ר' יהודה ליבוש ב"ר יחיאל קורץ

מרופשיץ (תרכ"ג–תש"ב)

נולד בטרנוב בשנת תרכ"ג (או תרכ"ב), לאביו החסידי ר' יחיאל. למד בקלויז שבעיר, ואצל הדיינים ר' נפתלי גולדברג ור' אברהם יהודה אורשיצר. מגיל י"ח חובב ציון בהשפעת גליונות המגיד, וכתב בהם מאמרים. נשא בתרמ"ז את חיה קוס מרופשיץ, ועבר לשם. התעשר ממסחר זעיר, ועסק בצורכי ציבור במוסדות הקהילה. ממיסדי חברת אהבת ציון בתרנ"ב–תרנ"ג למען ישוב א"י, ובא לטרנוב פעמים רבות בעניניה. התכתב עם הרבנים קלישר וריינס. בתר"ס ביקר בארץ, והביא אתרוגים למכירה. ממעודדי אספת הרבנים בקראקא תרס"ג. איש המזרחי צנוע וישר, בעל שלוות נפש וקולמוס פולמוסן. פירסם ממאמריו גם בהמליץ, הצפירה, הארץ, ועתונים יהודיים באנגליה ובאמריקה. בתרצ"ג עלה לארץ, וקיבל באהבה בתל מונד את חבלי הקליטה. השתתף בעתונים ההד ודבר. עבר למושב בהדרגה, נפטר שם בתשי"ב, ונטמן בפתח תקוה הסמוכה. בנותיו: א. רחל הוכנר בפשמישל הי"ד; ב. שיינדל שוועביל באוזוןפרק שליד ניו יורק ובארץ; ג-ד. בלומה מוסטובסקי ומרים ברחיים בארץ.

ג' חוברותיו: א. האתרוג, תרמ"ט, ביידיש, להעדיף אתרוגי א"י; ב. זכרון ציון על חיבת א"י; ג. תוכחת מגולה אל הצדיקים, החסידים וזקני שארית ישראל, העומדים מנגד לרעיון ישוב א"י. דראהאביטש, דפוס א. ה. זופניק, תרנ"ח, כד עמ'. מוקדש לחברת אהבת ציון בטרנוב. בהקדמתו כותב כי הוא ידוע כירא וחרד, ולכן יש לקבל דבריו. אחת משיב לטענות העומדים מנגד, ומצרף בסוף מאמריו מהמגיד, קול קורא לרבים על אתרוגי א"י, עם תשובת הרב יעקב תאומים מקולומיאה.