ר' נתן נטע ב"ר מנחם מנדל נרציזנפלד

(ב"ר מנחם מנדל)

שמו המלא ר' נפתלי נתן נטע, כמובא ע"י נינו ר' שלמה דומיניץ בשער ספרו עולת מועד. חי בדחקות בשיניבה, בזמן האב"ד ר' שמואל שמלקא הורביץ שתמך בו ופירנסו. לפני שעבר בתקל"ח לרבנות ניקלשבורג, גילה שר' נטע הוא אחד מל"ו הצדיקים שבדור, ואח"כ כבר לא האריך יותר ימים. נכדיו סיפרו עליו שהיה סובב בשוק עם אליהו הנביא, כדי לקנות בכורות וצאצאי בהמות קדשים, לצורך המלאך גבריאל המקריבם בשמים. הרבי משיניבה אישר מעדות עצמו, שכאשר ניגשים לבית העלמין רואים את קברו, אך כאשר מתקרבים אליו הוא נעלם, וכמו שסיפר ר' שמעון סופר על קברו של ר' אליעזר אשכנזי בקראקא. בתו היחידה צפורה נישאה לרבי יהודה ליבוש דומיניץ מגרודזיסק. הניח עשרה חיבורים על הש"ס ועה"ת בהלכה ובאגדה. חלקם היו בידי נכדיו, חלקם אבדו, וכרך אחד היה בידי רבי יהושע מבלז.

החסיד המקובל ר' אהרן מנחם מנדל חיים מפרעמישלא תלמיד העט"צ והבני"ש, שאף מאד להידבק בזרעו, ולבסוף השיא את בתו לאחד מצאצאיו. העתיק וסידר את כתבי ר' נטע, וכשנפטר הביא בנו ר' צבי הירש לדפוס בלמברג תרל"ג את הספר קישוטי כלה, רמזי קבלה עה"ת וש"ס עפ"י הזוהר וכתבי האריז"ל. המהדיר שילב בספר ד"ת מהמגידים דגרייידונג ר' שמריל ובנו ר' דב בריש, ובסופו קונטרס משלו "דבק מאחד", ובו ד"ת ששמע מצדיקים שונים ששימש, ומבעל התניא. בהקדמה מסביר ששם הספר לפי הגימטריא של שם המחבר, ושם הקונטרס ר"ת של שמו. המסכימים: השו"מ; ר' מאיר צבי ויטמאיר; ר' אברהם יעקב מס"ג ע"י רצ"ה בילי ג, ור' נחום דב ע"י ר' יהושע אורנשטין; רד"מ מצורטקוב ע"י רצ"ה שטרנברג, ובנו ר' ישראל ע"י ר' אהרן דאהל; ר' מנחם מנדל מויזניצא ע"י ר' משה ברומר, ובנו ר' ברוך ע"י ר' דב ברינשטין; ר' יעקב שמשון מקוסוב; ר' אלטר הגר מרדיויץ ע"י ר' חיים שמואל, וכן ר' משה הגר ור' שמואל שמלקא רובין; ר' אליהו ור' סנדר ליפא מזידיטשוב גם בשם אביהם המהרי"א. בראש הספר כמה סגולות מהבני"ש, ובסופו רשימת המנויים.

בשנת תרל"ו נסתיימה העתקת הפירוש על הסידור שחיבורו נשלם בתקכ"ו, ובציווי השניבר נדפס בתרנ"ו בפשמישל סדור תפלה כמנהג ספרד, עם פירוש עולת תמיד ע"פ פרדס. בהעתקת וסידור הכתבים טרח נכד המחבר מראשי הקהל בפשמישל, ר' שמואל משה ב"ר אברהם אליקום גרינשטיין. הוא נפטר בוינא ביום ו' אייר תרנ"ה, ונטמן בעירו. אשתו חיה הינדא זרזה את חתנה ר' מאיר יעקב ב"ר אברהם ישעכר צינץ (צונז) לגמור המצוה, והקדמתו באה בראש הספר, אחרי הקדמת גיסו ר' נפתלי נתן נטע גרינשטין. החיבור לא הועתק בשלימות, ועל פרקי אבות בלבד היה כמו כל הנדפס על הסידור. בתוך הסידור שובץ במקומו פירוש ערוגת הבושם של רבי משה אוסטרר, שיצא גם בנפרד עם שער מיוחד והסכמות הישנות.

בצידו פירוש פרי מגדים שהוא לקט מפירוש האלשיך. המסכימים: רי"ש משיניבה; מהר"י שמלקיס; רצ"א שפירא מבלוזוב; רמ"י שפירא מבוקובסק; ר' אברהם גלר אב"ד קריפטש (שאני תלמיד של נכד הרב המחבר, ה"ה הרב הקדוש הצדיק מו"ה הערש נטע זצ"ל אב"ד הוסקאב, שהיה איש אלקים מפורסים בדורו לאיש מופת, ושמעתי מפיו הקדוש כמה פעמים אשר התפאר א"ע עם זקנו הרב המחבר הנ"ל, וסיפר לי אשר שמע שכ' אדמו"ר רשכב"ה הרב הקדוש מליזענסק בעהמ"ח ספר נועם אלימלך, בעת שהיה דר בק' שינאווי, כאשר שמע דברי קודש מפי הרב המחבר הנ"ל, אמר בזה"ל: יפה אמר ר' נטע, ובפרט שאני מכיר שלושה דורות שהניח אחריו, כולם ת"ח יראים ושלמים מפורסמים, ותורה חוזרת על אכסניא שלה, לכך עשיתי עצמי כמחויב בדבר לפרסם כ"ז על פני תבל, ומובטחני כי מי שיתפלל בסידור הנדפס בפירושיו הקדושים, תפילתו לא יחזור ריקם).

המשפחה מכרה את זכויותיה בשני הספרים למדפיסה המוליו"ת עטיל אמקרויט. דפוסי צילום הופיעו בזה אחר זה, בניו יורק תשכ"ח ע"י ר' דוד פלברבוים משיכון סקווירא, לפי משאלתו של ר' יואל צבי ראטה אב"ד טיסא סלקא־הגר וברוקלין, ובירושלים תשכ"ט לערך ע"י אוצר הפוסקים. בשתי ההוצאות הוסיפו בסוף הסידור נספחים שונים כקריאת התורה, תהילים ומעמדות, שלא היו בהוצאה המקורית. יש גם שוני בין שתי ההוצאות במקורות הצילומים.