ר' חיים יעקב ב"ר ראובן קלפהולץ
תלמיד חכם ולמדן בירושלים ובברוקלין
מירושלים (תרע"ה–תשכ"ז)
נולד בשנת תרע"ה כבכור לאביו הקדוש ר' ראובן מחסידי צאנז ב"ר מרדכי דוד ב"ר יעקב יהושע מצאנז, נהרג ע"י ערבים בעיר העתיקה במאורעות ביום כ"א אייר תרצ"ו, ולאמו יוכבד מאטיל בריי"ם, נפטרה ביום א' תשרי תשכ"ט, בת חיה שינדל, בת הענע, בת רמ"מ סג"ל צימטבוים, ב"ר חיים שמואל, ב"ר ברוך, ב"ר דוד, ב"ר ישעיה, בן הט"ז חתן הב"ח.
מילדותו בת"ת חשק בתורה, והגה בה כל ימיו מהשכם בבוקר עד שעה מאוחרת בלילה. נסמך מרבו ר' ישראל זאב מינצברג שאליו השיב בשנים תש"ה–תשי"א בספרו סי' א, לז-לט, ובעמ' שיח, וכך כתב עליו: בנעוריו יצק מים על ידי, ומני אז שייף ועייל וגריס באורייתא תדירא, מלא וגדוש בש"ס ופוסקים, ולא פסק הדיבור מאתו בכמה ענינים, וראיתי שהוא קולע אל השערה ויד לו לפלפל בסברא ישרה. נסמך גם מרד"ב מטשבין. נשא את קרייסל בת ר' יונה זאב הרשלר, נפטר ביום כ"ח חשון תשכ"ח. בחדר צר הוסיף על שקידתו ופרישותו, ולא הפריעוהו בכיות ילדיו הקטנים. חבריו בישיבת חיי עולם העידו שכל שנה סיים את הש"ס, וכל שבת ביום את מסכת נדרים. מפרוטותיו הדלות חסך לרכוש לו ספרי יסוד, חידושים ותולדות. כשבניו הגיעו לפרקם יעץ לו החזון איש לצאת לחו"ל, אך גם בברוקלין ישב ולמד בביהמ"ד, באמרו שבכך עשה השתדלותו. תפילתו באש שלהבת, וקידש עצמו באכילתו ובכל עניניו. ותרן בטבעו, אך קשה כארז בעניני חינוך ושינוי ממנהגי ישראל. בשנותיו האחרונות חלה, נותח בלבו, לקה ברגלו השמאלית, ולא ראה בעין אחת. עכ"ז שמר על סדריו הקבועים, ומחלון חדרו הקשיב לקריאת פרשת זכור בביכ"נ סמוך. נתמלא שמחה על שזכה לקיים המצוה כראוי, ושעה קלה אח"כ נפטר בשבת י"ג אדר"ב תשכ"ז.
מבניו: א. ר' מרדכי דוד הבכור. השיב לו בתשי"ד מברוקלין (נג). נפטר צעיר ביום פטירת אביו שבת זכור י"ג אדר תשל"ג; ב. ר' לייבל; ג. ר' משה. חיבר עם ראו"ד סלוטקי אנציקלופדיה חסדי דוד על השו"ע; ד. ר' יוסף. הדפיס בעילום שם משנה הלכה א-ב על המשנה ברורה, ירושלם תשמ"ו, ובהסכמת הגרי"י וייס רמז לשמו.
עקבי חיים, חידושים וביאורים ומכתבי חדו"ת בענינים שונים בש"ס ופוסקים. ירושלים, דפוס אלפא, תשכ"ט, שלד עמ', סב סי'. המסכימים: ר' יחזקל אברמסקי ופקסימיל (כל יודעיו ומכיריו ידעו את כוחו ורב חילו בבקיאות ובחריפות, שהתורה היתה שעשועיו כל ימי חייו, ובה התגבר על מצוקותיו ומכאוביו, אשר לא הרפו אותו זמן רב); ר' דוד הלוי יונגרייז (כבר נודע האי גברא רבא לכל מכיריו שדברו עמו בדברי תורה, גדולתו בחריפות ובקיאות וסברא ישרה, ויגיעתו העצומה בשקידה נפלאה, ותום דרכיו ביראה הטהורה ומדות ישרות); רש"ז אויערבך (ידידי הטוב משחר ילדותו... בעל נפש זכה, והיה למופת בנועם הליכותיו, בענות רוחו ובטוהר מדותיו, גם יראת ה' אוצרו, ועבודתו את ה' היתה באמת ובתמים, בדבקות נפלאה בכל עת ובכל שעה, ואף כאשר נפל למשכב); פקסימיל מכתב החלמה מרד"ב ווידנפלד בתשכ"ג. בהקדמת בניו המהדירים מסדרים תולדותיו, ומודים לעורך ר' מיכל הומינר. הכתבים לא היו מסודרים לדפוס, והוא עצמו היה בודאי בודקם מחדש. פתיחת אגדה. בסוף מפתח ענינים מפורט.
השיב לבנו רמ"ד, ר' אלחנן היילפרין, רד"ב ווידנפלד, ר' יואל ט"ב, רי"ז מינצברג, ר' יואל פינק, ר' שלמה שרייבר, וכן אל: רש"ז אוירבך בתרצ"ט–תשי"ב (כח, לה, וממנו ג"פ); רז"ר בנגיס בתש"ש (מג); ר' ישראל גרוסמן (יט); ר' יוסף דינקלס בתשי"ב (מא); על ר' מאיר כהן בניו יורק (כ); ר' גרשון לפידות בתש"ז (יד, מח, וממנו ג"פ); ר' דוד שפירא (כג, על ספרו).
תשובה אליו: שארית ישראל (מינצברג), יו"ד, ז. השתתף בקביעות בקובץ אור עולם של ישיבת חיי עולם. תמונה מצעירותו בספר רבה"ק מבעלזא, רפר.