ר' מנחם מנדל ב"ר שמואל קירשבוים

מקראקא ופפד"מ (תרנ"ה–תש"ג)

נולד בקראקא ביום י' אדר תרנ"ה לאביו ר' שמואל (נולד בתרל"א, כנראה לאביו ר' נתן בכפר מאזיארניא שליד קראקא. נשא את מעכילע בת ר' שמעון יוסף פייל. נספו בשואה. אחיו ר' משה בקראקא נפטר ביום ט"ו ניסן תרפ"ז. לא נראה נכון שהיו בני אחיו של ר' ישראל מאיר קירשנבוים ראב"ד דזיקוב). תחילת לימודו אצל הת"ח ר' מרדכי בוימן, ואח"כ תלמיד מובהק לדומ"ץ ר' פנחס אליהו דמביצר.

בתרפ"ה ערך לדפוס את ספר דרשותיו גבעת פנחס, והוסיף להן את הגהותיו קצה הגבעה, ההספדים שנשא עליו, תולדותיו, וקונ' עלי עין על ספרי ר"י אנגל בית האוצר ובן פורת. שקד על התורה בבימ"ד חסידי צאנז, והתבלט שם במיגוון כשרונותיו בהלכה ובדרוש. אחד ממקנאיו פירסם באהלי שם, 285, ביוגרפיה שקרית עליו, לפיה נולד בתרכ"ט, נסמך מר"י שמלקיס, המהרש"ם והאבני נזר. נתקבל בתרע"ז כאב"ד מאיזארניא (בה נפש לעתים אצל סבו), ולפני תרע"ב כדומ"ץ קראקא, כאשר עמו ג' חיבורים בשם דברי מנחם: על סוגיות הש"ס, שו"ת בד"ח שו"ע, ועה"ת. ידע מיהו בן הבליעל שעשה לו זאת, וקרא לספר אהלי שקרים. נסע עם אביו אל רא"ח הורביץ מפלנטש ורש"ד אונגר מזבנא, והתבשם מהם. מגיל ט"ז החל לפרסם מחידושיו בכתבי העת, ובן י"ז נשא הספד.

בקשת הרב מנחם מנדל קירשבוים בתרצ"ד ממנהלי כולל גליציה בירושלים מנופה הדק היטב מהר קריא הורי אצל השר על מ ודן ב גורש הרבנ מנהי ששה עם מ ונפצ אך ה הדת, תש"ב השב כי ה בתוס הנאו כשה מהקו נשאר אח"מ בשנות מלה"ע א' ברחה המשפחה מערבה. נשא באלול תרע"ח את לאה בת הנגיד ר' משה ליכט מוילי'קה, וסמך לשולחנו. דודו העניק לו ספר מימי הדעת, וכתב בו: עתה באתי על דברי תורה, לזרז אותך שתהיה עמל ויגע בתורת ד' זהו תורה שבע"פ ש"ס ופוסקים, יען שאני מכיר אותך ואבותיך שאתה ראוי להיות רב ומורה ככל המורים, לכן חזק ואמץ בתורת ד'. בנו נכנס לברית באדר"ח תמוז תרע"ט, ונקרא אלעזר על שם השמן רוקח שחמיו התיחס אליו. אחריו נולדו: שמעון יוסף, רחל ונתן. גיסו: ר' ישראל מאיר לרר בקראקא, ואליו השיב בתר"ץ, ח"א, מו, מז, נא.

מניסן תרפ"ז רבה של העיירה סקאלה שליד קראקא, והתחבב מאד על התושבים. כהכנה לתפקידו למד את מלאכת השו"ב והמנקר. מניסן תרפ"ח ראב"ד בקהילה הכללית של פרנקפורט, בהנהגת הרב ד"ר יעקב הופמן שהיה אב"ד רדוויץ בבוקובינה. בנוסף להכרעות הלכה לימד בישיבה המקומית, נשא נאומים מבריקים בשפת המדינה, והיה חביב על הכל.

בעל ספריה עשירה אותה טיפח מצעירותו, ובהתמדה הגדילה בכתבי יד, ספרים, וכתבי עת חדשים. רשם בשוליהם מהערותיו כיד בקיאותו הרחבה. הערותיו מנחם ציון נדפסו בשולי שה"ג השלם של רמ"מ קרנגיל, ח"ב, קראקא תר"ץ. הערותיו בשולי שו"ת Rabbiner M. Kirschbaum Frankfurt a. M.

