבות המשפט ח"א על חו"מ עם הפנים, זאלקווי, דפוס ר' אברהם יהודה ליב מאירהופר מסוירז, תקס"ט, א, פו, מו; א, קו ד'. מימין החידושים במשפט הכהנים, ומשמאל הביאורים במשפט האורים. בהקדמתו מלאת הענוה מצטדק שאולי נפלו טעויות, כי לא היה במקום ההדפסה, וכהה אור עיניו. שני החלקים בדפוס ר' מאיר זאב מאירהופר, תקע"ו. בח"א א, קכט ד', ח"ב בלי הפנים. באותה שנה הדפיס בעל קצוה"ח את השגותיו משובב נתיבות, בתוך ספרו אבני מילואים ח"א. כשחזר נתה"מ ונדפס בלבוב, חיזק המחבר את דבריו הראשונים, מבלי להזכיר את המשיגו. בסדילקאב תק"ף נדפסו שתי הוצאות: אחת שלימה, וממנה הדפיסו בשו"ע באלאבאן בלמברג, ואחת חסרה שממנה הדפיסו בקניגסברג תרי"ט ושוב בדפוסי צילום (יצחק יודלוב, תגים, א, 49–52). ההשמטות והוספות אחרות נכללו באחת ממהדורות נתה"מ השלם המצויה כיום בשוק.

הספר חזר ונדפס פעמים רבות, גם עם משובב נתיבות, ועם השו"ע. הרב נחום אתרוג עמד להוציא לאור בתרפ"ד: נתיבות השלם עם הגהות המחבר מכתב יד ופירושיו שלו וקיבל הסכמות רבות, אלא שהכל אבד. הרב יוסף בוקסבוים כתב על כך במוריה, מתוך כוונה להוציא לאור מהדורה מתוקנת עם הוספות. מפתחות לסוגיות הש"ס ערך ר' שמואל אביעזרי וולף, יצאו לאור בשכפול ע"י אביו הרב אברהם יוסף, ב"ב תשל"ז. מפורטים יותר, תפארת הספר, תש"ם.

תורת גיטין על הלכות ומסכת גיטין עם פנים השו"ע, חידושי המחבר צוינו בכוכב, פראנקפורט דאדר, המדפיס ר' הירש באשוויץ בדפוס פרופ' עלסנער, תקע"ג, א, קכט ד', הקדמה. בסוף ד"ת מאביו, ולוח הטעות. מהדורות חדשות בירושלים תש"מ ותשל"א עם קהלת יעקב ותיקונים חשובים.

אמרי ישר, שם הכולל לפירושו על חמש המגילות, ושם פרטי לפירושו על רות. תעלומות חכמה על קהלת נדפס תחילה בלבוב תקס"ד, ואמרי יושר על רות ראה פרידברג ללא ציון מקום ושנה. נדפס עם הפנים כשהוא כולל את צרור המור על שה"ש ופלגי מים על איכה, דיהרנפורט, דפוס ר' יוסף מייא וחתניו, תקע"ה, טו ד'. בהקדמתו מודה עם לתלמידו רצ"ה ב"ר בירך מטישוויץ שהעתיק את כל כתביו. תעלומות חכמה על קהלת, דפוס ר' יוסף מייא ז"ל בהנהלת חתנו ר' דוד ברא"ל ז"ל שקלאוור, תקע"ט, א, טו ד', הקדמה. מגילת סתרים על אסתר, ב, יב ד', הקדמה ופתיחה. בהתחלה ד"ת מהחכם צבי, ובסוף מאביו. נדפס בווארשא תקצ"ח בשם שושנת העמקים. כולם בתוך חמשה ספרים נפתחים, ע"י נכדו ר' יעקב קליגהופט מבראד, זאלעשטשיק, דפוס ר' שמואל גלאס, תרס"ז, מט ד', עם הסכמת ראל"ה מסטניסלב, וד"ת מאבי המחבר. מהדורות נוספות בהוצאות התנ"ך.

