מברודי (תקמ"ג–תר"ח)
נולד בברודי בשנת תקמ"ג, כבן יחיד לאביו ר' מרדכי בן דוד מסטרליסק שעל שמו נקראת המשפחה, ולאמו עטיל (תק"ך — י"ט אייר תקצ"ח. נולדה בבראד לאביה ר' למיל חלפן, שהקים בעיר ביכ"נ על שמו, ונפטר ביום כ"ד סיון תקע"א). חונן בקול ערב, וכבר לפני הבר מצוה ניגש לתיבה להנעים זמירות. משום כך נקרא וואהלזינגער (מיטיב נגן). אביו מנעו ללמוד בכינור, אירסו לפייגה מיזע (בת ר' אברהם אבטשי יונס מלבוב, אחי הגביר ר' משה) בהיותה כבת י"ג, ונפטר ביום כ"ז חשון תק"ס (תק"ם שיבוש). ר"ד עבר מלבוב לברודי, נעשה חזן בביכ"נ התבואות שור, וניהל את פנקסיו של גביר אחד. היה למדן, ואמן בפיתוחי צעצועים ובציור. התנדב כל שנה לומר חינם את סליחות החל"ק ביום י"א כסלו. בתקע"ז בקשוהו הפרנסים, להקביל את פני הקיסר פרנץ הראשון בתפילת הנותן תשועה. בשבט תקפ"ג עבר להיות חזן באובן ישן, ורק באב תקפ"ט ביקר בבראד. לרגל מסחריו נסע לרדיויל וברדיטשוב שברוסיה, וללייפציג וערים נוספות באשכנז, וגם שם נתכבד להתפלל לפני הציבור. בתק"ץ נתקבל בפעסט, כש"ץ ביהכ"נ הישן ונאמן הקהילה. בתקצ"ד נקרא לשוב לברודי, אלא שבני קהילתו עיכבוהו, והוסיפו על משכורתו. נקרא ר' דוד חזן או ברודי. בשנת תר"ו חלה, ונפטר בעש"ק י"ח ניסן תר"ח.
ילדיו: א. ר' מרדכי הבכור. נולד בברודי ביום כ"ז חשון תקס"ז, ולמד את אומנתו של אביו. מתר"י לערך חזן וסוחר במיהאלען, בה נפטר ביום ט"ז תשרי תרל"ו. השתתף ברוב כתבי העת העבריים בזמנו, בשירים ומכתמים מליציים, תרגומים, וחקרי מקרא ותלמוד. הושפע מגדולי המשכילים, והוגדר כמגבב מליצות ומפחותי המשוררים. בנו היחיד צבי נפטר בט"ז אדר תר"ב, ואחריו הבן יחיד יהושע ביום ג' אלו תר"ח (ברודי, 210–208; קרסל, ב, 493). חיבר תאנית ישרון על מות הקיסר פרנץ הראשון ביום א' אדר, בדוגמת אלי ציון. נתחברה לבקשת האב"ד והפרנסים שחילקו סך רב לצדקה לכבוד נשמתו, וקוננוה ביום ג' ט"ז אדר בביהכ"נ הגדול. נדפסה בזולקיב תקצ"ה, ח עמ', עם תרגום לאשכנזית ע"י פלאי (חלק זה חסר). באותה שנה הדפיס שם אצל ר' שאול דוב מאיר האפער: השריפה אשר היתה בבראדי בחצות יום ד' א' אייר תקצ"ה, ולא נספה בה איש. 16 עמ' חרוזים, במחיר 20 קרייצר לטובת האומללים. כוס התרעלה על ג' השריפות בברודי בחודש אחד, ושריפת ביהכ"נ הגדול ביום ג' כ"ז אייר יומיים אחרי שריפה קודמת, 8 עמ', 14 בתים. בתר"ט הדפיס זכר עולם,