ר' חנוך הניך (דב) ב"ר יוסף דוד מיער מאיר

מקרצקי (תרמ"ד–תש"ג)

נולד ביום ג' אלול תרמ"ד בתוך השבעה על זקנו מאלסק, ונקרא על שמו. בן חמש נתיתם מאביו ר' יוסף דוד, ונתגדל בבית סבו. בעל זכרון להפליא, מברכת דו"ז ורבו ר' יצחק מאלסק. בן י"ג נסמך מבעל הרי בשמים ומר"י שמלקיס. נשא בתר"ס בסיגט את אסתר בת הקדושת יו"ט שדוברה לו בהיותו בן שבע, וסמך לשולחנו ארבע שנים. זקנו שבא לשמחה חזר באמצע השבע ברכות, כי לא נמצא לו בסיגט בית מחוסן מנזקים. רעיתו נולדה ביום י"ג אדר תרמ"ג, ונפטרה ביום י"ד חשון תרפ"ח בסוואליווע שם נטמנה. היה זה להצלת בנה ובתה שחלו בטיפוס והבריאו. במצבתה נחקק: דומה לאחת מן האמהות, ואהל הוקם על קברה.

כשנפטר חמיו בתרס"ד קרא לו זקנו לשמש כאב"ד סוסוב, ונתן לו כמסייע את גיסו ר' יצחק מושקוביץ. למד שם אצל הדומ"ץ ר' קהת, ושניהם עם הסבא שימשו כבית דין. נסע מדי פעם להתייעץ עם המהרש"ם שהעריכו מאד. זקנו לימדו לקרוא פתקאות, ושלח אליו להתברך את בני הונגריה ורומניה במיוחד. בעת מלה"ע א' לא נטש את העיירה, ורק כשגברו הנגישות ברח ליערות, ולמד שם בלי ספרים. כשנסתיימה המלחמה לחם בלבוב במפקיעי שערים, יחד עם האב"ד רא"ל ברודא וראמ"מ מאלסק. בריאותו התערערה מאד, ובנס הצילו רופא מתלמד. מתרע"ט אדמו"ר אחרי פטירת זקנו. כשעינו משתמטים מהצבא הפולני וגילו שהסתתרו בבית מדרשו, נאלץ בתרפ"ג לברוח מהמדינה לקרצקי שבקרפטורוס, ועל שמה נקרא.

הקים בכפר מרכז חסידי וישיבה, ונהרו אליו מכל המדינה כפועל ישועות. הקהילה הדפיסה לכבוד בואו: דרשה אשר דרש בשבת בהעלותך, מונקאטש, דפוס אהרן דב מייזעלס, (תרפ"ג, 16) עמ'. למד בהתמדה, ועסק גם בנסתר. חובב ספרים. תפילותיו באש קודש ובחמימות רבה, ובמיוחד בשנים האחרונות הן היו מלאות בכיות ותחנונים. אוהב שלום וברוח ממחלוקת. חתם רק פעם אחת: נגד הגימנסיה העברית במונקטש. שאף לעלות לארץ, עודד לכך את חסידיו, אלא שמבחורים דרש להינשא תחילה. כשנפטרה זו' נשא בזיו"ש את ברכה בת ר' יצחק מאיר הגר אב"ד סטנוביץ, נספתה באושוויץ ביום כ"ט אייר תש"ד.

