ר' משה ב"ר אברהם יהודה קלנברג

ממיץ (תרמ"ב–תש"ג)

נולד בשנת תרמ"ב בסקלט לאביו ר' אברהם יהודה מחרסקוב. נשא את חנה גיטל, בת הרב ישראל מרדכי טייטלבוים מחשובי חסידי הוסיאטין. למד אצל דודו ראי"י הורביץ אב"ד פרוביזנא. רבנותו הראשונה בקוטשערמארא שבבוקובינה. בתרע"ד נס מאימת הרוסים בהותירו את רכושו, ובפלישתם השניה איבד את ספריתו וכל כתביו. בתוכם חיבור על יו"ד ח"א ועל הל' יו"ט, תמצית ההלכות עם האחרונים בדרך שואל ומשיב משאל ועזריה, וכל ימיו קיוה שמישהו ימצאם וישיבם לו. בהגיעו לבודפשט נתקבל כרב חברות לינת הצדק. נס לוינא, ונתמנה כרב חברות קהל חסידים ומ"מ בקלויז סדיגורה. מתרפ"ט רב קהל יראים במיץ. היו בעיר חמישה בתי כנסת ליוצאי מזרח אירופה, מפעלי צדקה וחסד, ופעילות חברתית שוקקת. רב פעלים לחיזוק מוסדות הדת, בונה מקוה חדש, הרחבת תחומי השחיטה והכשרות, והשגחה על הת"ת. יסד שיעור דף יומי, דרש בכל הזדמנות, וביתו פתוח לרווחה. בפרוץ מלה"ע ב' פינתה הממשלה את תושבי אלזס-לוטרינגיה לפנים הארץ, ועבר לבורדו עם אביו הישיש. ביתו נעשה מרכז לבני עדתו ופליטים אחרים. בתחילת תש"א הוגלה עם רבים מבני קהילתו, למחנה לא-לאנד שליד העיר טורס. באורח פלא נשתייר כתב יד של דרשותיו במחנה, ממנו עולה תיאור נדיר של החיים במקום. אירגן ת"ת לארבעים ילדים, וייצג בועד את הנושאים הדתיים, במיוחד את סבלם של אוכלי כשר. מתמוז תש"ב החלו להובילו משם להשמדה. כשהועבר לדרנסי שבפריז, עוד עבר בסליחות לפני התיבה ותקע בשופר. בער"ה הובל עם זו' לאושוויץ, והם נספו ביום ג' תשרי תש"ג.

בניו: א. ר' חיים מרדכי הבכור. נולד בתרס"ח בקופיטשיניץ. רב בקהילת (לענס) בלפורט שבצרפת, בבריסל, ומתשל"ט בנתניה; ב. ר' פנחס (קוצורמארע, תרע"ב – בריסל, כ"א איור תש"ם). מתרצ"ו חזן ראשי בבריסל עד יומו האחרון. מתשי"ט הקים בצבא הבלגי מערכת רבנות לחיילים הדתיים. בעל כשרונות מגוונים: סופר ועתונאי, צייר ואמן. אהוד מאד ליהודי המדינה, ובידידות רבה עם המלכה אליזבת (עקיבא צימרמן, ברון יחד, 132–135, הצפה, ט"ו אייר תש"ן).(3) דרש משה, א-ב, דרשות שנשא במיץ מתרצ"א במוסר התורה והיהדות למועדים והזדמנויות. בילגוריי, דפוס נ. קרוננברג (סיקורה-מילנר בוורשא), תחילת תרצ"ה, סט; סז ד'. המסכימים: ר' ישראל מצורטקוב ע"י ר' יוסף שטרנברג; ר' יצחק מאיר מקופיטשיניץ; דודו ורבו ראי"י מפרוביזנא (דרשותיו על דרכי היראה להחזיק דת תוה"ק, לעורר לב העם לגלות למוסר אזנם, ויש בהם דברים נחמדים); רח"י ירוחם (מכיר אנכי שהש"י נתן לו לשון לימודים... להמשיך את לב השומעים ליר"ש); ר' יוסף באב"ד מוינא (אם כי אינני מכירו... אבל מכיר אנכי את אביו וחותנו, שניהם ת"ח מופלגים בתוי"ש); ר' יהודה ליב אייזנברג אב"ד לאסק (יקרת ספרו ראיתי בקרלסבד ע"י ר' חיים שט"ב... ידידו בלתי מכירו אך מוקירו כערכו הרם); ר' יצחק הכהן רונס משטרסבורג (הרבה קריתי בו, ומצאתיו מלא מרגליות טובות... וחדו"ת משמחי לב); ר' דוד יצחק אייזיק רבינוביץ מסקוליע בויען (בעברי דרך מיץ... היו למתוק בפי); אביו (אבותי ואבות אבותי היו אוהבי תורה ויר"ש כל ימיהם); חותנו.

בתחילה כותב שנקט בלשון הקדמונית של התורה וחז"ל עם קצת כנהוג ביום, סדר יחוסו, והקדמת אגדה. בסוף מפתחות ומנויים, כמעט כולם ממיץ.

שלש דמעות, הספדים שנשא במיץ על הפרעות בארץ, וגדולי ישראל שנסתלקו: החפץ חיים, ר"מ שפירא, ראי"ה קוק, ר' פישל ארק, רצ"פ חיות, עם קיצור תולדותיהם. בשער נזכר שחיבר גם: שלושת דרשת הרב משה קלנברג בכתב ידו על הפסוק ולא ידע איש את קבורתו, ולבסוף נתקיימה בו עצמו כדברי נביאות הרועים משלושה בתי אב של גדולים וצדיקים ובהם ר' ישראל מצורטקוב, ועוד ספרים ושו"ת להלכה. עמו בכתובים גם דור ודורשיו על גדולי מיץ. קיוה להרחיב את סדר יחוסו. תרצ"ז, צו עמ'. המסכימים: ראי"ה מקופיטשיניץ (כבר יצאו מוניטין שלו); רמש"י מס"ג-פשמישל (הוטבו בעיני). מכתבי תהילה על דרש משה: ר' נתן וייל אב"ד קולמר (זכיתי לשאוב כמה פנינים מספרו); ר' משה ב"ר קלונימוס וייל אב"ד פריז וראש ביהמד"ר (כדבש לפי, מתוק לחכי); ר' משה אליעזר אייזנשטט אב"ד פריז (משבח את בנו רח"מ תלמיד ביהמד"ר). בהקדמתו המליצית מזכיר את בני משפחתו. בסוף הנצחות, של יהודי מיץ בעיקר.