ר' דב אריה (ברל ליב) ב"ר שמעון הלוי קליג

מריינזוב ולבוב (תרמ"ה–ת"ש*)

נולד בהרובישוב בשנת תרמ"ה לערך, לאביו ר' שמעון הלוי שנפטר בתרס"ט בקירוב, ולאמו חיה מלכה שנפטרה בעש"ק אדר"ח אד"א תרע"ג ונטמנה ביום א'. שנה לפני פטירת אם אביו הישישה, ביקר אצלה בסקול בה גרה משפחתה, ואמרה לו שאביה היה קרובו של האב"ד ר' ישכר דב רמר"ז חמיו של השר שלום. היה לה כתב יחוס עד דהע"ה, ומסרתו לבנה ר' יצחק אבא, המשב"ק אצל ר' איציקל מסקווירא אחי המגיד מטריסק. נמסר לו שהם נכדי המגיד מזלוטשוב, ר' יצחק חיות ורש"י. אחיותיו הצדקניות נפטרו במבחר שנותיהם בלי ילדים: בלימה (כ' טבת), גיטל (ט"ו אב), ועוד אחד. כמו־כן אחיו היחיד ר' אלימלך קלוק שגר בקרילוב ונפטר בתרפ"ג.

למד בהרובשוב עד גיל ט"ו, וכשראה שלימודיו מופרעים גלה בר"ח תמוז לבלו, להיות עשרה חודשים בין היושבים אצל המהרי"ד. למד שם י"ח שעות ביממה, ישן בביהמ"ד על הספסל שלפני התנור, ולא פשט את בגדיו רק במקוה. בראותו כי זקני החסידים השתמשו בו לשליחויות ונטרד מלימודו, נסע אחרי פסח לישיבת לומזה. בין ארבע מאות הבחורים מופלגי תורה, נקרא המתמיד מהרובשוב. בשנתיים שעשה שם אכל רק לחם ומים חמים בלי שום תבשיל, ובשבת סעד אצל הבעלי בתים. יצא ונכנס אצל האב"ד הדברי מלכיאל. עבר לטרסטינה שליד ביאליסטוק, ללמוד אצל האב"ד ר' בנימין בישקא פרלמן אחיו של הגדול ממינסק. ישן אצלו שלוש ארבע שעות בחדר מלא ספרים, ומילא כרסו מהם מבלי להרבות בשינה. בשבתות אכל אצל הרב, שחיבבו ושוחח עמו הרבה בלימוד.

כעבור שנתיים חזר להרוביש להתיצב לצבא. צם הרבה ונידד שינה מעיניו, עד ששוחרר אחרי שנתיים.

למד אצל דודו הראב"ד ר' משה קליג שכיהן שם כדומ"ץ מתרכ"ד, וכמה פעמים הורה בביתו. הדוד בנם של ר' שמחה בונם ועטיל. חיבר הלכה למשה, שו"ת ופלפולים בהל' ביכ"נ, עירובין ומקואות, וארשא תרנ"ט, עם הסכמות רבות וד"ת מבנו ראנ"ל בסוף, וכן תיקון עולם, שו"ת ופלפולים בהל' מקואות ועוד, פיעטרקוב תרס"ה, עם תודה לבנו ר' אברהם אבא שטרח בהעתקה.

נסע לשנתיים וחצי לישיבה הגדולה בנובהרדוק, והאב"ד בעל ערוך השולחן חיבבו מאד. כשנסע לנתח עיניו בפטרבורג בה היה לו אח, הושיבו בביתו להורות במקומו מאדר עד אחרי שבועות, אע"פ שהיה מו"ץ אחר בעיר. בתרס"ז סמכו בחמימות: ישב בשקידה רבה על תוה"ק בשבת תחכמוני דפה, והוא ממכיריי וידעתיו לגדול בתורה... גם ישב אתי יחד בבית דינינו הצדק להורות ולדון. בתרס"ח סמכו ר' מרדכי ב"ר אברהם מנחם וייצל אב"ד סלונים: ידיו רב לו בחריפות ובקיאות, רמא דיקלא וזקפיה בסברות ישרות, והוא ירא וחרד לדבר ד'. גם להלכה למעשה הוא קולע אל השערה ולא יחטא... והוא מחדש גדול בשכל ישר. רמ"מ עפשטיין מסלבודקה סמכו בתרע"ג: שמח לבבי בראותי בצל קורתי... ראיתי רוב חילו לאורייתא, ובקיאותו הרבה בש"ס ופוסקים כאחד הגדולים.

