ר' יעקב יהושע ב"ר צבי הירש (פלק)
רב ואב"ד בלבוב, ברלין ופרנקפורט דמיין
מלבוב ופפד"מ (תמ"א–תקט"ז)
נולד בקראקא ביום כ"ח כסלו תמ"א, לאביו רצ"ה מרישא שזו' מרים בת ר' אברהם הלוי חתן המג"ש, ב"ר שמואל ב"ר צבי הירש שהיה שר ונגיד בכפר בנדימישל שליד שנדישוב בגליל רישא, ונפטר בשנת ת"ן. למד בקראקא אצל ר' גבריאל עשקלס לפני שעבר לניקלשבורג, וכשעבר עם הוריו לרישא למד אצל האב"ד ר' שמואל אחי אמו, רצ"ה בלחוב ור' יוסף הוליס אב"ד טיסמניץ.
נשא את לאה בת ר' שלמה סג"ל לנדא מלבוב. עבר אל חמיו, והרביץ תורה לתלמידים חריפים. ניצל בנס בהתפוצצות שאירעה ביום ג' כסלו תס"ג, ותחת הריסות הבתים נקברו בתו גיטל, זו' והוריה כמתואר בהקדמת ספרו על נשים. נשא בשנית את הגבירה טויבא, בת ר' ישכר בריש ב"ר נתן מלבוב, נכד למשפחת סג"ל לנדא. נתקבל לרבנות טרלא שליד אוסטרובצה בפולין, וי"א שגם בריטשוואל וקאריב שליד לובלין. בהמלצת החכם צבי נבחר לליסקא בה היה בתע"ז. בסוף תע"ח זכה ברבנות לבוב על מקום החכ"צ, וויתר על רבנות טיקטין. בתפ"ד הודח מהרבנות בהשתדלות הרב משה חיים, ועבר לבוטשאטש אל מחותנו ראי"ל ראש מדינה.
בשנת ת"ץ נתקבל לרבנות ברלין, ובתצ"ד למיץ על מקום השבות יעקב. מתק"א אב"ד פפד"מ, ובתקי"א נאלץ לעזוב בגלל שהתיצב לימין ר"י עמדן, וגר במנהיים. כשנפטרה זו' נשא את גיטל בת ר' אליהו איגר בזיווגה השלישי. נבחר כנשיא א"י ורצה לעלות, אלא שחולשת גופו מנעתו. עבר בתקי"ב לוירמייזא, ונפטר באופנבך הסמוכה בעש"ק י"ד שבט תקט"ז. נטמן בפפד"מ, ונשתמר נוסח מצבתו. גדולי הזמן הפליגו בעוצם תורתו וקדושתו. קנה לו שם עולם בספריו פני יהושע חלק א-ד על הסדרים מועד-נזיקין בעיקר, אמשטרדם תע"ט – פיורדא תק"ם. נותרו בכתובים פני"י עמ"ס ב"ב, מנחת עני עמ"ס עירובין, נדה ויבמות, קו"א על כללי וסוגיות הש"ס, חי' על יו"ד, ביאור עה"ת ושו"ת.
ילדיו: א. ר' נתן הבכור. נולד בתס"ד לערך, וי"א שנקרא גם יהודה. חתן ר' משה מאיר הלוי לנדא אב"ד דוברומיל וגליל פרמישלא. כשחמיו נהרג בשנת תק"ו נתקבל על מקומו בדוברומיל, ועל שמה נקרא. בתחילת תקט"ז נסע לפפד"מ להתראות עם אביו, ולזרז את הדפסת ספריו. לא נבחר לרבנות פפד"מ, ושב למקומו. נפטר בשמחת תורה תקכ"ב. רוב הכתבים שהניח אבדו בשריפת דוברומיל, והנותר נדפס ע"י נכדו ר' ישראל משה בידרמן: שארית נתן, וארשא, דפוס דובערוש טורש, תרנ"ז, עב ד', עם הסכמות ג' האחים הרבנים נכדי המחבר והאבני נזר.
כולל: י"ב שו"ת, חידושי סוגיות מתחילת תקי"ז, דרושי פלפול מתקי"ב–תקט"ו וליקוטים.
