ר' אליקים גצל ב"ר יהודה ליב מילזגי

מברודי (תק"ם–תרי"ד)

נולד בשנת תק"ם בסמילא שבווהלין, לאביו האב"ד ר' יהודה ליב מהלזאק אחי אמו של ראז מרגליות שנפטר לפני תקפ"א, ומשום כך נקרא גם סאמילר. בכתביו מספר שאביו לקחו בילדותו, אל ר' מאיר עמדן אב"ד קסנטין ישן בנו של היעבץ וקרובו מצד אמו, וכן אל רחל בת היעבץ אשת אחי אביו הרב אליעזר ליזר. אביו, זקנו ודודו, היו רבני לובר טוב שליד ברדיטשוב. תלמידם בנגלה של ש"ב ראס"מ, ר' ישראל חריף אב"ד סטנוב, בן דודו ראז"מ בברודי, ראי"ל מוולוטשיסק שאצלו למד אלפסי ומרדכי, ואף אחד מרבותיו לא הזכירו זוהר וקבלה. ללימודי הנסתר נכנס משמצא ספר הזוהר אצל דודו ר' דוד אב"ד לוברטוב. תלמידו ר' בצלאל שטרן מטרנופול, חיבר ספר רזיאל לפי הקבלה שלמד אצלו. כתב 72 חיבורים, אך בגלל עניו ונדודיו לא היה יכול להדפיסם, ונתן בכוס עינו.

בתקפ"א נתן לו החוו"ד הסכמה לספרו זהרי ראבי"ה: בעברי דרך לבוב, פגעתי את שש ועושה צדק שארי ובשרי... שרצונו להדפיס מפסיקתא רבתי דרב כהנא עם פירושיו הנחמדים, ועיינתי בכמה מקומות וראיתי שירד לעומקה של הלכה, וידיו רב לו בבלי ובגמרא דבני מערבא וספרי קדמונינו ז"ל, זאת ועוד אחרת וגדולה היא אלי, שהרהיב בנפשו עוז לפרש בכל חלקי הזוהר ולהעתיקו ללשון עברי... וחוץ לזה בדבר מצוה קא עסיק, שחיבר ספר מיוחד לכללות שרשי חכמת הקבלה האמיתית, עד דרך חדש נכון ומסודר מאד... ועסקתי עמו בענינים אלו בעל פה, ומצאתיו מלא דבר ד' בנגלי ובנסתר, אכן שאר ספריו שהראה לי שחיבר, לא היה לי פנאי לעיין בהם, ולאשר שראיתי שהוא בקי גדול ושכלו מיושר, חזקתו מתוקן... בעל ידע מקיף בכל התחומים, בקי בחכמת ישראל, ומבקר חריף. כשהופיע בתקצ"ג ספרו של צונץ: הדרשות בישראל עם הערות שי"ר, כתב עליו השגות שנדפסו בספרו היחיד אותו השלים אז: ראביה (ר"ת של שמו), אפען, דפוס הספריה הקיסרית האוניברסיטאית, תקצ"ז, ב, לג, ה ד'. בהקדמת תומכו ישכר בר בלומנפלד מבראד כותב, שנתבקש ע"י המחבר להשגיח במרחק על ההדפסה, ואגב כך הסיר ביטויים חריפים. צונץ הודה על האמת וכלל חלק מהתיקונים בספרו, אבל שי"ר הגן על עמדותיו בתקיפות (כרם חמד, כרך ו, חו' 8, עמ' 96–109). חלק גדול מהספר נדפס כבר בתקצ"ד, והיה לו שער שהוחלף במאוחר יותר. מאמר יחיד נדפס ממנו באוריינט, להוכיח שמצבת ר' יצחק סנגרי מזויפת. נחשב מחלוצי הגישה הביקורתית בכמה תחומים, ובעיקר בחקר הזוהר. בשנותיו האחרונות גר גם בבראד. שם נפטר ביום כ"א תמוז תרי"ד.

בספרו אוצר ראביה"ה רשימת חיבוריו, וברשימתם החלקית נמנו 34 נקובים בשם הפזורים בספריות העולם. בספריה הלאומית: זהרי ראבי"ה, תואר בספר כתבי יד בקבלה, 13. כתב אליקים שנעתק ע"י זרח יהודה ארליך מסטניסלב, היה למראה עיני אברהם ברלינר. את מחקריו הגניאולוגים בתולדות משפחות יהודיות, מסר לשלמה בובר בלבוב ופישל לנדא בוינא, והיו גם בידי שוח"ה. שמואל הולדהיים מראשי הריפורמים, הדפיס בעתון הגרמני אלגמיינע חלק מספרו מרכבת אש, על היתר הנסיעה ברכבת ובאניה בשבת.