ר' משה יהודה ליב ב"ר יעקב מרקשניט
צדיק חסידי בסאסוב
מסאסוב (תק"ה–תקס"ז)
נולד בבראד בשנת תק"ה לאמו רבקה, ולאביו המתנגד ר' יעקב איטינגא-אטינגר מחכמי העיר (נולד בשנת ת"ף לערך). כיהן בצעירותו כרב בפוריצק. בשנותיו האחרונות עבר לגור בסאסוב ליד בנו. נפטר אחריו ישיש ביום ו' (או ז') ניסן תקע"א, ונשתמר נוסח מצבתו. ד"ת ממנו מביא הדע"ק בספרו דברי אבות, דף ב ע"א), בנו של ר' יוסף אב"ד זלוטשוב לנוסח אחד, ונכון יותר של ר' יוסף יוסקא אב"ד פודקמין מח"ס אהל יוסף, ב"ר ישראל מח"ס הלכה אדם מישראל אב"ד זלוזיץ ולוקטש, ב"ר יעקב אב"ד הוסיאטין, ב"ר אברהם אבלי מלודמיר והרובשוב, ב"ר בנימין בונם, ב"ר מאיר ז"ק אב"ד לבוב תוך העיר (תלמיד המהר"ם מלובלין, ויחוסו הגיע אל הרא"ש משבט יהודה). הפרטים מבוארים במגילת יוחסין וסדר ההתקשרות שבסוף עשר קדושות, 111–110, ושם מפורט מי היה חמיו של כל אחד מאבותיו.
תלמיד מובהק בתורה ובחסידות (שבע שנים, וי"א י"ג), לרבי שמלקא הורביץ ברייטשוואל, שינאווא וניקלשבורג. נסע גם לנועם אלימלך. ישב באפטא גם בתקל"ו, כשקצין אחד הקדיש שם שטיבל לחסידות במגמה להפיצה בעיר. תפס שם ישיבה, ואמר בה שיעורים. מוסרים כי קירב או לחסידות את היהודי הקדוש. לפי נוסח אחר הגיע לעיר סמוך לשנת תק"ס, ועזב כשהגיע לשם האוהב ישראל לכהן כאב"ד. התישב בסאסוב (לפי מסורת המשפחה בין תקמ"ב לתקמ"ז), ועל שמה נודע לזכרון עולמים. ידע להולך עם ת"ח מובהקים, ועם אנשים פשוטים מדלת העם. נודע באהבת ישראל שלו, ודאגתו לאלמנות וליתומים. כל ימיו בעל יסורים, ועם זאת מכתת תמיד רגליו לפדיון שבויים ולקירוב רחוקים. אדם לא הקדימהו בשוק לשאול בשלומו, ומילדותו לא החסיר תיקון חצות, אפילו כשנשכב לישון עייף באחת עשרה. הגביר ר' יודל נתנזון נוכח בזאת, כשניסהו בשני אלה. דרכו בחסידות היתה עבודת ה' בשמחה ובריקודים.
מתלמידיו והנוסעים אליו: ר' פייביש מבלשביץ תלמיד הנו"א, הדע"ק, העט"צ (קרא עליו את הפסוק: בים דרכך ושבילך במים רבים, ועקבותיך לא נודעו), רמ"מ מקוסוב, ר' ישראל מפיקוב, ר"מ מפרימישלן, ור' משה חיים אפרים אב"ד קלוש. נפטר ביום שליישי ד' שבט תקס"ז, ונשתמר נוסח מצבתו. אמר פעם שבפטירתו תנגן תזמורת ניגון של חתונה, ואכן כשנזדמנו באותו יום לעיירה חבורת מנגנים, ביקש מהם לנגן שיר של דביקות שממנו התרגש מאד, והיה ידוע לבני הקהילה עד ימינו. לפי בקשתו לא הלינוהו, וההלויה התקיימה בו ביום בסופת שלג וקור עז. ציוה לדורות שלא יגדרו את בית העלמין במקום. בעליה של ביהמ"ד העתיק בעיירה נשתמרו כסאו, מקלו והספודיק שלו. כשמתנגד אחד חמד לו לצון ולבשו, פרצה שריפה בעיירה. דמותו היתה חקוקה בלב בני המקום, נהגו להזכירו בכל הזדמנות, ולספר ממעשי הצדקה וחסד שלו. עד ימינו גרו במקום צאצאי העני ר' שמחה ליבוש, והגביר שהשיא את בנותיו ובעצמו נפקד בבן בברכתו ובפעולתו של רמ"ל. יום ההילולא היה יום מיוחד במקום, ובני העיירה הרחוקים הקפידו לשוב אליה ליום זה. הכינו מראש כמויות גדולות של מזון ונרות להמונים המגיעים, סגרו את החנויות, בתי המדרש והחדרים, עלו לציון בבקשות שונות, והשתתפו אח"כ בסעודת ההילולא בראשות כל רבני הסביבה. הגויים הצטלבו לפני שהזכירו את שמו, ומרוב פחד לא הרסו בשואה את אהלו ובית מדרשו (מיין שטעטל סאסאוו, 114).