נסע לקובנא ללמוד בכולל יותר מג' שנים, ואמר שיעורים לבעלי בתים לפנות בוקר ובערב. גם כאן התפרסם בהתמדתו העצומה. במשך חודשים לא פשט את בגדיו, ישן על הספסל בלי כר, וניזון מלחם צר ומים לחץ. האב"ד רצ"ה רבינוביץ בנו של ריי"א ספקטור העריכו מאד, וכשנסע לעניני הכלל או בקיץ לאיזה מרחץ באשכנז, וגם המוצי"ם נסעו להינפש לשאוף רוח צח, ישב בביתו להשיב לשואליו. במשך עשר שנים ישן רק ארבע שעות בלילה עד שנחלה. כמה פעמים חגר את צדעיו במטפחת רטובה קרה לכאבי ראשו, והתרכז בספרים ובכתיבה כשאינו יודע מה אוכל. רבני ליטא קראו לו קלוג.

לפני תרע"ד נתקבל לרבנות פילוויושקי שבליטא. בשריפת העיר עלו באש כל ספריו ומלבושיו, ועבר בתרפ"א ללמוד שמונה חודשים במריאמפול. נשא את בת המו"ץ מלודמיר ר' בצלאל ז"ל, ובא למלא את מקומו. שכירותו היתה תלויה בקצבים, וכשהטריף להם לא שילמו לו. סבל גם מזו׳ שלא היתה בת בנים, חלה ורקד דם מחמת צער. לבסוף הסכימה להתגרש כשישלם לה ממון ויסתלק מחזקתו, ונשארה גלמודה.

נשא בשנית את פייגל בתם של ר' יהודה גניוויש ממושינא נכד הפנים מאירות, ר' פנחס גניביש והדב"ח בזיווגו השלישי, ושל חיה רייזל מילר שנפטרה לפני תרפ"ו. בתרצ"ו היו לו ד' ילדים, ובהם שמעון שנולד בכ"ג טבת תרפ"ח, והעני בתרפ"ט. נתקבל לרבנות ריינזוב שליד רישא בשכר 20–25 זהובים לשבוע. אסר שם את השוחט כאשר היו שהחזיקו בידו. בנסע בתרפ"ה ללבוב לדרוש ברופאים, יעצוהו הרבנים שבעד סך מצער כזה ישאר בעיר. ישב ליד הבי"ד בפסיקת ההוראה והיה רב בעיר, אך תקופות ממושכות היה מאושפז בבי"ח וכלוא בביתו. הדפיס מספריו, והשתדל במכירתם.