ילדיו: 1. ר' שמחה שמילא את מקומו בדוברומיל, ונפטר בצעירותו. נשא את ויטל בת ר' יחזקאל מרגליות אב"ד גרייידינג ואוסטרובצה; 2. זו' בן דודה ר' שמחה הלוי ב"ר יוסף שאול אב"ד אפטא, ב"ר שמחה אב"ד סלונים. הניחו משפחות ענפות.
נכדו הרב אשר זליג לנדא, קרבן אשר, ומגילת יוחסין בהתחלה, 10–16; זרע יצחק משניות, תנא-תנב (בשיבושים).
ב. ר' ישכר דב בריש (תע"ג – ברלין, יום ד' כ"ב חשון תק"ה). תלמיד רצ"ה אב"ד הלברשטט. נשא את שפרה בת ר' אריה ליבוש ראש ומנהיג בבוטשאטש. רבה של פודהייץ. מכיון שהיה חלוש בטבעו ואויר הארץ לא יפה לו, השתדל אביו להביאו למיץ ולא עלתה בידו. פעל בפפד"א שיתקבל לסייע לו כר"מ, ונפטר בדרך בן ל"ב. אביו מביא בכמה מקומות מחידושיו. תשובותיו בשו"ת קריית חנה, מא-מה. קונ' שאלת חכם בסוף שו"ת רח"כ, א בתקכ"ד (אליו); קונ' חזקת אבהתא בספר תשע שיטות של בנו. ד"ת ממנו בספרי הפמ"ג.
ילדיו: 1. ר' צבי הירש רוזניש אב"ד לבוב; 2. הנגיד ר' שלמה מזולקווא; 3. שרה זו' ר' צבי הירש אב"ד בוסק, חמיו של ר' שרגא פיבוש הכהן יולס, אבי ר' מרדכי צבי מלבוב, אביהם של: ר' ישכר דב בריש שחידש בתרט"ז את מצבת זקנו בברלין, ור' זכריה ישעיה.
ג. ר' אריה ליבוש (ליסקא, תע"ה – הנובר, עש"ק ח' אדר תקמ"ט). תלמיד אביו וישיבת רצ"ה אב"ד הלברשטט. רבה של סוירז מתצ"ט לפחות, מתק"ה ר"מ בפפד"מ על מקום אחיו עד תק"ט. שב לפולין באמצע תק"י לכהן כרבה של סקול, וחתם כמה פעמים עם רבני בראד. עמו בביה"ד: ר' יעקב ב"ר יוחנן ברוך מלבוב, ור' יצחק ב"ר אורי הלפרין מקומרנא (סקול, 14–15). הנו"ב עירער על גט שסידר, אבל ר' איציקל הורביץ עמד לימינו, כמפורט בספרי השו"ת של התקופה. מסוף תקכ"א רבה של הנובר כ"ח שנה, ויש נוסח מצבתו.
ספרו פני אריה עמ"ס ב"ק נדפס עם הפנ"י של אביו. עמ"ס פסחים היה בידי נכדו ר' ישכר בר לוינשטיין מטיף בלבוב, ועל שאר מסכתות בהאג עם עוד כרכים שהניח בהלכה ובאגדה, שו"ת, על או"ח ודרוש, והם כיום בספריית הרוזנטליאנה. נשא את רחל בת ר' טוביה יחיאל מיכל הלפרין הראשון אב"ד ברזן, נפטרה ביום ב' י"א אב תקל"ה. זו השניה אידל בת ר' חיים יונה תאומים אב"ד ברסלוי נפטרה ביום א' כ"ז אייר תקנ"ח, ויש נוסח מצבותיהן.
ילדיו: 1. ר' יחיאל מיכל; 2. ר' ישכר בריש (פפד"מ, עש"ק ז' אב תק"ז – הנובר, יום ה' ל' חשון תקס"ג). ממלא מקום אביו בהנובר, סיים כ"ח פעמים את הש"ס, ונותרו בכתובים כרכי חידושיו. מושלם במעלות, מתמיד נפלא, ענו ורחמן, אוהב הבריות. יחיד בדורו בחכמת התכונה. שלט בצרפתית וגרמנית על בורין. יש נוסח מצבתו. הניח י"ב בנים, ב' בנות, וצאצאים רבים עד ימינו; 3. ר' שמואל זקנם של הרבנים פריש; 4. זו' אחיהם של נשות ר' יעקב ק"ב אב"ד איטינגן ור' שמשון אבי ר' משולם איגרא; 5-6. בנות. אחת נפטרה בתולה בפפד"מ ביום ד' י"ח אב תקכ"ב.
