ר' אלימלך בר' יהושע השל פרנקל־תאומים
רבה האחרון של יברוב
מיברוב (תרמ"ה–תש"ג)
נולד בליביטשוב ביום ג' כ"ד כסלו תרמ"ה (ולא תרמ"ב) לאביו האב"ד ר' יהושע השל (אהלי שם, 536). נתיתם ממנו בגיל תשע, ואמו חסכה מפיתה לשכור לו מלמדים מעולים, החדירה בו אהבת תורה, והמריצתו להיות חולית נוספת בשושלת של יותר ממשים דורות רבנים. נשא את רייזל שפרה בת החבצלת, ומתרע"ב בהיותו בן כ"ח, מילא את מקומו ברבנות יברוב כרבה האחרון.
בבואו לעיר נשא חן בעיני כל בהליכותיו עם הבריות, ואף אצל השלטונות. אב מסור לקהילתו, פעיל בהנהלתה, וניסה להשיג הסכמים בדרכי שלום. כל ימיו לא פסק פומיה מגירסא, והיתה לו ישרות בלימוד. בעל בפיקחותו השיב לשאלות, ונזקק לדיני תורה. בעל נימוסים אוהב הבריות. בקי בהווויות העולם, ושלט בגרמנית ובפולנית. התנגד לציונות, וכשנוסדה אגו"י הצטרף לשורותיה. נשא נאומים מבריקים באסיפותיה וועידותיה. סופר מחונן בלשון הקודש, והתחשבו תמיד בדעתו. חסיד שניבה וצשינוב, ומשום כך משך את ידו במרוצת השנים מפעילות מפלגתית. רוב יהודי המקום היו חסידי בלז, והיתה תחילה מעין מתיחות בינו לבינם, וכן עם רבי אלימלך רובין שגר בעיר, אבל בשנותיו האחרונות נסע פעמים רבות לבלז. גר בבנין בית הדין שליד קלויז בלז. במלה"ע א' נאלץ להימלט, והתמסר לפעולות סעד והצלה. שלח ליוצאי עירו בארה"ב בקשות לתמיכה בנצרכים. בתרפ"ז נבחר למועצת העיריה. הדפסת ספרו בתרצ"ו הרימה את קרנו, ונחשב כוכב עולה בעולם הרבנות. בפרוץ מלה"ע ב' עבר עליו ועל משפחתו סבל רב. ביו"כ האחרון עוד השתתף במנין שנערך בבית נח הירש. באקציה שנערכה בשבת כ"ב (או כ"ט) חשון (ולא כסלו, או י"א-י"ב ניסן) תש"ג נשלח ברכבת לבלזיץ, עם משפחתו ואלף וחמש מאות מבני קהילתו. לבש קיטל, הלך בשקט, אמר וידוי, ונפרד מהנשארים בברכה שהקב"ה ירחם עליהם, ולואי ויהיה הקרבן האחרון לכפרה על כל ישראל. נספו מיברוב גם: יצחק, הנדל, הרשל ורוזה פרנקל.
בשואה נספו גם ילדיו: א. ר' יואל משה ומשפחתו; ב. ר' משולם ישכר ומשפחתו; ג. טויבא; ד. יוכבד זו' ר' אברהם ב"ר טוביה הורביץ אב"ד שנדישוב, וילדיהם חיים וטשארנא. שרדו רק: ה. ר' יהושע השל יליד תרס"ה. רב בלונדון ובת"א. נשא בזיווי"ר את חנה בת ר' מנשה הורביץ. ילדיו: 1. ר' שלום חיים. נשא את חנה לאה בת הרב ידידיה, וילדיהם: ר' דן וזו' ברכה בת ר' אליהו; הבת מטה; 2. ר' אליהו דוד מנחם מניש, זו' איטה בת ראי"ל ובתם מלכה; ו. ר' יעקב יצחק. נולד בשנת תרע"ז. ניצל מהשואה עקב יציאתו שבועות אחדים לפני פרוץ מלה"ע ב'. מתש"ח בניו יורק. נפטר ביום כ"ד טבת תשמ"ב, ונטמן בארץ. נשא את גיטל תחיי בת ר' אברהם וולף. ילדיו: 1. ר' אלימלך משה מפלשינג, תלמיד ר' דוד ליפשיץ אב"ד סובלק. סייע להדפסת ספרי זקנו החבצלת, והוציא לאור את ספרו של אבי אביו. נשא את אילנה רחל בת ראי"ל, וילדיו: דוד מנחם, יפה לאה, חבצלת שרון; 2. ריזל חיה שפרה; 3. יוכבד זו' ר' אברהם ב"ר מנחם משה שטיין. ילדיהם: צורית, נועם משולם, תמיר אביחי, יעקב יצחק, יהושע צבי. עוד נרשם לר"א בן ר' אברהם מחובשי ביהמ"ד.
הפלא"ת נדרים עם"ס נדרים ח"א (פרק ראשון בלבד). בילגוריייא, דפוס ר' נטע קראנענבערג, תרצ"ו, ע' ד'. חמיו החבצלת כתב לו מלוזן שבשוויייץ: היה לי לעונג ושעשועים בהביטי נפלאות מתורתך, ועוצם שכלך ורוחב בינתך. בהקדמת המחבר מברר בשפה צחה, מעלת ההדפסה בזמנים טרופים אלו. כותב שהחל לחבר את החידושים לפני חמישה חודשים, ומקוה אחרי המכירה להדפיס חלקים נוספים. לכתיבת הספר דחפו מנהל הת"ת: ר' יצחק מאיר גורטלר מטומשוב מזובייצק וחסיד גור. ד"ץ בניו יורק תשמ"ב. נוסף דף הקדמה מבנו ר' יעקב יצחק, הכותב שיתר חידושי אביו ושו"ת אבדו. מעבר לה מוסר בנו ח"ד סופר בתרצ"ה, להשיג תעודת מסע (סרטיפיקט) לא"י, של לנדא וזו' מלכה המו"ל הרב אלימלך משה פרטים על אביו. בסוף תוספת עמוד הנצחות.
תשובות אליו: ש"ב, אמרי כהן, יא, כא בתרצ"ו (הערות על ספרו); ש"ב שנסמך ממנו, אמרי שפר, ג (ממנו), ד בתרצ"ג; חמיו, חבצלת, ח"ב, אה"ע, כב, תנינא, לא בתרצ"ו; אחיו, נחלת אב"י, קד-קו בתרצ"ד. מכתבו בתשובה כהלכה, נז. לעזרת תורה, זכרון בספר, 140 בתר"ף.
הלל זיידמן, אלה אזכרה, ג, 108–116, אישים שהכרתי, 45–54; יבורוב, 56, 95, 102, 173, 186, 192, 199, 202, 205, 227, 230, 233, 248.