ר' מנחם מנדל ב"ר משה אברהם דוד ליזר

מטרנוב וסטריזוב (תקמ"ח–תקצ"א)

נולד בטורנא בשנת תקמ"ח לאביו החסיד ר' משה אברהם דוד, ונהג לחתום במהר"ד. היה נכדו של רבי מרדכי מרואי פני הבעש"ט, שאמר על בנו רצ"ה גולדהמר חמיו של רנ"צ מרופשיץ, שרואה שיצא ממנו דור נאה. היה תמיד מלא שמחה שהדביקה אחרים. נהג שלא להעיר אחרים מהשינה ויהי מה, ובגלל כך שלחו פעם החווה לעבור ביו"כ לפני התיבה. נסע גם אל המגיד מקוזניץ, אך תחילה נסע בקביעות אל רמ"מ מרימנוב. עוד בטרם מלאו לו שלושים, היה אצלו בעל תפילה בימים הנוראים מתוך סידור האריז"ל.

פעם באמירת המלך אחז בכוחו הגדול את מוטות הברזל הקבועים שלפניו ועיקמם. בגלל קולו האדיר הזהירו את הנשים המעוברות לצאת מביהכ"נ, לבל יסתכנו. כיהן כרבה של סטריזוב. בסוף ימיו שב לטרנוב, ורבים הסתופפו בצילו. נפטר שם ביום ט"ז אב תקצ"א. מתלמידיו בעיר: ש"ב ר' נתן יהודה ליב (לא טורם).

ילדיו: א. הגביר ר' בנימין זאב וולף; ב. ר' משה שסידר לדפוס את ספרו של אביו עה"ת, וכתב לו הקדמה. נפטר לפני תרל"ט, בטרם הספיק לראות את ספרו של אביו עמ"ס קידושין שהכין לדפוס.

בנו ר' יוסף הדפיס את הספר, ותשובות אליו: חלקת השדה דף יא ע"ב, פרי השדה, ח"ד, יד בתרס"ז; מח' מחזה אברהם, ח"ב, אה"ע, מד בתרס"ט. אולי בנו של ר"מ מג: ר' יצחק מבאבוב (זו' רעכל. בסוף ימיו גר בטשנסקוביץ, ושם נטמן), אבי ר' משה מטשנסקוביץ (נשא את בתו של ר' יונה ציינגוט וזו' צירל מבאבוב, ואחותה נישאה לדיין ר' ליבוש שם), אביהם של ר' מנדל הגדול בטורנא ושל ר' שלום בבריגל (נשא את פרידא בת ר' איתמר ב"ר איתמר גולדבלום מפולין מחסידי רבי קלמן עפשטיין מניישטט), אבי ר' ניסן מחשובי חסידי באבוב בבורו־פרק (נשא את בתו של ר' יוסף שכטר גבאי האדמורי"ם מויזניץ בגרוסוורדיין, נכד הבעש"ט ור"נ מהורודנקה), אביהם של הנדיבים: ר' אברהם אהרן (חתן ר' בנימין יוסף ובר שזו' שינדל בת ר' ישכר וובר, נפטרה ביום כ' שבט תשכ"ז, היתה אחות אשתו של אב"ד פאפא), ר' בריש (חתן ר' אליעזר פסטן), ועוד בנות נשואות; ג. זו' ר' מאיר ב"ר חיים ליב פייגנבוים (יכונה עץ תאנה). סייע להדפסת ספר חמיו עה"ת; ד. זו' ר' מאיר רייך מרישא.

נודע על שם ספריו שובע שמחות. בראשון חידושים עה"ת בדרך פרד"ס דרשות והספדים, זולקיב, דפוס מ. מאיר הופר, תר"ה לערך, ב, מא, כו ד'. בהקדמת בנו ר' משה מוסר, שאת הדברים אמר אביו מדי יום ומדי שבת. המסכימים: הדב"ח לחתנו ר"מ פייגנבוים שאותו עודד להדפיס את הכתבים, אחרי שיסודרו בסדר נכון ובשפה ברורה (עיינתי בדברים הקדושים היוצאים מפי חותנו... והמה דברים מתוקים מדבש ויקרים מפז, וי על האי שופרא דבלי בארעא, ואוי לנו כי חשך השמש בצהרים... וזה שמו אשר יקראו לו שובע שמחות, כי כשמו כן הוא משביע שמחה... ועוד טעמים אשר אתי); רז"ו פרנקל אב"ד פשוורסק שהסתופף עמו בצל רמ"מ מרימנוב, ושמע מרבו מפליג ביקרתו (קדוש ישראל, שהיה רב גדול ליהודים כאחד מחכמי הזמן... מפה לאון שמעתי ממנו דברים נחמדים... רוח ד' נשבה בו כאשר בערה לעבודת ד'); רבי יצחק מוורקה. אח"כ תפילה בחרוזים מבנו המלבה"ד, וכן מחתנו. תוכן ח"א: דרושים לשבת הגדול תקפ"ב ותקפ"ז (דפים טז-יט.), רמזי פסח על הגדש"פ וד"ת מתק"ץ (יט.-כג.), רמזי ירח האיתנים (ל:-לד.). בתוך הדברים גם קטעים ששמעו בשמו. בדפים לד.-מא הספרים: א. על הרבי מרופשיץ וראי"ה מאפטא; ב. על צדיק אחד בתקפ"ג; ג. לתמיכה ביתומים; ד. על הגה"צ ממזבוז ובעל מלוא הרועים בתקפ"ח.

בדף מא הדרן לסיום הש"ס והשמטה. בחלק השני דרשות לשבת הגדול בהלכה, ולמועדים גם בהגדה. הספר נדפס בסידור חדש עם חלק נוסף של שו"ת, פיעטרקוב, דפוס ר' דוד קאפעלמאן, תרצ"ה, ו, קנד, סד עמ'. הביא לדפוס נינו ר' יעקב אליהו יוקל ב"ר ישעיה אשר ב"ר וולף בן המחבר, ובהקדמתו מוסר פרטים על בני משפחתו ויחוס אמו, ומודה לקרוביו שסייעוהו. בסוף מכתב מתרנ"ז מהרבי משינאווא אל ש"ב המו"ל, בענין סיוע לאחותו העגונה.

שובע שמחות על כל מסכת קידושין, פרעמישלא, דפוס רח"א זאפניק ור"ח קנאללער, תרל"ט, ב, פה ד', עם הקדמה. הובא לדפוס והוגה על ידי נכדו ר' יוסף ב"ר משה לעזער, ובהקדמתו מודה לבני משפחתו שמימנו את ההוצאות. הציג את ההסכמות מהספר הקודם, ובדף האחרון שני ד"ת ממנו. חלק א-ב עמ"ס קידושין ושו"ת בשערים נפרדים, מסודר מחדש בהוצאה מוגהת ומתוקנת, ירושלים, מעין החכמה, דפוס התחיה, תשי"ז, ח, קעב, נב עמ', בהוצאת נכדו ר' דוד נתן לעזער מברוקלין שתיקנו משגיאות. נוספה הסכמת רד"ב מטשעבין, הקדמות המהדיר ונשיא ההוצאה, וזכרון לנספים. צולם מחדש בירושלים תש"ם לערך.

ליטוין