ילדיו: א. ר' יקותיאל שמואל שמלקא ממלא מקומו בסאסוב; ב. פסיה לאה הילדה בפטירת אביה, זו' רבי דוד הגר מזבלטוב; ג. חיה טעמעריל, נפטרה על פניו.
ליקוטי רמ"ל עה"ת וליקוטים. הובא לדפוס לראשונה ע"י ר' משה יהודה ליב הלוי איש הורוויץ וגיסו ר' ישעיה אשר הורוויץ מייזליש, לפי כתב יד שמסר להם ר' יוסף יוסקא קרמר מטשרנוביץ, בהעידו שהוא כתב ידו של המחבר וראהו אצל רמ"מ מקוסוב, והם קבעו את שם הספר, טשערנאוויץ תרט"ז, יח ד'. בסוף הנהגותיו, ומכתבו מתקנ"ו בו מזכיר את ש"ב ר' יצחק בהרב פייבל אב"ד לכוביץ. הספר נתחבב מאד על החסידים, וחזר ונדפס בצורה זו פעמים רבות. בזיטאמיר, ע"י השותפים ר' חנינא ליפא ורי"ה שפירא נכדי הרב מסלאוויטא, תרי"ז, 40 עמ', ושוב בדפוס ראל"ל שפירא, תרכ"ד, 46 עמ'. פעמים אחדות בלבוב, דפוס ר' זלמן ליב פלעקיר ושותפיו, תר"ך, יא ד'; דפוס ר' ישראל אלימלך שטאנד, תרכ"ב לערך;
דפוס א. י. מדפיס, תרכ"ג לערך; דפוס קוגל-לוין, תרכ"ה, (כב) עמ', ושוב אצלו בתרל"ג ע"י ראי"ה דרוקר, (יד) ד'. עם הרבה הוספות ע"י ר' אברהם ב"ר משה דנציגרקרון מוורשא בגרודזיסק, ווארשא, דפוס ר' יעקב זאב אונטערהענדלער, תרנ"ב, 48 עמ'. פיעטרקוב, ר' אליהו וולף רוזנברג, תער"ב, 47 עמ', ובסוף הנהגות ר"ש מקרלין. בהגהה מדויקת, ירושלים, דפוס התחיה, תשכ"ג, צח עמ', עם הקדמת המלבה"ד ר' נחום כהן. בעמ' מה שער: אלפא ביתא עם מילי דאבות מרצ"ה מנדבורנה. ר' יוסף הלל קעניג צילם מהדורה ישנה של לבוב, ירושלים תשכ"ה, 22 עמ', בסוף הספרים צוואת ריב"ש והנהגות ישרות, דרכי צדק דרך אמת, ודרכי ישרים.
היו גם מהדורות בשינויים ובשמות שונים. אמרי נועם עה"ת מועתק מכת"י בנו, ובסופו ויכוחא רבה של רי"ש משפיטיבקה עם הנו"ב וד"ת מגאונים, טשערנאוויץ, ר' הירש וואהל, תרמ"ד, טז ד'. יש בו שינויי לשון, ונשמטו ד"ת אחדים. ליקוטי תורה להרמ"ל, נעתק מכתב ידו, עם ליקוטים מספרי תלמידיו העט"צ והדע"ק, ע"י נכדו רמ"מ הגר אב"ד זבלטוב, קאלאמעא, דפוס ר' אביגדור ב"ר אלטער טייכער, תרנ"ו, ד, יד ד'. המסכימים מחותניו: רד"מ מצורטקוב (נודע ומפורסם לכל רב צדקו וגודל קדושתו); דודו ר' יצחק מבוהוש (כולל מה שנדפס כבר בליקוטי רמ"ל), בתוספת כמה גרגירים; ר' יצחק מבויאן; ר' ישראל מס"ג (גודל קדושתו ויקרת צדקתו האיר בכל קצוי ארץ). בהקדמת המלבה"ד מספר בשבחי המחבר. ההנהגות בהתחלה, ובעמוד האחרון מכתב מר"מ מפרימישלן לר' דוד הגר מזבלטוב.
