מברודי (ת"ק*–תק"ס*)
נולד בזבורוב לאביו ר' יצחק הקארו, ולאמו רחל. דור ז' לרבי אביגדור קארו אחי מהר"י קארו, ונכד ר' משה אב"ד סטנוב ור' אביגדור אב"ד בוליחוב. למד בברודי, והצטיין בהתמדתו הרבה ובאופיו הצנוע. משנתישב בה בתקכ"ה לערך נמנה על חכמי הקלויז, והרביץ תורה לתלמידים. דבר היותו מגיד מישרים בזבורוב (ברודי, 67) אינו נכון כנראה.
אהל רחל, דרשות מוסר. שקלאוו, דפוס ר' אריה ליב ב"ר שניאור, תק"ן, מ ד', שתי הקדמות. בשער נאמר שנדד מברודי למצוא מקום להדפיס את ספריו, ונמסרת רשימת יתר חיבוריו שבכתובים: מהר"ד חידושי הלכות על כמה ממסכתות הש"ס, מהר"ד על אגדות הש"ס, מכתם לדוד על מדרשים פליאים לפי סדר הפרשיות, מלחמת דוד — שו"ת, תולדת יצחק — על הפרשיות, נוה טוב ועוד. אחדים מחיבוריו מזכיר בספר: בני התערובות (בדף יב:), גבול עזה (לד:), דבר אסתר (לז:). בספר משלים וסיפורים מחיי היהודים בפולין ובליטא בתקופתו, ובסופו ג' הספדים שנשא בתקמ"ח בשקלוב: על ר' משה ב"ר יהודה טשייטיליס שנפטר בי"ז תמוז (כט.-לב.), על ר' יהודה זליג ב"ר ישראל ב"ר שפטיל שנפטר ב' אב (לב:-לו:), על ר' ישכר בר אב"ד סלוצק, גיסו ר' שלום אב"ד פאסלי, ור' השל מייערסל (לז.-מ:).
המסכימים בסדר כרונולוגי: מח' בעל ש"ב ר' יוסף יאסקא ב"ר ישראל אב"ד פודקמין בתקל"ה (והוא חותר מגזע מורי חמי זקני הגאון מ' משה אב"ד דק"ק סטנאב ואגפיה יצ"ו, ונין ונכד להגאון מוהר"ר אביגדור אב"ד דק"ק באלחוב); בד"ז ר' מרדכי ב"ר יוסף אב"ד יארטשוב בתקל"ו (מעודו היה מתחמק בסתר אהלו, ולביתו לא עבד להביא טרף לביתו בעמלו, אך על התורה ועל העבודה הגבירו חילו... ונכנסתי עמו לפני ולפנים בפלפולין הדורים... ובמענתו שמח לבי ויגל כבודי והדרי, בראותי כי אתו העוז והמשרה); ר' משה מסטאנוב בתק"ם בברודי (כי אותו ראיתי צדיק לפני, ודוד הוא הקטן בצדקו מתחילתו ועד סופו, גדול הוא בתורה ומקטין עצמו... מיום דעתי אותו לא מש מתוך אהל של תורה עם תלמידים הגונים... וכמה פעמים פלפלתי עמו ומצאתיו מלא דבר... לזאת אמרתי כל מן דין סמוכו לנא): ר' מרדכי ב"ר יצחק סג"ל אב"ד זלוזיץ ואח"כ בטיקטין (גברא רבא בדעות, דעת נוטה לדעת תורה, תורת אמת בפיהו, פיו ידבר תוכחות... מיום בואו הנה ויחן את פני העיר הוה שכין בגו ביתאי, ומצאתי את לבבו כלב האריי לדרוש ולתור בחכמה... וחסדאין מלייהו לית בהו משום לישנא בישא); בתקמ"ח ר' חיים סג"ל לנדא אב"ד פודקמין (עסיק באורייתא תדירא, שייף ועייל שייף נפיק, מתון מסיק אליבא דהלכתא, מותיב ומפרק פרקו נאה, שואל כענין ומשיב כהלכה... דעת חכמים נוחה הימנו); חכמי בראד ובית דינה (זה יותר מעשרים שנה שנתייישב פה... בכל ימי היותו פה הרחיב גבולו בתלמידים, ולא מש מתוך האהל); חכמי מאהליב ובית דינה (גם פה היה באמנה יותר משנה, ורב שיהיו אשר נתוועדנו עמו בפלפולים, בעומקא של הלכה ובעומקא דדינא); חברי בית הדין דשקלוב בתק"ן (האי גברא רבא... הן הראנו את בית נכאתו ארגז מלא ספרים... מלבד אשר הוסיף לחדש בעת מושבו בקהלתנו, אשר השיב אמרים לכל שואלי דבר... בראותנו כי הוא מעין הנובע מים מתוקים וקרים, ודבריו בצדק נאמרים. מיום יום עסקנו בו זה קרוב לשנה, ובשום פעם לא יצאו מפיו דברים זרים), כנראה רמז שלא נתפס להשפעת החסידות.