מזבורוב (תר"ה*–תרע"ה)
בנו של רבי יחיאל מיכל מגלינא. נשא את שינדל בת רבי ישראל אלימלך אונגר מזבנא אם ילדיו, נכדת הנו"א, החווזה והמגיד מקוזניץ. כשנפטרה נשא שניה מיאסי. התישב מעצמו כאדמו"ר בזבורוב. עבד את ה' בהסתר בתפילה ומעשים טובים, ולא רבים היו חסידיו. בשולחנות שערך בבית מדרשו, לא אמר תורה או סיפורי צדיקים. לא היה בעל מנגן, ולא עבר לפני התיבה בימים הנוראים. הנהיג סעודות מלוה מלכה רבות משתתפים. לעתים באו אליו חסידים מכפרי הסביבה, ואז ערך את שולחנותיו בביהמ"ד המקומי בו ישב תמיד רק בס"ג. בקושי רב כלכל בצימצום את הוצאות חצרו, ונשים צדקניות קנו אצלו שמרים לפרנסתו. בפרוץ מלה"ע א' ברח לפני ר"ה אל בנו לטורקא, ובהתקרב החזית ברחו כולם לקיראלי־העלמעץ שבהונגריה. אחרי החגים סבל ארבעה ימים יסורים מרים, ולא נשמעה ממנו כל אנחה, כדרכו כל חייו להיות כנוע ושקט. נסע לרופא מומחה באויהעל הסמוכה, ונפטר באמצע ליל ג' כ"א (ולא כ"ט) חשון תרע"ה. בכך נתמלאה בקשתו שיוציא את השנה, אחרי שכבה נרו ביו"כ תרע"ד. ילדיו: א. ר' יחיאל מיכל בכורו; ב. ר' ישראל אלימלך מטורקא; ג. ר' יוסף מאיסטריק; ד. בת יחידה ובעלה.
זבורוב, 201, 207, 233, 235-236.