מהורודנקה (ת"ם*–תקכ"ה)
נולד בזולקווא בשנת ת"ם לערך, כילד שלישי לאביו ר' יצחק (איציק) מזולקווא (ילדיו גם: ב. חיה זו' ר' חיים מהורודנקה, אחיו של ר' משה אב"ד קיטוב וחותנו של המאיר נתיבים; ג. ר' אריה ליב אב"ד מזבוז; ד. ר' איציק מהורודנא שנולד אחרי אביו. לפי שלומי אמוני ישראל עלה לארץ, עם זו' השניה ראזיל בת ר' משה הלפרין ב"ר ישעיה אב"ד ויטקוב. בתו סעריל נישאה לר' שלמה יצחק הלפרין אב"ד ברודשין, טרנופול, באר וחורוסטקוב; ה. שרה זו' ר' אבלי ב"ר יוסף קרסילש מבראד, חמיו של ר' חיים מרדכי (ר' אייזקש) מזברז בנו של הלקט יוסף), ב"ר שמואל זנויל פרנס בזולקווא (נשא את סעריל בת ר' חיים כ"ץ ב"ר נפתלי בעל פירות גינוסר), ב"ר יצחק זולקוור (חתן ר' נפתלי כ"ץ אב"ד לובלין), ב"ר יהודה ליב מוינא, ב"ר יעקב תמרליש.
למד כנראה בקלויז הנודע בבראד, ולפני שהכיר את הבעש"ט הרבה לעסוק בסיגופים. גדול באמונה ובענוה, ועל כל דבר אמר גם זו לטובה. ממקורבי הבעש"ט עוד לפני התגלותו, מהזמן שהיה מתאכסן אצל גיסו ר' חיים בהורודנקה. כל ימיו קיבץ כסף לפדיון שבויים, ועסק בכך עם הבעש"ט. הבעש"ט קרא לו במכתבו: נאמן ביתי, קדוש וטהור הוא.
לאחריותו מסר את ספריו וכתביו כשנערך מהבית, והעתקת כתבי רבי אדם בעל שם. לפני ויכוח הפרנקיסטים בתקי"ט, התיעץ עמו ועם בעל מאיר נתיבים. בתק"ך היה במזבוז בפטירת הבעש"ט, ואח"כ פקד מדי פעם את קברו. גם לפני עליתו לארץ בתקכ"ד, השתטח על קברו עם רמ"מ מפרימישלן (וי"א עם רבי יוסף מקמינקא). רבי פנחס מקוריץ העריץ ושיבח מאד את ר"נ. בעל התולדות.
והדגל מביאים מתורותיו. ר' דוד הלפרין אב"ד אוסטרהא הקדיש לו כסף בצוואתו.
ראשון תלמידי הבעש"ט שעלה לארץ כבר לפני שנת ת"ק, בה היה בארץ גם ר' אברהם שמשון מרשקוב בנו של התולדות. לפי שבחי הבעש"ט עלה ר' אליעזר רוקח לארץ להיפגש עמו, וקיוה שיחדיו יוכלו להביא את המשיח. שם פגש ר"א את הבן ר' שמשון שאמר לו שאביו נסע לחו"ל, ומאד הצטער על כך. כששמע על כך ר"נ מיהר לחזור לארץ, אך אז כבר לא היה ר"א בין החיים. בצאתו בשנית לחו"ל נפטרה זוגתו (י"א שהיתה בתו של ר' אריה ליב אוירבך אב"ד סטניסלב), ונשא צעירה בת בנים, את אחותו של רבי יצחק מדרוהוביטש. בסוף תקכ"ד עלה לארץ בשלישית.
כשמלאו ימיו בא אליו רמ"מ מפרימישלן לקרוא לפניו מהזוה"ק, ולעת מנחת ערב שבת (או שבת) נפטר ביום ב' (ולא א' או י', או ל' סיון) תמוז תקכ"ה (ולא תקכ"ו, תקל"א, תקל"ב). במוצש"ק נטמן בבית העלמין העתיק, ומצבתו קיימת עד ימינו. מסורת בידי נכדיו, שעד עשרה דורות כשיעתירו על קברו יוושעו, וידועים על כך מעשי פלא.
ילדיו: א. ר' שמשון חיים שנולד לו בשנת ת"ס לערך מזיווגו הראשון, ועלה עמו לארץ לפני שנת ת"ק. יצא לחו"ל, ובהיותו ישיש בשנת תקמ"ט, נסע לחזור לארץ להשתטח על קבר אביו. בדרך ביקר בפולנאה אצל בנו המדפיס ר' יחיאל מיכל, והדפיס אצלו את הספר קיצור סמ"ג עם עובר אורח. באגרות קודש של רמ"מ מויטבסק מבשר באמצע ניסן תקמ"ו, כי בן ובת של הישיש ר' שמעון שרדו מהמגפה שהיתה אותה שנה בטבריה. ר"נ מברסלב ביקר שם בתקנ"ח אצל קרוביו; ב. בת; ג. ר' שמחה מזיווגו השני נולד תק"י לערך, בגיל חודש נתיתם מאמו, ונפטר צעיר. התחנך בבית הבעש"ט, ונשא את פייגא'לה בת אדל בת הבעש"ט. בין ילדיהם ר' נחמן מברסלב, שנולד בשנת תקל"ב ונקרא על שם זקנו.