ר' ברוך בנדט ב"ר קלונימוס קלמן צוקרמן

מטלנשטי (תרנ"ז–תשכ"ב)

נולד ביום כ' אדר תרנ"ז כבכור לאביו ר' קלונימוס קלמן. מילדותו נודע כנער כשרוני. במלה"ע א' שהה עם משפחתו בווינא, ושב ליבלונוב. נשא בתרפ"ד את רבקה בת הרב חיים רבינוביץ, זקן הרבנים ביאס.

סמוך לאחר מכן נתקבל לרבנות טלנשטי שבבסרביה, בה גרו כשמונה מאות משפחות מוקירי רבנן. משנפטרה זו' בתרפ"ח, נשא את יהודית הדסה בת ר' משה הכהן גינשפורג, רב בקישינב ור"מ בישיבה הגדולה. ידע גם ידיעות כלליות ושפת המדינה, וריי"ל צירלזון נועץ עמו. שתדלן אצל השלטונות. מעורב בדעת עם הבריות, ובכל פעם התפלל בבית כנסת אחר. בתחילת המלחמה נס עם רעיתו מפני הרומנים והגרמנים למעמקי רוסיה. את מצוקת הרעב והמחסור בבוכרה ובסמרקנד, הקלה זו' שעסקה באריגה. בשובם אחרי המלחמה דרך אוסטריה צ'כיה ושוייץ, ניהל שנה את לשכת הרבנים הפליטים בפריז. בתש"ז היגר לשיקגו בה גר גיסו ר' נחמן יוסף אחי אשתו. בסיוע דודה ר' מרדכי לנדא מקליבלנד רכשו שם בית אחרי כמה חודשים, ובו פתחו בימ"ד בשם מנורה הטהורה. כעבור שנים אחדות חלתה ונפטרה ביום י"א ניסן תשי"ד, והמתפללים סעדוהו. עמד כצור איתן על משמרת חומות היהדות, ותיקון מקוה נאה, חברת ש"ס וחלב ישראל. במכתביו לגיסו נפתלי גינתון בת"א הביע את רצונו לעלות לארץ, אלא שתשישותו גברה. נפטר בשבת י"ט תמוז תשכ"ב בלי ילדים, ואחרי ההספדים הוטס לקבורה בהר המנוחות.