לב אדם, ביאור על החכמת אדם, בתוספת ליקוטי דינים שהשמיט מקודמיו ומספרים שנתחברו אחריו, ח"א: על הל' שחיטה. קראקא, דפוס מ. דייטשער, תרפ"ד, ה, כח ד'. המסכימים: ר"מ ארק (דברתי הרבה עם מוכ"ז פא"פ, וראיתי כי ידיו רב לו בפלפול ישר, והרבה בקיאות בש"ס ופוסקים, והוא ת"ח מובהק... והוא מאד בצער, כי במשך ימי המלחמה נאבד ונשרף כל הונו, ואין כל מאומה בידו); הגר"ח מבריסק בתרע"ע (בהיותי בעיר קאוונא בא לפניי... ידידי האב"ד רצ"ה אמר לי, שיושב תמיד בביתו להשיב לשואלים בהוראות או"ה, והוא בקי גדול בעניני הוראה); ר' יעקב מאיר בידרמן חתן השפת אמת; ר' דוד אריה טברסקי אב"ד זאריק בקרסניברד בהרב מטריסק; ר' אליהו קלצקין מלובלין (שם לילות כימים בשקידת לימוד תוה"ק... ודברתי עמו הרבה); ר' אברהם דוב בר' אריה פאפל אב"ד מריאמפול, והמו"ץ ר' שלמה פנחס ב"ר משה שמואל בתרפ"א (כל משך ימי שבתו פה שקד על דלתי התורה כדרכו מימי עלומיו... וישב בבית דיננו להורות ולדין, ועתה הוא עוזב את עירנו לבקש איזה משרת רבנות); ר' רפאל שפירא מוולוזין בתרע"ד (גם הוסיף משלו דברים ראויים לאומרם); ר' אברהם דובר כהנא שפירא מקובנא בתרע"ה (עמל ויגע הרבה... בלשון קלה וקצרה); ג' הסמיכות שקיבל; ר' איסר זלמן מלצר מסלוצק באלקסוט שליד קובנא בתר"ע, שאמר כי חושש שיעיינו בקיצור וליקוט טוב כשלו, ולא יעיינו במקורות... עץ עושה פרי); ר' יצחק הכהן ארונובסקי מו"ץ קובנא בתר"ע (אנכי היודע ועד שהיה יקר מאד בעיני האב"ד רצ"ה... ואם היה בחיים אז בודאי היה מרבה בעצמו בשבחו); ר' ישראל ניסן קארק מו"ץ קובנא בתרע"ג (אשר שקד פה הרבה שנים בשקידה רבה ועצומה בתורה... ישב יחד אתי בבית דיננו); ראי"ל רוקח אב"ד מגרוב (דברתי עמו), ובנו ר' נחום אהרן בבילגוריי (מצאתי אותו צנא מלא ספרי); ר' אליעזר טברסקי מפלטישען בבילגוריי (שאי אפשר לו לעסוק בתורה ועוסק); ר' שלום יוסף ב"ר אליעזר הרצשטרק אב"ד יוזפוף (אחרי רואי כי טוב עשה בעמו); רא"ל טייכר אב"ד טרניגרד (הוטבו דבריו מאד בעיני). היו עמו עוד הסכמות, וקיוה להדפיס בחלקים הבאים. בהקדמתו מספר מרוע מזלו, שבשנים האחרונות נפטרו הוריו ואחיו, ונתערערה בריאותו מאד. מיראי הוראה, ובשאלות חמורות יגע מאד עד בוא הרבנים עמהם פלפל, והסכימו לו. כותב בקיצור, ובירורים ארוכים מקוה להדפיס בסוף בהשמטות. הדפסת הספר תעלה אלף דולר, ולכן מדפיס כעת רק חלק. בדפים ב-ה פתיחת הלכה. עמו בכתובים גם על הל' נדה, ושו"ת מעת ששימש בקובנא.

ח"ב, הל' טריפות ועוד, (תרפ"ו), א, צב ד'. מעבר לשער הקדמה קצרה בה מספר ממחלותיו בשנתיים האחרונות. מודה לדודו הגביר ר' יצחק מילר מקרעניץ שעמד לימינו, וזו' זלדה שנפטרה ביום ג' ניסן תרפ"ו. מדף פד ע"ב השמטות. בדף פו ע"א תשובתו לר"מ ארוק. מדף צ ע"א ד"ת מגיל כ"ב ששלח לאחיו.

ח"ג, הל' מליחה ועוד, א, נד ד'. מעבר לשער כמו בחו"ב. בדפים א-ו פתיחת הלכה. מדף נ ע"ב השמטות. מדף נב ע"ב תשובתו מפילווישקי בתרע"ד לאחיו.

ח"ד, הל' בב"ח, לבוב תרצ"ו, א, כד ד'. בהקדמתו שמעבר לשער מספר מיסוריו, ומקוה להדפיס גם חלק ה' עד כלל ע' בחכמת אדם. מודה לה' שנגידים בלבוב ורעיותיהם שסייעו לו להדפסה. מדף כב ע"ב השמטה ותשובה. חלק זה הכיל יותר משלושים גליונות, ולא היו לו ד' אלפים זהובים הנחוצים להדפסתם. הספר ניצל כי שלחו ג' חודשים לפני מלה"ע א' למדפיס רח"ה פאלמאן בפיעטרקוב, שעה שיותר משלוש מאות גליונות שו"ת ופלפולים על הש"ס נשרפו. אחרי המלחמה החל שוב לכתוב על יו"ד ח"ב, והתברר לו שאין בזה צורך גדול להוראה, חוץ מהלכות נדה ואבילות.