בית יעקב על מסכת והלכות כתובות, הרובשוב, דפוס ר' משה בר"י ציקור ור' שלמה בר"ד לעוו מלשצוב, תקפ"ג, ב, נב, ב; ב, לב ד', עם הקדמה מהמדפיסים ושיר שחיברו. לח"ב שער והקדמה כמעט זהים. מהדורות משוכללות עם תיקונים חשובים בירושלים תשי"ז ותשל"א.

סידור תפלות מכל השנה עם ליקוטי דינים דרך החיים, זאלקווא תקפ"ח ואילך. דרך החיים בנפרד, בערלין תרכ"ה לערך — תר"ל, א, סב, ב ד', ופעמים נוספות גם עם פירושים והערות. דרך החיים השלם מהדו"ת עם קהלת שלמה (פרלוב), ניו יורק, זכרון צדיקים, תשל"ו, ד"ץ מ. סיגעט תרס"ז. נתיב דרך החיים, תיקונים לסידורו, וורשא תר"ב. באוצר התפילות הגהות רעק"א ועוד על הספר.

קהלת יעקב, ליקוטי חידושים באה"ע עד הל' קידושין, ואו"ח הל' ביהכ"נ ויו"ט, לעמבורג, דפוס ר' אהרן ב"ר חיים דוד סג"ל, תקצ"א, לח ד'. בהקדמתו כותב שחיברם בזקנותו "לעת תשות כוחי אשר נחלשו לי חושיי העיוניים", וקיוה להדפיס גם את יתר ליקוטיו.

נחלת יעקב ח"א עה"ת ואגדות הש"ס, ח"ב חי' גפ"ת על המסכתות ושו"ת, ברסלויא, דפוס ר' הירש זולצבאך, תר"ט, ו, מ; נח ד'. המסכימים: ראש"מ טויבש מיאס; ר' דוברריש אשכנזי אב"ד לובלין; נכדו החסל"א לש"ב המו"ל ר' נפתלי צבי הירש חכמוביץ מברעסלא (השפיע על ב"ד ר' משה יוסף למכור את הכתבים למו"ל, והעיר בהם הגהות); ד' דיינר ביה"ד בליסא; ר' גדליה טיקטין אב"ד ברעסלויא. פתיחת המחבר, ודברי המלבה"ד רנצ"ה ב"ר משה דוד הכ"מ ב"ר אפרים מבראד ב"ר נתן בהחכם צבי. בהקדמתו הוא מספר מקורותיו, שבא מלבוב ללייסא לשאת את בתו של ר' יוסף מייא מדפיס דיהרנפורט, ומסר לו חיבר להדפיסו (אמרי ישר). רצה למסור לו גם עה"ת, אלא שלרוב טירדותיו לא התפנה לסדרו. מאז ששב לגליציה לא קיבל ממנו הרבה מכתבים. לפני ג' שנים ביקר בגליציה, אצל אחיו ר' משולם שהיה אצל המחבר כמה ימים לפני פטירתו, ואמר לו אצל מי הכתבים. החסל"א קיבצם וסידרם עם הערותיו, וכתב הקדמה מפורטת באגדה. בסופה כותב, שח"ב היה אצל אחיו ר' אפרים אב"ד קריסנפולי. המחבר היה רבו המובהק, ואצלו למד מהבר מצוה ועד לפטירתו. אח"כ הצוואה. בסוף ח"א: השמטות, חי' אגדה, הספדים, מגילת ספר לר"י עמדן על אביו, והסכמת מהר"ם א"ש מאונגוואר. מדף לה ע"א בחי"ב: שו"ת מהמחבר ומנכדו החסל"א. ח"א בלבד ובלי חידושי החסל"א נדפס שוב בפיעטרקוב תרע"ג, 16, 165 עמ', ע"י נכדיו רמ"מ ברז"ו הכהן, ור' פנחס שמואל זיינוויל ב"ר אברהם הכהן רב בוורשא, בני מהרא"ך חתן המחבר. בסוף השמטות, חי' מאבי המחבר, לקוטי הפרחים - דרשה לסליחות, וביאור על ענין תפילה מרד"ד מיזלש אב"ד לאסק חתן מהרא"ך. בעמוד האחרון עוד שתי הסכמות מהישנות, ויש עותקים שהן לא נדפסו, אלא רק מזכרת לנכדתו זו' רד"ד מייזלש. הדרשה ליום א' דסליחות, נדפסה ע"י גבריאל זידפלד בספרו רחבות הבאור על קהלת, פראג תרי"א. הוצאה חדשה ומתוקנת עה"ת באותיות מרובעות, עם הקדמת נכדו המו"ל ר' יצחק מרדכי לורברבוים, ירושלים, דפוס ורדי, תשכ"ב, ד, קפח עמ', ובסוף הצוואה. הופיעה גם מהדורת צילום של הספר בשלימותו.