Eckenheimer Landstrasse 4 Tel. Zeppelin 58281 מהר"ץ חיות עם חתימתו ותאריך, בעותק שבאולם קריאה יהדות. בנסיעתו לפולין בתרצ"ד לבקר את הוריו, נתבקש ע"י ר' יעקב פריימן אב"ד ברלין, לברר אצל גדולי מזרח אירופה מה דעתם בקשר לגזירת השחיטה. הגיש לועד הכשרות של קהילתו פרטיכל על מסעותיו, אך נמנע מלהדפיסו. ביקר בארץ בתרצ"ו, ודן בעניני הלכה עם גדולי הרבנים. כשרב הקהילה גורש באותה שנה ע"י הנאצים, הוטל עליו כל עול הרבנות, ומצודתו היתה פרושה גם על הקהילות מנהיים, קרלסרוה ומגנצא.

ששה שבועות לפני פרוץ מלה"ע ב', ברח בתרצ"ט עם משפחתו מפני הנאצים. בל"ג בעומר ת"ש נורה ונפצע קשה בקאלאים שבצרפת בז' מקומות בגופו, אך החלים והתישב בבריסל. המשיך בפעילותו בשדה הדת, הקים בית ועד שבועי לדיונים תורניים, ולקראת תש"ב ערך והדפיס בדף אחד לוח זמני כניסת ויציאת השבת. השיג סרטפיקט לעלות לארץ ומסרו לאחר, כי היה קשור לקהילת פפד"מ, וקיוה שישוב אליה בתום המלחמה. בקיץ תש"א סירב לכהן כרב הקהילה הנאורה בשטוקהולם, והציע את התפקיד לרב פליט. כשהחלו הגירושים למחנות ההשמדה, קיבל מהקהילה תעודת שחרור. בשבת שובה תש"ג לא נשאה, ונתפס למחנה הריכוז מאלין. ימים אחדים אח"כ נאסרה גם זו. נשלחו לאושוויץ ונספו הי"ד. כך נגדעה דמות צעירה ומבטיחה שעתידה לפניה. אחיו ר' משה ניצל בסיביר, ונפטר בארה"ב. אחותו דבורה נישאה אחרי המלחמה לר' מנחם צבי הלברטל באנטוורפן בזיווגו השני.

הקדמה בכתב יד לחלק השני של מנחם משיב שו"ת מנחם משיב ח"א, לובלין, ר' עוזר צוועקין, (תרצ"ה), א, ריט ד', ס' סי', באותיות מרובעות. מעבר לשער הקדמתו בה כותב, שכולל תשובות שתחת ידו מרש"ק, ר"י ענגל, ר' יצחק דנציג, ר"מ ארק ואחרים בתוספת נופך משלו, וכן קונ' עלי עין שנדפס בגבעת פנחס בתרפ"ה והורחב כאן. בדף מיוחד שצירף אח"כ לספר, הוסיף את מכתבי ההערכה שקיבל מגאוני הזמן. בתרצ"ו הסכימו: ר"נ ויידנפלד (היה לי לשעשוע נפש. באמנה שהוא פלג בקיאות יפה ונפלא בהשכל ודעת, ויהיה לעונג שוחרי תושיה); רי"ל צירלסון (מצאתיו שכולו אומר כבוד למחברו, הן מצד סגנונו הן מצד תוכנו); ר' יעקב חי זריהן מטבריה (טיילתי בין ערוגותיו הנחמדים המלאים ריח טוב אפרסמונא דכיא, מלא כל טוב בבקיאות וחידוד נפלא הפלא ופלא, אשרי חלקו); רבצמ"ח עוזיאל (התענגתי מאד בביאוריו וחידושיו הנאמרים בטוב טעם בהשכל ודעת, ובבקיאות מקיפה ועמוקה; רש"א מילר מלאבווא (היה לי נחת רוח ועונג נפש כי ת"ל לא אלמן ישראל מת"ח וגדולים, גם בזמן הזה אשר צוק העת עצום ורב בכל אפסי ארץ... ויתקלס עילאי אשר בחר בנו מכל עם, ואילו היה עם אחר נרדפים כמונו, כבר לא היה זכר למו כאשר הנסיון יגיד). מדף קצו מפתחותהערות על כל הספר. בדף האחרון תשובה לאביו.