תורת הרמ"ל השלם עה"ת וליקוטים מכתב ידו ולקט מספרים, מדף כב ע"א: עטרת זקנים, ד"ת מרבו ומתלמידיו, מדף לח: קונ' שבעה ימי שבתא, הנהגות שבעה צדיקים, מ. סיגעט תרס"ג. בהקדמת המלקט נכדו הרב משה ברגר מסטניסלב כותב, ששת נוספות על מהדורת זקנו רמ"מ הגר מזבלטוב מתרנ"ו, ומציג את הסכמות אותה מהדורה. בסוף שני היתרי הוראה שקיבל המהדיר, ורשימת המנויים. אלה נשמטו בד"צ ישראל תשל"ב, מה ד', אחרי שפתי קדושים לרצ"ה מנדבורנה.
ר' נחמיה שפירא אב"ד ססוב מתמרמר על מהדורה זו בה נוספו גרגירים אחדים בלבד, אבל חלו בה ידים בשינויים רבים, ובתוספת דברים שאינם כלל מרמי"ל. על כן הדפיס מכתב יד אותנטי של זקנו חדושי הרמ"ל, ח"א על מסכתות וסוגיות בכתובות, ב"ק, ב"מ ועוד, לראשונה מכתב יד שהיה בידי ר' שלמה שפירא ממונקטש, עם הגהות וביאורים וציוני מראי מקומות ממנו, וינה, דפוס האלפערן ושותפיו, תרפ"א, 16 92 עמ'. מעבר לשער תודה לרחי"ה בן אסתר מלכה ציגעלהיים המו"ס, שהלוה את סך הוצאות ההדפסה. המסכימים: ר' יהושע הורביץ מדזיקוב בתרע"ב (מי לא שמע את גדולתו וקדושתו... ראיתי את ההערות והוטבו בעיני); בתרפ"א עם ד"ת: ראמ"מ שטייננברג (כל דבריו גם בפלפול הלכה — הם מלאים קדושה וטהרה, ומלובשים בענוה יתירה... נעימים ומשוחים בשער הפלפול ומשמחים לב); ר"מ אריק (אשר למד עם תלמידים, צלל במים אדירים, והעלה פנינים יקרים מפו בחריפות ובקיאות, משמחי לב ומאירות עינים, ומחזה נפלאה הוא לראות לשונו הזהב הנובעת מקרב לבו הטהור... בקצרה למאוד ומחוי במחוג, ולפעמים חסרו תיבות מטשטוש ויושן הכת"י, ויגיעה רבה היה לנכדו). בהקדמת המהדיר מספר על גלגולי הכתבים שעברו לבן המחבר, בהיותו בקוסוב שלטו בהם ידים להעתיק קטעים שהם לקוטי הרמ"ל, בשובו לססוב נשרף חלק, ואח"כ הכל אחרי שחתנו ר' שלמה הספיק בהיותו בן ט"ו להעתיק מקופיא שלא ביסודיות, קרא לספר שערי דעה אבל מאוחר יותר סילק שער זה, וממנו עברו לבנו רמי"ל אב"ד סטריזוב שהעבירם לבנו לסידור ולהדפסה. מבאר כיצד מציין תיקונים ושינויי לשון, ומוסר פרטים ביוגרפיים רבים. ח"ב עה"ת, נ"ך ומאמר לחנוכה עם הערות המהדיר, 4, 36 עמ'. בהקדמתו מגולל את סדר הדפסת ספרי המחבר ושיבושיהם. ח"ג: לקוטי חדושי רמ"ל, עה"ת ונ"ך, אגדות הש"ס ופרקי אבות, תפילות וזמירות, מנהגים, הסכמות ומכתבים עם הערות, 4, 47 עמ'. בהקדמתו כותב שהשמיט את ההנהגות כי לא נמצאו בכת"י שאצלו, בדפוס הראשון היה להם שער מיוחד: קישוטי כלה, ובהוצאות הבאות השמיטוהו ונחשב בטעות למחבר, וגם דודו רצ"ה ממונקטש אמר לו שאינם לרמי"ל. בהערותיו מוכיח את זיופו של המכתב מהגניזה החרסונית מתקל"ו לתלמידו רמ"מ מקוסוב. בסוף תשובת אביו רמי"ל מסטריזוב מתרע"א, לר' מאיר ישראל קרויז מאונגוואר, בענין זמן הדלקת הנר במוצש"ק, ד"צ בישראל תשכ"ז. מעבר לשער המכתב ששיגר עם הספר בבקשת תמיכה לסילוק ההלואה, ודף הסכמות נוספות מר' ישראל מצורטקוב ור' ישראל מהוסיאטין.