בקיץ תש"א נכלל כנתין זר ברשימת המגורשים לפולין, ולא נתרצה לברוח בעש"ק. במוצש"ק לבש כלי גולה ועזב במהירות, עד שהסתתר בבית מלון מבודד ביער ליד סטמר, ורק חסידים מעטים באו להתפלל אתו במנין. כשפרצו לשם פעם ז'נדרמים הונגרים, וראו כיצד מעביר את הסדרה בשלות נפש, הניחוהו לנפשו באמרם שאיש קדוש הוא, ולא ביקשו את תעודותיו. כשפסקו הגירושים לא שב עוד לקרצקי, אלא לקירלהאזו אל בנו. עודד כל הזמן לבבות נשברים. בתש"ב חלה מאד, ובשכבו בבית חולים בבודפשט דיבר עתידות. עבר אל בנו בסטמר, ושם נפטר במוצאי שבת ז' חשון תש"ג. ביקש תחילה שיטלו את ידיו, זירז לומר הבדלה, ד"צ להזי סוגי שמו חי' קונ' עה" בכר שו"ו בגלי מסי בש" הנצ מהא רמז מחנ מחנ שסג וליק ראש חנוך ר' י במש ר' י מסא נולד נשא אב" שול בן ס או מ ניכר עליו ילדי ר' ש ר' יה מוש ר' י מסא בנו היה אמו לעי אור ובסיום ברכת המבדיל ענה אמן ונסתלק. נטמן ליד האב"ד ר' יהודה גרינולד.

ילדיו: א. ר' יוסף דוד הבכור. נולד בסיגט, ונפטר בן תשע; ב. רחי"ל אב"ד סעמיהאלי וישמח משה; ג. ר' יואל אב"ד קירלהאזו בברוקלין; ד. חנה זו ר' משה ט"ב אב"ד זנטא וסיגט [תוקן: ססוב ↓]; ה. מאטיל. ניצלה ועלתה עם אחיה רחי"ל בתשי"ד באניה לא"י. נישאה לר' אברהם גרשון זק"ש ר"מ בניו יורק, ב"ר מנחם מנדל חתן החפץ חיים; ו. ר' יצחק מאיר ילד תרפ"ט. מתש"ג רבה האחרון של קרצקי על מקום אביו. נפטר במחנה אבנזע, ביום מ"ב לספירה אייר תש"ה.

בנו הרב יואל ההדיר עם הגהותיו עין חנוך את הספרים: מדרש רבה הגדולים עם הענפים, חמש פעמים בשנים תשי"ד–תש"ל; שם הגדולים השלם בתשי"ח; רמב"ם הוצאת גראסמאן בתש"ך לערך, נו"ב ומהרש"ם עם הגהות משל עצמו. כמו־כן הדפיס עם חידושיו דברי יואל את הספר עיר חנוך עה"ת א-ב, ירושלים, תשל"ח–תשמ"ב, תעד; תכב עמ'. מעמ' קעז: מסירת מפתח עין חנוך על י"ז מסכתות הש"ס. הכין לדפוס בתרע"ד, וחידושיו אבדו בזמן המלחמה. בהקדמתו כותב שחיבר בצעירותו על המסכתות שאין עליהן הגהות הלבוש. בעמ' קפו שער: דרשה מתרפ"ג.

ד"צ בתיקון השיבושים, ודרשות נוספות שלו להזדמנויות. מעמ' רטז חי' המו"ל דברי יואל על סוגיות ודרשות. מעמ' רעד: עיר חנוך בראשית־שמות. מעמ' תב: חי' חמיו רחי"א ה"ש. מעמ' תי: חי' חמיו הראשון אב"ד הלמין. בעמ' תנא שער: קונ' מנחה חדשה שליקט מתורות אדמור"י אלסק עה"ת ומועדים, באותו שם שקרא ר' שלמה לספרו בכתב־יד. בראש ח"ב כותב שמקוה להדפיס עוד שו"ת יד חנוך בד"ח שו"ע; ליקוטים והגהות שכתב בגליונות הש"ס שלו; חלק מנהגים וסיפורים; מסירת מפתח עין חנוך א-ב על רש"י ותוספות בש"ס. הקדמה ותיאור ניסי הצלתו בשואה. הנצחות לתורמים. מעמ' נה: דרשות וסוגיות הש"ס מהאב ומהבן. מעמ' קלט: ויקרא—דברים. מעמ' רמז: השמטות. בעמ' רנט שער: קונ' תורת חיים מחמיו השני. בעמ' שכה שער: קונ' אליהו ויוסף, מחמיו הראשון וחותנו ר' יוסף הלוי לעווי. בעמ' שסג שער: מנחה חדשה מאדמור"י אלסק עה"ת וליקוטים.