אמת ליעקב על אגדות הש"ס, וווארשא, דפוס ר' שמואל ב"ר חיים ארגלבראנד, תרכ"ה, א, טז ד'. כולל אלו שבסוף נחלת יעקב ח"א, וסודרו כאן לפי סדר המסכתות. נדפס במהדורות רבות.

צואת הגאונים רעק"א והחוו"ד, נדפסה ע"י ר' שלמה קספירובסקי בווארשא תרל"ה, והפכה לדוגמת מופת. נדפסה פעמים רבות, וכן מובאת בייטב לב פרשת דברים. רבי יחיאל דנציגר מאכסנדר ציוה לבנו לקיימה.

תיקון עירובין, פיעטרקוב תרנ"ט. ד"ץ בתוך חידושי הרשב"א יבמות, ת"א תשכ"ד. לקוח מהנדפס בסוף מקור חיים.

מילי דאגדתא ושו"ת, ע"י נכדו ר' יעקב קליגהויפט מבראד, מונקאטש, דפוס החדש של ר' אהרן דוב מייזעלס, תרס"ד, א, לא ד'. המסכימים: רד"מ מצורטקוב ע"י רצ"ה ר"פ; ר' ישראל מהוסיאטין ע"י ר' דוד שווגר; ר' יצחק מבויאן ע"י ש"ב ר' ישראל מרגליות; ר' ישראל מס"ג ע"י ר' אברהם ויינשטוק; ש"ב מהרי"ד מבלז ע"י ר' פנחס ליברמן; ר' ישראל מויזניצא; ר' חיים מאטיניא; ש"ב ר"י שמלקיס; ש"ב ראל"ה מסטרי. הספר מלוקט מנחלת יעקב הוצאת ברעסלא. בהתחלה השו"ת, בתוספת אחת שקיבלה מש"ב ר' שלום לורברבוים נ"י בן דודו ר' צבי ז"ל ממדניץ, והיא מתקפ"ט לר' שמחה נתן אב"ד מושציסק. מדף י' ע"ב מילי דאגדתא.

תשובות רבינו יעקב מליסא, לראשונה מכתבי יד ומדפוסים, עם מראי מקומות והערות ע"י ר' יצחק צבי ב"ר נפתלי חיים סופר, בני ברק, עט סופר, תשכ"ט, ח, קפד עמ', סד סי'. בראש הספר דוגמת כתב ידו וחתימתו. בהתחלה מכתב הרב נתן צבי קעניג ראש כולל ברסלב בב"ב. בהקדמת המהדיר כותב, שכתבי היד הגיעו לבית הספרים מעזבון הרב יעקב פריימן הי"ד מברלין. מעמ' קיז ליקוט תשובות וחידושים שבספרי גאוני דורו, ואינם בלשונו. מעמ' קכז ליקוטי הערות מגדולי זמנו בספריהם על תשובותיו. בסוף מפתחות והנצחות.

לתולדותיו חיבר רצ"י מיכלזון תולדות יעקב, ווארשא, דפוס א. י. האלטער, תחילת תרע"ד, 2, 27, ח עמ', עם צוואתו. בסדרת מגדולי התורה והחסידות להרב אברהם יצחק ברומברג הופיע ספר יב לתולדותיו, ירושלים תשי"ז, קמג עמ', וד"ץ בית הלל תשמ"ב.