ר' נחום ראובן ב"ר דוד פלסקר

מרישא (תקע"ט–תרל"ב)

נולד בשנת תקע"ט לאביו ר' דוד אב"ד בלוזוב וראב"ד צאנז. תלמיד מובהק בנגלה ובחסידות לדב"ח שלא זז מחבבו, ומסר לו מתרומות מידותיו. נשא את קריינדל יהודית בת ר' ישכר בריש הכהן מאושפיצין תלמיד החוזה, נפטרה ביום ה' תשרי תרס"ג. מגיל י"ח דומ"ץ ורב הגליל באושפיצין. נקרא לכהן כדומ"ץ בצאנז על מקום אביו עד תרט"ו. סירב לעזוב את הקהילה, אבל בהשתדלותו הנמרצת של רבי אליעזר מדזיקוב, עבר ביום ט"ו אייר תרט"ז לכהן כרבה של רישא על מקום הרב בלומנפלד, בלי בחירות או אישור השלטונות. ראשי הקהילה התנגדו לו בגלל חוסר השכלתו, וביקשו להביא את ד"ר קרנץ מוודוביצה. הנושא עלה לדיון בממשלה ועמד להגיע לקיסר, אלא שבבחירות בתחילת תר"ך זכה ברוב קולות של 76 לעומת 50 להרב טאובה מסמבור, 8 להרב פראזאק מבוהמיה, 3 לקרנץ. לבסוף אישר שר הדתות והתרבות את בחירתו, משנוכח ברצונם העז של התושבים שקבעו עובדה מוגמרת. כל ימיו הקדיש ללימוד התורה מתוך דחק ויסורים, והנהגת קהילתו בדרך ישראל סבא. החסידים בעיר ענדוהו עטרה לראשם. סייע להקמת חברת יד חרוצים. נפטר בן נ"ג ביום ט"ו אייר תרל"ב בו הגיע לעיר, מבלי שהניח בן או אח הנקראים פלסקר. לויתו רבת המשתתפים עברה בכל בתי הכנסת שבעיר, ובביהכ"נ הגדול ספד לו הראב"ד ר"ה ולרשטיין. על ארונו הניחו את הספרים שלמד בהם. בתו היחידה לאה נישאה לר' חיים יונה ב"ר אלכסנדר שמואל היילפרין דומ"ץ רישא. מצאצאיו: רב"צ שלמה ה"ש. רבים מהחידושים שהניח עה"ת, דרשות פלפולים ושו"ת, נשרפו ונעלמו בזמן מלה"ע הראשונה.

נחלת ראובן, דרשות, ומדף ס ע"א קצת שו"ת וחידושים, לעמבערג, דפוס אסתר ורא"ו סלט, תחילת תרס"ד, ב, עד ד'. המסכימים: ר"י שמלקיס (ראיתי כי ברכה בם); מח' רא"ש היילפרין מלבוב עם ד"ת (המחבר אין צריך להסכמה דידי, יען כי הוא היה מפורסם, רב דפקיע שמיה לגאון ולתפארת... הספר מלא חכמה ומדע ויראת השם מתחילתו ועד סופו); ר' אלעזר וייסבלום מרישא (הייתי מכיר אותו מאד... במסירת נפש גדול עסק בתורה, כי רבו עליו יסורים ר"ל מכל צד, הן תשות גופו, וכן יסורי בנים ר"ל, ומלבד הרבה הרפתקאות אשר עברו עליו, והוא בכל זה הקדיש כל ימיו ללמוד וללמד, וחידש חדו"ת מתוך ישוב הדעת ושכל נמרץ כחד מקמאי). בהקדמת חתנו המו"ל מוסר פרטים מחיי חמיו, ושחמותו לפני פטירתה התחננה לפניו שידפיס את הספר. הדרושים לשבתות דריגלא הן מהשנים תר"ה–תרל"א. המהדורה נדפסה בכמה מאות עותקים בלבד, ומכיון שאזלו הדפיס את הספר שנית בקראקא, דפוס מ. דויטשר, תרפ"ב, נכדו ר' ישכר בריש הלפרין עם הקדמתו. בנו ר' אלכסנדר שמואל הלפרין צילם מהדורה זו מעותק שהמציא לו ר' אליעזר ליימזידער, ברוקלין, דפוס האחים גרויס, תשל"ו, עם הסכמות ר' שמואל עהרנפלד ממטרסדורף, ר' ישראל שפירא מבלוזוב, ור' שלמה ה"ש מבאבוב. נוספו ג' דפים בהתחלה לתולדות המחבר ונכדו המהדיר השני, עם פקסימיל מכתבו של הדב"ח מתרכ"ו אל המחבר, ודף הנצחות בסוף.

לבנו? ר' משה אשר זלקי, שם עולם, ח"א, ה, ו, כ-כב, כו, לז, מב, מג, מו, מז, צט בתרי"ג–תר"ל.