רצ"א טלר, שם עולם, 29-31.
ד. ר' שמואל הנזכר בתחילת פנ"י ב"מ ובלוחות עדות. חתן ר' חיים לנדא מפודקמין. נפטר בבראד בלי בנים, ביום ד' סיון תקכ"א;
ה. פיגלא. נישאה בתפ"ט לר' שלמה דב בריש הרצפלד ב"ר צבי הירש מהלברשטט, ובת"ץ עברו עם ההורים לברלין. בצעירותו אב"ד לוקטש בווהלין בה היה בתקי"ג. המגיד ממזריטש היה אז מגיד שם, והבעש"ט אמר עליהם: שני דובים רועים. אח"כ אב"ד לוביטש בה היה בתקכ"א, ועבר לגלוגא. בגלל עניוותו דחה את הצעת פיורדא בתקכ"ג ומיץ בתקכ"ה. נפטר ביום ג' תמוז תקמ"ה, ויש נוסח מצבתו ומצבת זו' שנפטרה ביום א' כ' סיון תקנ"ה.
מתלמידיו: ר' שמואל סליר שינדלינגר.
ילדיו: 1. ר' משה אב"ד צורטקוב חתן ר' איציקל. נפטר ביום ד' תמוז תקס"ט, ויש נוסח מצבתו; 2. ר' נתן אריה דומ"ץ הרובשוב. בנו ר' שלמה ישכר דובריש אב"ד קאריב, סוכטשוב, פלונסק ונשלסק. בסוף ימיו דומ"ץ וורשא בה נפטר ביום י"ז כסלו תרכ"ט; 3. ר' אהרן יהושע אליהו חתן בעל מרכבת המשנה. רבה של רוויטש. כשנפטרה זו' בתקנ"ג, נשא את בתו של ר' שאול אב"ד אמשטרדם. מתק"ס אב"ד קניגסברג יותר מעשר שנים, ושב לרוויטש.
נפטר ביום ג' אלול תר"ו, ויש נוסח מצבתו. הניח צאצאים רבים; 1. זו' רנ"ה הלפרין אב"ד טרניגרד (אחיותיו בבראד: סעריל, נפטרה ביום ז' ניסן תקמ"ב; רחל זו' ר' אפרים אלעזר אב"ד פרימישלן, ב"ר צבי הירש אב"ד גולויגור ובראד מח"ס אור צבי), ב"ר משה אלחנן אב"ד ירמילניץ, זלוטשוב ושריגרד, ב"ר טוביה יחיאל מיכל מברזן חמיו של ראי"ל מהנובר.
ילדיו: 1. ר' אריה ליבוש אב"ד ירוסלב ובילגוריי, אבי ר' אברהם דוד, חתן ר' נתן לוינשטיין אב"ד לברטוב, בנו החמישי של ר' ישכר בריש אב"ד הנובר; 2. רייזל זו' הנגיד ר' שרגא פיבל מירוסלב, אבי דרעזיל זו' ר' יוסף אשר ארנברג אב"ד פרמישלא.
מהפני יהושע נסתעפו משפחות רבות עד ימינו, כגון ר' שלמה שפירא אב"ד מונקטש; ד"ר שמחוביץ מלבוב שנפטר בברלין, ועוד. לתולדותיו חיבר ר' דוד אריה ליב צינץ ספר עטרת יהושע, בילגורייא, ר' שלמה ערליך דומ"ץ גריבוב, תרצ"ו, 4, 97 עמ'. ד"צ בניו יארק, אוצר הספרים, תשמ"ב.
כלילת יופי, ח"א, דפים קח ע"ב — קטו ע"ב; ר"י לוינשטיין, תולדות הפני יהושע, הפלס, ב, 289, 479, 619, 683, ג, 44, 373; שמואל אשכנזי, אנציקלופדיה לתולדות גדולי ישראל, ג, 863 — 867.
תמונות
