ר' יעקב ב"ר יצחק פרידמן

מהוסיאטין (תרל"ט–תשי"ז)

נולד בבוהוש ביום כ"ה (ולא כ"ב, כ"ח) חשון תרל"ט (ולא תרל"ח), בן זקונים לאביו רבי יצחק. בהיותו בן ארבע שודכה לו חיה שרה בת דודו רבי ישראל מהוסיאטין, אירסה בן עשר, ונשאה בתרנ"ה בן ט"ז. סמך לשולחן חמיו בהוסיאטין על התורה והעבודה, ולא זזה ידו מתוך ידו שנים רבות. ת"ח מופלג בכל מכמני תורה, ובקי גם בחכמות וידיעת לשונות. בעל ספריה חשובה, ובשולי ספריו הרושם הרבים אלפי ציונים והערות. בפרוץ מלה"ע א' שהה עם חמיו בפפד"מ, ועבר עמו לוינא. מהוגי הדעות של הציונות הדתית. ציר המזרחי לועידת קרן היסוד הראשונה בלונדון תר"ף. כתב מאמרים ציוניים במורגן צייטונג הוינאי. התמיד בשיעוריו מתוך שתיקה ושלוה.

פנימית, אף כי ידע יסורים ורדיפות קנאים. עלה לת"א בתרצ"ז עם חמיו, ואחרי פטירתו בתש"ט מילא את מקומו כאדמו"ר מהוסיאטין לפי צוואתו. נפטר ביום י"ח (ולא י"ז) חשון תשי"ז, ונטמן בטבריה. ילדיו: א. ר' יצחק שמילא את מקומו; ב. נחמה גיטל מרים, זו' ר' יעקב יהושע השל בוימינגר שנפטר על פניו.

אהלי יעקב עה"ת והמועדים, ירושלים, בנו, דפוס ורדי, תשכ"ב, תכ עמ'. המסדרים מילאו בכך את צוואתו מתשי"ד, וכותבים שנותרו עוד רשימות בכמות של יותר ממאה גליונות דפוס, כמעט על כל הש"ס, זוהר, מדרשים ושאר ספרים, וכן פנקס של ציונים בסדר א"ב. מודים לר' קלמן שאול וילנר שסייע להם. בהתחלה פקסימיל צוואת חמיו מהוסיאטין. בתורות הדים למאורעות הימים. בסוף תיקונים. והנצחות. מהד' ב' עם תיקונים ומפתחות בתדש"ם, ובהכנה ח"ב.