את ההנהגות שהשמיט "ללא סיבה" הדפיס ר' גרשון הגר אב"ד טויסט עם הקדמתו בספר חמדה גנוזה, ווין תרפ"ב לערך, 32 עמ'. המו"ל: ר' יוסף חיים (ביגלאייזן) נכד בעל אור ישראל. הסכמת ר' ישראל מצורטקוב ע"י רצ"ה ר"פ. לעומת ר"נ שפירא שכפר בנכונותה של הגניזה החרסונית, צירף מעמ' 20 מכתבים מהבעש"ט ותלמידיו מגנזי ר"י מרוזין ברוסיה, שהעתקתם נשלחה אליו ע"י ר' ישראל גרוזיצינסקי מטומשוב. בהתחלה אגרת הרמב"ן. בעמ' 6–10 הנהגות הרמי"ל. אח"כ חמדה גנוזה — ד"ת מצדיקים עה"ת. ההנהגות ממנו ומרצ"ה מנדבורנה: אלפא ביתא, לובלין, דפוס ר' עוזר צוועקין, תרצ"ד, 4, 21 עמ'. המלבה"ד: ר' יחזקאל אפרים מנדעלעל ב"ר שמעון צבי ז"ל שהיה מלמד תורה וגמרא, וכעת כשל כוחו וטפלי תלויים בו. בהקדמה כותב שלהדפסה יעצו ר' שמעון אברהם מזליחוב ר"מ יח"ל, ומציג את הסכמתו. זאב גריס סבור שליקוטי רמ"ל הוא קונטרס ברסלבי (ק"ס, נג, 763–778).
לתולדותיו: בחסד עליון, שלושים פרקי סיפורי גבורותיו ומעלליו, אליהו כי טוב, ירושלים, א מכון להוצאת ספרים, תשט"ו, רכו עמ'. (שיבושים ביוגרפיים רבים, כגון שנולד בססוב, פירנס את אמו האלמנה, אב"ד העיירה שלחו לניקלשבורג הרחוקה, עשה כמה שנים באפטא, בזקנתו שב לססוב להיטמן בקברי אבותיו, ונפטר בתקס"ח).
אוהב עמו ישראל, סיפור מופת ממנו לילדי ישראל, ג. חנוך, ירושלים, אורה, תשמ"א, קטז עמ'. בסוף פקסימיל מכתבו ותמונת אהלו.
תשובות אליו: ישועות יעקב, או"ח, סי' קלא, אה"ע, סי' יז, ס"ק כג; נטע שעשועים, אה"ע, עט. נזכר בשו"מ, תליתאה, ח"א, שצה. סיפורים ממנו: מעשה צדיקים (בודק), נז-סז, עם איגרתו שבליקוטי רמ"ל. סיפור, עשר סיפורות (גסנבויאר), ו.
גיסו ר' משה מקולבסוב אב"ד אברטין מזכירו בהסכמתו לנחל אשכול תקס"ז. מכתבו לר' שמחה מבוברקא, בראש מעון אריה (צוזמר-רייכנברג). שני מכתביו מתקנ"ז ותקס"ב לחווזה מלובלין, נחלה לישראל (היבנר), כ.
עשר צחצחות, מערכה ב, 41–60, עם מכתבו מתקנ"ח לחווזה, ומכתבו לר"ש מבוברקא; דור דעה, צדיקים, רמד-רמז; לקורות, 80–86, לתולדות, 81–87; תמימי דרך, 56–58, 66–69; 81–85, 118–120, 148–149, 153–154; אלבום החסידות, 99; לא זכיתי באור, 14–15; ישורון (פרחי ויזניץ), 11, תשל"ט, ג-ו; הדרום, ניסן תשל"ה, 172-187.