ר' שמואל ב"ר קלונימוס לנדא

מסנדובה וישנה (תרכ"ח–תרפ"ח)

נולד בגרידינג בשנת תרכ"ח, ובגיל שלוש נתיתם מאביו הת"ח ר' קלונימוס סג"ל. נתגדל על ברכי ר' יצחק אייזיק אבי אמו, מנכדי הנו"ב. אמו נעכא (חיה בתרס"ו) נישאה בשנית לגביר ר' יצחק בקנרוט בעל מעינות נפט ואחוזות. הוא גידלו כאב, ותמך בידו כל השנים גם אחרי נישואיו. על שמו קרא את החלק החמישי מספרו: בית יצחק, כי הערך את פקחותו, התמדתו ומידותיו. נשא את ראניא (נפטרה בתרס"ח), בת ר' חיים יצחק וויטמן וזו' פעסיל בילא, ואף הם תמכו בידיו שיוכל לעסוק בתורה באין מפריע.

התישב בסנדובה וישנה, והיה מנכבדי הקהילה וחבר מועצת העיר. איש אשכולות, וכל רז לא אניס ליה בנגלה ובנסתר, בשטחי מדע, אמנות והוויות העולם. למד י"ב שעות ברציפות, מבלי לחוש בזמן החולף. לא נענה להצעת הרבנות בפרג, כי חשש לחינוך ילדיו. פתח בית מסחר, והגיע לאמידות. איש חמודות, וגומל חסדים בביתו הנגיד.

כבר בראשית המאה היה לו המצאות, כיצד לבנות מכונת טויה לציצית ומכונות כתיבה וחישוב. נתכבד מאד ע"י גדולי ישראל שנתכנסו בשנת תרס"ז בעירו, לאסיפה בענין ניהול כולל גליציה לעניי א"י. פעם בשנה נסע לבלו. המהרי"ד אמר לחסידיו מוישנה: מדוע באתם אלי, ויש לכם את ר"ש אצלכם. גם רש"ל מטיטשין התאכסן בביתו, ואמר לו שתמה מדוע אינו נוטל פתקאות. במלה"ע א' ברח לדוברומיל ולגורליץ בסרבו לחלל שבת. עשה בפרשבורג, ונתכבד מאד ע"י הרב ובני הישיבה. כשניתנה הצהרת בלפור, אמר שזו שעה גדולה לעם ישראל. רצה לעלות לארץ בתרפ"א, והמאורעות הרתיעוהו. גם הגויים הצטערו על עזיבתו. נפטר ביום י"ב אב תרפ"ח, וכל בני העיר התאבלו על הסתלקותו.

בנין שמואל ח"א הכולל ד' בתים מתוך עשרה על המצוות: א. בתי הנפש על עניני הנפש; ב. בית עולם על צורת ביהמ"ק; ג. בית מועד על המועדים; ד. בית הקרבן ג"ח: בטעמי הקרבנות, מינינהן והמנחות, עבודתן וקרבנות הציבור. פרעמישלא, דפוס ר' חיים קנאללער ובנו, תרס"ו, ח, קיב ד'.

המסכימים: ר' ישראל מצורטקוב ע"י רצ"ה ר"פ (על חכמת הקבלה); מח' ר' משה ב"ר עמרם גרינולד מחוסט (ברוך הוא וברוך טעמו, נימוקו עמו וחופף עליו נועמו... מכירו הייתי לשעבר ועכשיו ביותר... ומתרגם אליבא דחד תנא מרן הבעש"ט); רי"פ בומבך (החיבור הלז יצא מאת איש ת"ח ירא ה'... ומאז הכרתיו ידעתי כי לו יד ושם בחכמת הקבלה... ובלי ספק כונתו רצויה לשמים). בפתח הבית מבאר חשיבות לימוד הקבלה בזמננו, ושבספר מתרץ שאין סתירה בין הגר"א לאריז"ל. אח"כ בית שער בקבלה.

בדף האחרון ד"ת מגיסו ר' אברהם יוסף גרינולד בהרב מחוסט. אחרי פטירתו נשלחו יתר החלקים שבכתב יד, כרוכים עם עוד שני ספרים בנגלה, ויחד נקראו בשם בגינת הבתים, לאוצר הספרים של יח"ל, לפי בקשת ר' משהניו פרידמן, ואבדו בשואה.