שמירת שבת, דרושים מיוסדים על מדרשים ואגדות חז"ל בענייני שבת, וקונ' מהר"ת של שבת, לבוב תר"ץ, מ ד'. מעבר לשער כותב, שהתחיל כבר להדפיס שנים מספריו האחרים. לא קיבל הסכמות לספר, ולכן מציג חלק מהקודמות, בתוספת: רא"מ שטייינברג מבראד; ר' אהרן לוין מרישא; ר' ישראל לנדא מזלוטשוב (מפאת רוע מצבו הוכרח להיות נודד ממקומו, לחפש קונים לספרו). מודה לנגידי לבוב מסייעיו, ובהם ש"ב ר' מרדכי אפנער וזו' מירל, גיסו ר' ליב מעכיר וזו' אסתר מהרובשוב, ואחותו דבורה רחל. בהקדמתו מבאר שמדפיס את הספר לנוכח הפירצות החמורות, ומציג קול קורא לעזרה. מכר כבר מאות מספרו לב אדם, ובהיותו אשתקד במרחץ טריסקוביץ עודדהו ר' משה'ניו פרידמן להמשיך, אף כי המדפיסים מסרבים לתת לו בהקפה. בנדודיו למכור את ספריו התאכסן אצל האב"ד או השו"ב, וראה את השאלות הבאות לפניהם. מדף ז ובדף האחרון, השמטה להקדמה. מדף ח ע"ב קוו' התעוררות לשמירת שבת. מדף יא ע"ב הדרושים. מדף יח ע"א מזכרת אמונה ואזהרות. מדף יט ע"א דברי אגדה וניצוח עם הכופרים מאסכולת דרוין. מדף כד ע"א תשובה לאחיו על שיעור תוספת שבת, וגם על אבילות. מדף כח ע"א אגרת השבת ביידיש — התעוררות לשמירתה, ודרוש לחינוך.

לב שמח, דרושים מספרו הגדול עה"ת ואבות. מכיל יותר משלשים גליונות, ועלות הדפסתו ח' אלפים זהובים. מחציתו על בראשית ושמות, והניאוהו מלהדפיס על פרשת מקץ בלבד. לבוב תרצ"ו, מו עמ', עם אחדות מההסכמות הקודמות. בהקדמתו באגדה מספר מקורותיו. מעמ' יט דרושי חיזוק, בהם מתגלות ידיעותיו הכלליות ובהויות העולם. מעמ' לב הספד על מהר"ם שפירא מלובלין שהכירו בתרפ"ט במרחץ טריסקוביץ, וטיפל בו על חשבונו במסירות כקרוב משפחה, כשנפגע מאוטובוסים ואושפז בדרוהוביטש. מעמ' מב השמטה ביידיש לאגרת השבת. בעמ' מה שמות המנויים נדיבי לבוב. בדף האחרון יחוסו, ותשובה מתרצ"א.

לב אריה, שו"ת על או"ח ויו"ד מספרו הגדול הכולל יותר ממאתיים שו"ת ופלפולים על הש"ס והל' פסח, א, מו עמ'. עד עמ' יח זהה לתחילת ספרו לב שמח. מעמ' יט תשובתו מלודמיר לאחיו על אתרוג. מעמ' ל תשובתו לשו"ב ריינזוב, על מה שאמר לו שו"ב מאדין. מעמ' לו תשובות שונות. מעמ' מב תשובתו לרבי עזריאל מאיר איגר מלובלין בוורשא על ריבית (בסוף תקנת רבים הסכים עמו להצעה נחוצה שלו). בדף האחרון דרוש לחנוכה.

מעבר לשער שמירת שבת הודיע, שמתכוין להדפיס בלב אריה ציונים ומראי מקומות ע"ס א"ב לסוגיות בבלי וירושלמי, ד"ח שו"ע, וקוו' מבוא לתלמוד, כללי ההלכה לפסיקה במחלוקות התנאים והאמוראים. סיפור תולדות חייו שכולם צער ויסורים בלי יום של נחת — מיועד לילדיו הרכים, שאם ימות ידעו להתיגע בתורה ולא להתחבר עם שונים.

קליהופט ראה לפי: קלוגהויפט