ר' דוד ב"ר פנחס סג"ל צימטבוים
רבה האחרון של קרניץ
מקרניץ (תרנ"ד–תש"ג)
נולד בקרניץ בשנת תרנ"ד לאביו ר' פנחס, וגדל בגרוסוורדיין בה נתקבל אביו כראב"ד. מתמיד גדול, ומקטנותו פלפל עם הרבנים שבאו אל אביו. בגיל י"ב כבר החליף שו"ת עם ר"ש אנגל, ר"מ ארק ורא"מ שטיינברג. בבר מצוה שלו הפתיע את השומעים, בדרשה חריפה שנשא במשך ג' שעות. הגהותיו היו פזורות באלפי ספרי אביו. כל שנה נסעו לנופש בקרניץ אצל זקנו האב"ד. שהו שם בין גדולים שבחנוהו בהיותו בן י"ד: ר"י אנגל בש"ס, המנחו"א בד"ח שו"ע, ור"א קלצקין בראשונים ואחרונים. בשובם הביתה הגיעו מהם ג' מכתבי היתר הוראה. נסמך גם מר"ש אנגל וראו"מ שטיינברג, והמנחו"א כתב אז עליו: בקי בש"ס ופוסקים. בגיל י"ז הוצעה לו רבנות סרנטש וסירב. בן עשרים נשא את חיה שרה בת הגביר ר' אלעזר שטיינמץ מבורשא (נכד אב"ד סלקא בנו של קונ' הספקות). נפטר ביום ד' סיון תרע"ד. נשא את חיידל בת ר' מרדכי יודא לעוו אב"ד אינטרדם וגליל זיבנבירגן נכד המר דרור, נפטרה ביום כ"ז אלול תרצ"ז). קיבל נדוניה גדולה, ולכן לא נענה לר"ש אנגל שאמר לו כי הוא מגאוני הדור, ועליו לקבל רבנות באשר בעל ממון השפעתו רבה, מעות אפשר לאבד ואילו רבנות קיימת. לבסוף איבד את הנדוניה, ואף כי חלק מבני בורשא רצו לקבלו אצלם כרב, לא נסתייע הדבר.
כשנפטר זקנו ראו"ל ברוינפלד בתרפ"ב, נבחר על מקומו כרבה של קרניץ. ניהל את עדתו עשרים שנה, והתידד עם גדולי עולם שבאו למרפא בעיירתו. הגרי"ז והגרח"ע באו בשבת במנחה לשמוע קריאת התורה, והאזינו לשיעורו בפרקי אבות. היו עמו כאלף ש"ת מסודרים על כל ד"ח השו"ע, אבל בעצת הגרח"ע הדפיס תחילה את ספרו על או"ח. גבאי א"י במקום, ורב חסד. כשנכנסו הנאצים ברח לפולין וללבוב, והרוסים כבר לקחוהו להגלותו לסיביר. בתחנת הרכבת הראה להם שהוא אזרח הונגרי בחשבו שזוהי הצלתו, ונתנו לו לחזור לביתו. ברח לטרנוב בה נפטר בכורו המוסמך להוראה: א. מרדכי נתן, שממנו הביא חידושים בספרו. עבר למחנה בוכניה, ומהר"א מבלז התפעל מלומדותו ויראתו. זו' הגבירה שילמה הון רב על מנת שיועברו להונגריה, אך לבסוף התברר שהיתה זו תרמית הגיסטפו, ולמעשה נשלחו לאושוויץ [תוקן: בוכניה ↓] בה נספו עם ילדיהם הי"ד: ב. רייזל; ג. אריה ליב; ד. פיגא שינדל; ה. ריבה; ו. יחיאל.
חסדי דוד, חידושים וביאורים על שו"ע או"ח, ח"א מההתחלה עד סי' ח, ח"ב עד סי' יג. בילגוריא, דפוס ר' שלמה ויינברג, תרח"ץ, 16, 220 עמ', הקדמת אגדה. ד"צ ע"י אחיו ר' אהרן, ניו יארק תשכ"ה, בתוספת יח עמ' בהתחלה, ועמוד הנצחות בסוף. ההסכמות מתשט"ז עם פקסימילים גם לכתבי האב ר' פנחס ראב"ד גרוסוורדיין; ר' אהרן קוטלר; ר' יונתן שטייף (זכיתי ליהנות מאור גדול וזורח כשמש בצהרים, מתורתו וחריפותו ובקיאותו, וגדול כוחו בהוראה מן המורים הגדולים שבמדינות); ר' אברהם שלמה כ"ץ מריסקעווע (זכיתי הרבה פעמים להיות בצוותא חדא, ולפלפל ולסלסל אתו עמו בהלכה למעשה). כמו"כ מר' יוסף יונה צבי הלוי הורביץ מפפד"מ חברו מישיבת אונסדורף, הכותב: מכירו אני עוד מלפני מלה"ע א', שעסוק תמיד בהצלת נפשות. בהתחלה ברכות, תודות והנצחות, גם למחותנו של המהדיר ר' יהושע פרלברגר ב"ר חיים צבי ובריינדל מקראקא. מציג נוסח שחיבר למצבת אביו מהנשרפים, ומעתיק נוסח מצבת אמו בגרוסוורדיין. בהקדמתו כולל תשובה מסועפת ממנו בענין ברכת שהחינו על ספר חדש, אותה הראה לד"ר אליהו יונג. מספר בשבחי אחיו המחבר, מביא חידושי אגדה והלכה ששמע ממנו, ומסדר את תולדותיו. כותב שמכיון שהספר נדפס חודשים אחדים לפני המלחמה, לא הופץ.
תשובות אליו: מנחת יצחק, ח"ב, קכה בתרפ"ח; פרי השדה, ח"ד, יא בתרס"ט.
מארמארוש, 112 (רב מתרצ"ד !), חכמי טרנסילבניה, 202.