ר' זאב וולף ב"ר נתן נטע ליטר

מפיטסבורג (תרנ"ב–תשל"ד)

נולד ביום כ"ג כסלו תרנ"ב [תוקן: ד' טבת תרנ"ו ↓] לאביו ר' נתן נטע אב"ד זלוזיץ ולבוב. בגיל שש החל ללמוד גמרא, ובן י"ב סיים את ספרו שו"ת דברי חכמים שלא נדפס בהקדמה רשם את יחוסו. אחרי הבר מצוה נודע בגליציה כעילוי, והתכתב עם גדולי הדור. נתברך בילדותו מרד"מ מטשורטקוב שיתמיד בלימודו. בשנת תר"ע עשה בבראד אצל ראי"ב קלוגר. בתרע"א כיהן כדיין בטרמבובלה. בתחילת מלה"ע א' ברח לוינא, והסתופף בצל גדולים. לר"י אנגל קורא מורי ורבי. עבר בתרע"ה לאמשטרדם, ונתקבל כרב ליוצאי מזרח אירופה. יסד בית ספר לילדי הפליטים, ועסק בפעולות עזרה. חיבר שם ספר בגרמנית על מעמד האשה לפי התלמוד, והוא המריץ בשנים הבאות את הרעיון של חינוך חרדי לבנות. בתר"ף היגר לארה"ב, וכיהן כרבו של קהל עדת ישורון בברוקלין. מתרפ"ב רב בית כנסת מחזיקי הדת בפיטסבורג. יותר מיובל שנים יו"ר ועד הרבנים והמזרחי בעיר, וחבר נשיאות מפעלי ציבור שונים. בקי בעל פה בכל מכמני התורה, ובן בית בספרות המחקר. שלט בשתים עשרה שפות. רועה נאמן לעדתו, צנוע וענו, ומתרחק מפוליטיקה. חרד בכל הליכותיו, ועם זאת ידיד לכל אדם מכל החוגים. בתש"א יסד את מכון הרמב"ם לחקר והוצאת ספרי קדמונים. לא עלה בידו להגשים את שאיפתו לעלות לארץ. נפטר במונסי ביום ל' שבט תשל"ד, ונטמן בבני ברק. הניח אוצר זכרונות על גדולי הדור שעבר, ומכתבים מהם.

הניח את אלמנתו רבקה־רגינה בת ר' ברוך־מרקוס גולדברג נכדת הפני יהושע, וילדיו: א. ר' דוד שער ספר דברי חכמים שחיבר רז"ו לייטר בגיל י"ב, והק ב, והקדמה מסולסלת בה מפורט יחוסו.

תלמיד ישיבות ריי"א ותורה ודעת, ומוסמך מישיבת בלטימור. רב ביוניון טאון שבפנסילבניה, ובקהילות שונות בניו ג'רסי ואוהיו. ילדיו: יונתן ודינה. נפטר מאותה מחלה, ונקבר בתשל"ט ביום פטירת אביו; ב. שלום (ולא שאול), צייר וצלם נודע בניו יורק; ג. דבורה; ד. ר' אבא. תלמיד הישיבות נר ישראל, תורה ודעת ולייקווד. נסמך מר"מ פיינשטיין ורמ"מ כשר. נשא את דינה בת ר' דוד שלמה שפירא אב"ד מילווקי, ועבר לשם. עסק ברבנות ובמסחר, הרצאות באוניברסיטאות וכתיבת מאמרים. ילדיו: 1-2. נתן שמואל ויעקב מרדכי, תלמידי ישיבת בריסק בשיקגו; 3. משה חיים. בהיות ר"א בפיטסבורג, ערך והו"ל עם אחיו הבכור ע"י מכון הרמב"ם: קובץ שם משמעון, לזכרו של הרב משה שמעון זיוויץ שנפטר ביום י"א אב תרצ"ו בן פ"ה, דפוס בלשן בניו יורק, תשכ"ה, 182 עמ'. רובו על הפמ"ג וספרו, ויש בו הרבה חומר מאת ועל רבני גליציה. כעת יסד את מכון הרמב"ם במילווקי.

שו"ת בית דוד ח"א, וינה, דפוס אוניאן של האחים אפפעל (רק השער ודפים יג-כח), תר"פ, א, כח ד', סג סי'. בהקדמתו שמעבר לשער כותב, שהחל להדפיס ק' סימנים במקום שאין רגילים להדפיס ספרים תלמודיים (אמ"ד?), וחדל בגלל ריבוי השגיאות, מה עוד שחידושים רבים הם מילדותו ממש. אינו מדפיס כאן מכתבי רבני הזמן, רק זה של ר"מ אריק הכותב: ענגה נפשי מנועם דבריו הערוכים בטוב טעם ושכל זך וישר, והראה בקיאות נפלא... וטעם זקנים יקח. הוצאה שניה בסידור חדש, ויו, דפוס ר"ח פאלמאן בפיעטרקוב, תרצ"ב, 4, 221 עמ', עם הקדמה קצרה נוספת, בה כותב שתוקנו כאן שגיאות המהדורה הקודמת. בדף לו הראשון: שער שו"ת בית דוד ח"ב, רג סי'. מעמ' 205 מפחות והגהות לשני החלקים. בדף האחרון זכרון לתורמים.

ע"י מכון הרמב"ם בפיטסבורג הופיעו עם שערים באנגלית: מתורתן של ראשונים, הגהות, הערות, הארות וחילופי גירסאות על פי כתבי יד שונים על מסכת גיטין, תש"ו, 156 עמ'. בהקדמתו כותב שמדפיס כאן גליונות שרשם בשולי הגמרות שלו, ואחרי אסון השואה אינו יכול להתרכז לכתיבת מבוא מקיף על דרך החיבור. מסודר בידו גם הספר תורתן של אחרונים, וחידושי תלמיד הרא"ש עמ"ס גיטין עם הגהות והערות. מודה לפרופ' אלכסנדר מרכס ובועז כהן, שפתחו לפניו את שערי ספריית ביהמד"ר ע"ש שכטר, ומוסר את רשימת כתבי היד שהשתמש בהם. הספר מוקדש לר' יהודה ב"ר ישראל היילפרין, ובסופו השמטות ומפתח העניינים. הכין לדפוס גם על מסכת קידושין, ולא הספיק להדפיסו.

תשובות הגאונים שערי תשובה, פעלדהיים, דפוס שולזינגר בניו יורק, תש"ו, ב, כ, טז עמ', לח ד'. בספר זה שההדיר בדפוס צילום, צירף בהתחלה מראי מקומות ומקבילות וכן הקדמה. ד"צ בתש"ל.

שו"ת רבנו יצחק אלפסי עם הגהות ראז"מ, בן אריה ועין רואה מהמהדיר, תשי"ד, 176 עמ'. בהקדמתו כותב, שלחולשת עיניו מסר לדפוס כפי שמונח אצלו מכבר. ד"צ בירושלים תשכ"ח. קיווה להדפיס גם את ספרו כללי התלמוד שחיבר בגיל ט"ו, חילופי מכתבים עם גדולי זמן וזכרונותיו.

תשובות ממנו בספר צל"ח של אביו; מעשה יחיאל, ל, מז (בהיותו בן י"ב), מיכלא דאסותא, דפים ח ע"א, י' ע"א (הערותיו ומכתבו מתרס"ה); רבותינו שבגולה, נז-סא. הגהותיו כבור מלכים ברמב"ם הוצאת האחים שולזינגר. מכתביו בגנזים, ומכתבו מתרצ"ו בארכיון קמלהאר הנוסף.