ילדיו מזיווגו הראשון: א. ר' צבי הירש בסוקל, נישא לפני תרס"ז; ב. פרייד‏ידא. נישאה בתרס"ח לר' משולם אפטייקר-רוקח, ובנם המשורר משה דוד;

כתבי ידו, חתימותיו, ושער ספרו של הרב שמואל לנדא ג. פיגא הצדקת זו' ר' אהרן יוסף רינדר מטורנא. בנם העילוי ברוך תלמיד יח"ל; ד. סימה (וישנה, תרנ"ד — ת"א, ז' ניסן תש"ם). נישאה לר' ליביש פוקס, אציל הנפש, בעל לב טוב ומידות תרומיות. שמח בחלקו, הקרין שלוה על סביביו בענוה ובהכנעה, ולא הרים את קולו על הזולת. אוהב הבריות, וכל כולו בקשה לגאולת ישראל. בעיירתם קריפטש הסמוכה לפשמישל חיו בצימצום, וגידלו את ארבעת ילדיהם. לא סייעה בהכנסות הבית, אלא רצה תמיד לסייע ליולדות חולים וזקנים, בכבֵיסה, בישול ונקיון ביתם. מישכנה עדיים שקיבלה בירושה, לתשלום שכר לימוד לישיבת פשמישל עבור שני בניה הגדולים. בפלישה הנאצית עברו בעגלה את הסאן, וגלו לסיביר. בעלה נפטר בעמקי רוסיה מרעב וממחלות בשל סירובו להתגעל במאכלות אסורות, והיא נתעוורה בשל כך בעין אחת. היחידה שניצלה מהשואה ועלתה לארץ בתש"ח, מתוך מאה וחמישים צאצאי אביה שנספו. גרה תחילה אצל משה החייל צעיר בניה, ואח"כ בת"א אצל בתה יחידתה. רוותה נחת מילדיה שכיבדוה מאד, וכן מנכדיה ומניניה. גם בארץ חלקה מה שהיה לה עם הזולת, עשתה תורנויות סעד אצל הזקוקים לכך, והנכנס לביתה רעב יצא שבע. התפללה תמיד לשלום אחב"י, ולא מש מידה ספר התהילים שידעתו כמעט בע"פ. צמה שני וחמישי לשלום החיילים, גם בשנותיה האחרונות כשהרופאים אסרו עליה בגלל מחלת דלקת הריאות. הקצבת הביטוח הלאומי לא הספיקה לרובי צדקותיה, וביתה היה מלא קופסאות וקבלות.

ג' ימים לפני פטירתה ביקשה מקלמן בנה האמצעי, לשלוח לירושלים את התרומה הראשונה להוצאת כרך ב' של האנציקלופדיה לחכמי גליציה, והורתה לו לפרוע את חובה בביהכ"נ בו התפללה כל השנים. דמות מופת של חסד ורחמים מהדורות הקודמים; ה. ליבא ליידנר; ו. משה. תלמיד ישיבות חוסט ואונגוואר, והרב קוק שמח בו בעלותו לארץ; ז. שרה זו' עקיבא לייטמן ביברוב; ח. רחל גרומט בת"א. בעלת חסד ומכניסת אורחים. פעילה בארגון יוצאי וישנה, לקירוב העולים בהגיעם לארץ. בתה פרופ' צפורה אלחנן ממכון וייצמן ברחובות; ט. יוסף; י. גולדה חנה ובעלה דב וינר בקרית חיים. אצילי הליכות ונעימי המידות. בתם רינה אשת בן ציון רובין בנתניה, ח"כ וסגן שר הרווחה לשעבר; יא. יעקב בנימין. בזיווגו השני נשא את בתו העקרה של הדיין קליגר מזולקווא (צ"ל מגריידינג?), ונולד להם: יב. יצחק.

ר' שמעון לנדא בנו של ר' מרדכי מח"ס אגרת מרדכי שלא נדפס, נכד הנו"ב. גביר נדבן בלבוב, וסייע לרי"ב לוינשטיין לפתוח ת"ת אהל משה. נשא את יעטי בת ר' שמחה מרגליות שנפטר לפני תרמ"ט (רצ"א טלר, שם עולם, 36, 45).

לנדאו, לנדוי ראה לפי: לנדא