ר' דב בריש בר"ר משה פרומר

מאושפיצין (תק"ם*–תקצ"ח)

נולד בקשנוב לאביו ר' משה ולאמו הנדל. בצעירותו מלמד תינוקות בעיר, והסתיר את גדלותו בתורה. נפגש פעם עם החוזה מלובלין בחתונה בזרנובצה בה היו מאה צדיקים, ושלח אליו פתקאות. הרבי אמר שזורח ממנו האור של תורה לשמה, וכן העיד עליו ר"נ מרופשיץ. כדברים האלה אמר גם ר"ש מירוסלב כשקרא קוויטל שלו. י"א שנסע פעם אל החוזה, ולמד ממנו את מידת התפשטות הגשמיות. רבי משה מללוב אמר עליו, שיש לו את כל מעלות החוזה. נסע גם אל האור לשמים והמאור ושמש. בנסיעתו השניה אל האדב"ע, אמר לו שאינו צריך לבוא עוד אליו ויכול לערוך השולחנות בביתו, כי הוא מזריח בכל העולמות. גם רבי אליעזר מדזיקוב החשיבו. רבו המובהק היה ר' שלמה בוכנר מקשנוב, שהשקיע בו אל כל כוחותיו. קיבל ממנו דרך עבודת ה', ונקשר אליו בקשר אמיץ. רבו התברך בו מאד, ועיטרהו בכתר ההנהגה. בן עשרים הפציר בו לומר ד"ת על השולחן וסירב. כל שנה נסע ביום השנה להשתטח על ציון רבו, ולערוך שולחן עליו ועל הרשב"י.

נקרא לאושפיצין להיות מלמדו של ר' יהודה, בן הגביר הת"ח ר' נטע טיברג. כשהתארח שם פעם רעק"א ידע ליישב את קושיתו, ומאז התידד עמו. הרגיש בפטירת רבו בתקפ"ח, ונהיה אדמו"ר על מקומו. נודע כבעל מופת, ולעצמו חי בצמצום רב. חיזק את בדקי היהדות בגבול אשכנז, ונהרו אליו רבים משלזיה העילית. השלטונות אישרוהו כרבה של אושפיצין, אלא שסמוך לאחר מכן נפטר ביום ב' כ' כסלו תקצ"ח, ואהל הוקם על קברו. באותו יום נפלה מאליה פרוכת ארון הקודש. האדב"ע נסע לבקרו, והגיע אחרי הפטירה. י"א ששהה אז בעיר, לקבץ מעות לנסיעתו לא"י. בהספדו אמר עליו, שהשיג יותר ממה שאדם יכול להשיג. ראה מסוף העולם ועד סופו, נשמת הנפטר גבוהה מנשמתו, מתפלל תמיד בכל העולמות, תמיד יישאר בין הצדיקים הנסתרים, ובין ד' מאות הצדיקים שהכיר אין אחד כמותו. תבע מר' יעקלה שרף מזאטור, למלא את מקומו ברבנות ששימשו בעת מחלתו, למלא את מקומו ברבנות העיר, דבר שהתגשם כעבור ז' שנים. סיפורי נפלאות ממנו ומרבו, רשם משמשו ר' מנחם מנלי סופר מאושפיצין בספר שלשה עדרי צאן, פרזעמישל תרל"ד. הועתק ע"י ר' יצחק צינגר שקרא לו שבע רצון, פודגורזע תרס"א וד"ץ בירושלים תשכ"ח.

בנו ר' הנדל נטמן לידו. נכדו שבא מדי פעם להשתטח על קברו: הג"ר אריה צבי (ליבל הירש) בן החייט ר' חנוך הנדל פרומר (תרמ"ד-כ"ז ניסן תש"ג) אב"ד קוזיגלוב ומראשי יח"ל הי"ד.

דברי צדיקים עה"ת וליקוטים בדרך החסידות. זולקווא, דפוס מאיר הופר, תקפ"ו (צ"ל תר"ה לערך), ב, לג (ג) ד'. תלמידו המו"ל ר' יעקב ב"ר אריה דטנר מאושפיצין כותב בהקדמתו, שרכש את התורות שרשמו תלמידיו סמוך לאמירתן. מציג את הסכמת רמ"י שרף מו"ץ אושפיצין, והיתר שהיו עמו אבדו. שנית בלבוב תרי"א, לב ד'. שלישית בפרעמישלא, דפוס א. זופניק עט קנאללער, תרל"ד, מד ד', בתוספת הסכמת רש"ס. המוליי"ם ר' ראובן שרף ור' ברוך פרופר מאושפיצין כותבים בהקדמתם, שהמחבר ראה מה שכתבו תלמידיו והוטב בעיניו. קרא לספר את שמו מתוך ענוה, שכן כל מה שאומר הוא רק בכח ועזר הצדיקים.

רביעית ע"י ר' משה ענגלנדר מקרשצינקה, המזכיר בהקדמתו את ר' קלמן מדוניץ חסיד המחבר. פיעטרקוב, דפוס ר' דוד קופלמן ור' יעקב צדרבוים, תרפ"ט, ג, ל ד'. בסוף תודה לר' יעקב דוד כ"ץ בורנפריינד מאושפיצין שהגיה את הספר, והב' אברהם הירשפרונג שטרח בהדפסה. ד"צ מהדורה זו (ירושלים תשמ"ב). בשישית עם הוספות והסכמות: ר"ש מבאבוב, וגיסו האדמו"ר מציעשינוב שכתב את התולדות. ברוקלין, דפוס סענטרי פרעס, יא, לב ד', ועמו: אמרי קודש ושלשה עדרי צאן. בהקדמת המו"ל ר' נחום מאיר גערמאן מוסיף פרטים לתולדותיו.