ח"ב, פפד"מ, דפוס יחיאל מיכל פעלד, תרצ"ט (ולא תרחי"ץ), 336 עמ', נא סי'. בגלל איסור הנאצים על הדפסת ספרי יהדות, הופיע בלי שער וחתימה. בעותק שראיתי נוסף דף בכתב ידו: הקדמה מתש"א על קורותיו ועל ההדפסה שלא נסתיימה ועליו להפיץ הספר כך, ועוד דף של תחילת המפתח.

בין היתר השיב למקומות: איווראש — הרב נתנאל הכהן פריד בתרע"ד (ח"א, יא, יב (ממנו), יג); בוניהאד — הרב אליעזר דייטש בתרע"ג על תבואות השדה (ח"א, ה); בעסיבערג שבדנמרק — ר' שלמה פרזיכרטר השו"ב מפפד"מ, בתרע"ה (ח"ב, יז); ברלין — למרכז השחיטה בתרח"ץ (ח"ב, מג); דענווייל בארה"ב — הרב מאיר קאפוסין בתרח"ץ (ח"ב, נ); האנוי — הרב צבי הירש גראדעוויץ בתרע"ב (ח"ב, ט"ו); וירצבורג — הרב שמעון הנובר בתרע"ז (ח"ב, לב); טבריה — הרב יעקב חי זריהן בתרע"ז (ח"ב, לט, ומנמו); טטרבונר — הרב הלל פוסק בתרפ"ה על בית הלל (ח"א, יט), ולתל אביב בתרע"ו (ח"ב, מז); ירושלים — הרב יצחק דנציג מפטרבורג בתרע"ג–תרע"ד ומנמו (ח"א, כג, כד, ותוספות מתרצ"ב); לובלין — הרב אליהו קלצקין בתרפ"ה על מלואי אבן (ח"א, י); לוקטש — הרב שלום יוסף הלוי פייגנבוים בתרפ"ו ומנמו (ח"א, לח); מנהיים — הרב חיים לויער בתרצ"ו (ח"ב, יד); פאיסאנדו באורגוואי — ר' אברהם גולדברג שו"ב פפד"מ וגלה לבעסיבערג בדנמרק, בתרצ"ד–תרח"ץ (ח"ב, י, מה); פינסק — ר' ברוך עפשטיין, הערות על מקור ברוך מתוך ידע ביוגרפי וביבליוגרפי רחב, וממנו בתרח"ץ (ח"ב, מא); פירנצהאיטליה — ר' שמעון ליפטר בתרצ"ז (ח"ב, כד); פפד"מ — ר' חיים אליעזר הכהן ליפינסקי דומ"ץ בתרצ"א (ח"א, נז), ד"ר משה ורנר בתר"ץ (ח"א, נח), פרופ' אהרן פריימן בתר"ץ (ח"ב, מו); צפת — רידבז בתרע"ב–תרע"ג על בית רידבז (ח"א, כ-כב); קולוניא — הרב אליעזר דינר בתרח"ץ (ח"ב, לח); קליינוורדיין — ר' פנחס זליג הכהן שוורץ בתרצ"ה (ח"ב, ל); קשוינז — הרב משה נתן הכהן שפירא בתרפ"ה על שמן למאור (ח"א, יח); שטוקהולם — ר' ישראל סובר מו"ץ ושו"ב בתרצ"ז (ח"ב, לג), ר' יעקב עטלינגר, לוחות זמנים לעיר בתרצ"ד (ח"ב, מד); שמלוי — הרב שלמה זלמן ערנרייך בתרפ"א על לחם שלמה (ח"א, ד); תל אביב — ר' מאיר פוזן בפ"ת בתרצ"ד על חליבה (ח"ב, מ). לר' נפתלי נתן ברגר בתרצ"ד (ח"ב, ט). לר' מנחם דונט בתרצ"א (ח"ב, יי"א). הערות על ספר שערי קדושה (ח"ב, יג). תשובה לחכם אחד איך לכתוב בכתובה בת נכרית שאביה ישראל ונתגיירה, בתרפ"ט (ח"ב, כה, ביתר אריכות מזו שנדפסה בדף נפרד) (ח"ב, נא). הערות על כל הספר (ח"ב, נא).

תקנות איך להתנהג כעת באפר הנשרפים בעו"ה, לרגל נוהגם של הנאצים להחזיר למשפחות את אפר הנרצחים, עם ביאורים למקורי ההלכה. חיברו ביום ד' ויחי, ונדפס ע"י אחיו ר' פנחס עוזר. קראקא, דפוס רניסנס, תרצ"ט, ד עמ', יב סי'. כבר בתרפ"ז חיבר על כך תשובה (ח"א, טז).

