ר' שמואל דב (בר) ב"ר אשר מיזלש

מירוסלב (תרס"ב–ת"ש)

נולד בפשמישל בשנת תרס"ב (ולא תרס"ד) כבן יחיד עם שתי בנות, לאביו ר' אשר שנקרא אחרי מלה"ע א' לשוב מעיירה נידחת בגליציה המזרחית לכהן כמלמד וראש הישיבה בפשמישל, ונודע כת"ח מופלג ויר"ש מרבים, מחסידי הוסיאטין, ומחנך בחסד עליון. גדל בבית עני, רווי תורה, חסידות ושמחת חיים. מילדותו למד בהתמדה, התענין בכל מכמני התורה ובידיעות כלליות, וחיבב שירה ופיוט. מנהיג צא"י ונואם מוכשר. שרוי בשמחת תמיד, ומעורב בדעת עם הבריות. הוציא לאור את השבועון החרדי דר יודישער וועג, הבטאון לגליציה המזרחית. כמחצית השנה גר בלבוב כמזכיר אגו"י, אבל במזגו הסוער לא הסתדר עם איטיות בני הדור הישן. השתתף בעריכת אונזער וועג בפשמישל, הנצח והצעיר החרדי בלבוב. פירסם בעתונות האגודאית מאמרים מלאי הגות ושירה: דער יוד ודאס אידישע טאגבלאט בוורשא, דגלנו, דרכנו, חזיונות, יבנה, בית יעקב זשורנאל, ארטאדאקסישע יוגענד־בלעטער, דער יודישער ארבייטר, ועוד.

נשא בתרצ"ב את בתו של ר' פנחס המרלינג ראב"ד ירושלם, ועבר אליו לאוירת חסידי בלז. סבל מהשינוי, והתרחק מפעילות ציבורית להה הסכין מעודו. לא נכון שכיהן זמן מה בעיירה קטנה ליד סטניסלב. עשה חמישה חודשים בוורשא במטרה למצוא לו משרה אגודאית, והתאכזב למצוא שם פגמים בלתי הולמים. ניסה לעלות לארץ, ולא עלה בידו. בגלל דוחקו הסכים בדלית ברירה לקבל עליו את ניהול הת"ת בירוסלב לשנה שנתיים, אף כי לא נראתה לו דרך החינוך בו. מאוחר יותר סייע לחמיו החלוש כדומ"ץ בעיר, אף כי מיאן להתעטר ברבנות. בפרוץ מלה"ע ב' ברח עם חמיו לסטרי־דזיקוב. בליל יו"כ ת"ש (ולא בעיו"כ תש"ג) הגיעו לשם הרוצחים הנאצים, וכשניסו להימלט דרך החלון נורו ונהרגו באמצע הרחוב הי"ד.