מוינא (תרל"ט–תרצ"ב)
נולד בבראד ביום ח' כסלו תרל"ט לאביו ר' אברהם בנימין. נשא את רייזל בת הגביר ר' שמואל זנויל וזו' חנה שפרה הניג מאיסטריק, וסמך שנים לשולחנו. בפרוץ מלה"ע א' ברח לוינא בהצילו מכתבי אביו, אף כי הרוב אבד. ירא ושלם, ועם כל עשרו — היו בראש מעיניו ענייני רוחניות וסידור כתבי אבותיו. בריאותו הרופפת מנעה ממנו להגשים את שאיפתו לעלות לארץ. נפטר בלי ילדים ביום ה' טבת תרצ"ב. חיבר לעצמו את נוסח מצבתו הנמסר בשו"ת שערי בנימין. אלמנתו מסרה לספריה הלאומית את הכתבים שברשותו, ובאחד מהם נרשמו תאריכי המשפחה.
שיח שלמה. כולל: א. אבל יחיד — הספד שנשא בלויית אביו. מעמ' 19 : ב. אבל רבים — על הרוגי המלחמה ומצב עם ישראל. מעמ' 77 : ג. מצבת זכרון — לרגל הקמת המצבות על הוריו ביום כ"ז סיון תרע"ו. מעמ' 98 : ד. לחם עוני — מחידושיו בש"ס ופוסקים בתקופת הגלות, כא סי'. פוזוני, דפוס שלמה ליכטנפלד, תרע"ז, 4, 140 עמ'. לפני הפתח דבר הקדמתו בה כותב שהספר ערוך אצלו כבר שנה וחצי, אלא שהתמסר להדפסת ספרי זקנו, מהם הדפיס כבר חמישה עם חידושים משלו. חזקו עליו ההפצרות לתאר את אביו, אבל החומר שאסף לתולדותיו כלה בשריפה ובשלל, ספר אוטוביוגרפי שלם שכתב נעול בביתו במרחק, ועל כן מדפיס ספר זה. מעמ' 67 דבר הלכה שזכר מאביו, כמנהגם לשלב בהספד ד"ת בהלכה. בעמ' 76 ימי הזכרון במשפחה.
תשובה אליו: בית דוד, קנ לוינא.