בנו נחמן קראי קראי המסכ (מכיר) נשא שמו למוי שמו באר הביר ר' מ תשו בתר אדמורו"ת עם אחיו. בבואו לוינה בתרע"ד פסק, והתפרנס ממסחר ספרים או הזמנות לפחמי הסקה. את רוב זמנו הקדיש לפעילות ציבורית. יסד עם ש"ב רחמ"י שפירא הסתדרות ציונית חסידית "ישוב ארץ ישראל", וכשהתמזגה במזרחי נבחרו לנשיאיה. פעל למען הקק"ל, קרן היסוד, ועזרה לחלוצים. ציר לועידה הציונית העולמית בלונדון תר"ף, והקונגרסים הציוניים בתרפ"ג ובתרצ"ה. בסוף תרח"ץ עלה לארץ, וגר בת"א.
לא רצה לנהוג כאדמו"ר, ולא היה לו גבאי. רק משנפטר אחיו ר' אברהם יעקב התרכך קימעה. עבר פעמים רבות לפני התיבה. פעל להצלת ילדים ניצולי השואה בבתי גויים, והקים אגודה עולמית למטרה זו. לחם בארץ במיסיון, וגייס סכומים לכך. פירסם במחז"ה, המצפה והצפה. נפטר בלונדון ביום א' כ"ו אב תשל"ב, והובל לנחלת יצחק. בנותיו: א. מרים זואב וורין בלונדון; ב. זהבה זו' יוסף לוזוביק בחיפה; ג. הדסה זו' ר' יוסף ויינשטיין בניו יורק וכיום בבורנמות שבאנגליה, מחבר סדרת דעת חכמים.
בקובץ דברים בעתם לקט מאמריו, ובראשו מאמר מורחב לתולדותיו. הרבנות והמועה"ד בת"א הדפיסו את מאמרו לחיזוק שמירת השבת בישראל: לאזרח בישראל, ת"א, דפוס לוריא, אדר תשי"ח, 16 עמ', ושוב בתשכ"א. אמרי קודש בשכפול, (קונ' א'), ירושלים תשל"ב, ע עמ'. בהקדמת המו"ל הרב יצחק מאיר פלינטנשטיין כותב, שח"א כולל את התורות שאמר בסי"ג ועבר עליהן, וח"ב שאמר בת"א אחרי פטירת אחיו. קונ' ב, תשל"ד, מג עמ'. בהקדמת המו"ל כותב, שרובו ממה שרשמו זקני החסידים בסי"ג. ספריתו נמסרה לישיבת רוזין בירושלים שסייעה להדפסה.
תדהר, יב, 3989, עם תמונתו; אברהם יעקב זילברשלג, מסילות, יב-יג, 14-24.