ציון למנחם. ניו יורק, המכון לחקר בעיות היהדות החרדית, דפוס האחים שולזינגר, תשכ"ה, 20, 517 עמ'. ההדיר הרב יהודה רובינשטיין עם הקדמתו, והתולדות שפירסם באלה אזכרה, ה, 16-23. בנספח מגולל את פרשת ידידותם, כי אביו ר' מרדכי רובינשטיין היה דרשן בקראקא ארבעים (!) שנה. האבא ר' שמואל משומעי לקחו התידד עמו, והמשיך להתכתב עמו לירושלים. גם הבנים החליפו אגרות, וכן מובא פשר הפרסום הכוזב באהלי שם עם פקסימיל. בהתחלה ד"ץ שו"ת מנחם משיב ח"ב בהסכמת ר"מ פיינשטיין (ראיתי שהם דברים נכונים, יורד לעומקה של הלכה בבקיאות וחריפות), וכן ההסכמות לח"א. בסוף תוכן מפורט. אח"כ תקנות איך להתנהג באפר הנשרפים, והערכת רש"י זוין מתוך ספרים וספרים, גאונים, עמ' 306-311. בעמ' 371 שער: פירוש והערות על יהושע-שופטים מתרע"ד בהיותו בן י"ט, עם פקסימיל ומבוא על נסיבות המשלוח למהדיר שעבר בתרע"ג מישיבת עץ חיים לישיבת אוהל תורה. בעמ' 397 שער: קונטרס התשובות, ורבות מהן בענין גזירת השחיטה. בעמ' 461 שער: המפלפל, כתב עת תורני ממנו הופיעו שני גליונות בקראקא תרע"ג. מסודר מחדש עם מבוא מהמהדיר. בעמ' 514 לוח זמני השבת שחיבר בבריסל, והובא ע"י הרב שמואל היבנר לניו יורק. פורסם ע"י טוביה פרשל עם הערכה, הדואר, ז' חשון תשכ"ד.

סדר יט הסי' שבקונ' התשובות: חזון נחום, נד בתרצ"ג (א); לחם שלמה, ח"ב, כז, כח (ב, ג); משיב שלום, ש בתרפ"ז (ד); מהמחבר בתרפ"ו עם פקסימיל, לא נדפסה (ה); שרידי אש, ח"א, עמ' שעא בתרצ"ד (ו); ארץ צבי, סט (ז); רי"ל באב"ד אב"ד פודוולוטשיסק בתרצ"ד (ח, בתוך שרידי אש, ח"א, יב, אמרי טבא, כה); ר' יעקב חי זריהן בתרצ"ד (ט, בשרידי אש, ח"א, י); ר' דוד הורביץ מסטניסלב בתרצ"ד (י, בשרידי אש, ח"א, טו); חלקת יעקב, ח"א, יג, ח"ב, קמט (יא); משפטי עזיאל, או"ח, יא על חליבה (יב); ישכיל עבדי, ח"ג, כ (יג); ויאמר מאיר, ח"א על סי' יד בספרו (יד); לר' יוסף שוורץ מגרוסווארדיין בתרצ"א (טו, בספרו הדרת קודש, חלק המכתבים, דף יח ע"א); קרני ראם מוינשטר, סי' ד, תשובה ג, דפים י-יא בתרצ"ז (טז); בית ועד לחכמים, סטמר תרפ"ה (יז); לר' יהודה רובינשטיין בתרע"ג לירושלים (יח); שה"ג מארץ הגר, 45, לר' פנחס זליג שורץ על ספרו גבעת פנחס (יט). יש להוסיף: שו"ת וחידושי רבי יוסף נחמיה, י'; מכתב בהתחלת תקנת רבים תרפ"ט.

במשתתפי אהל מועד (הרבסט), א, תרפ"ו, חו' ב-ג, נד ואילך, ב, תרפ"ז, ז-ח, קנב-קס, ג, תרפ"ח, ח-י, סה; אור תורה (רפ"ז שוורץ); אסיפת חכמים (בירברייער), תרע"ב, יז, מד, תרע"ג; בול"ח; המאסף (קואינקה) מתרע"א; הפרדס (זווירצ'יה); קבוצי אפרים, ד, 82; קהלת אשר (לנדא), נזכר בדפים כד ע"א, כז ע"ב; שערי ציון (ירושלים) מתרפ"ד. גלויתו בגגזים. אליו: יד מרדכי, יג.