ר' שמואל אברהם אבא ב"ר פנחס רבינוביץ

מזולקיב (תרמ"ד–תש"ג)

אבי המשפחה ר' יצחק יואל נולד ביום ט"ז שבט ת"ר, לאביו ר' גדליהו אהרן מסוקוליבקה-לינייץ מח"ס חן אהרן, בן בנו של רבי גדליה מלינייץ מח"ס תשואות חן. נשא את חיה שרה, בת ר' משולם זוסיא השל ב"ר יצחק מאיר מזינקוב בראי"ה מאפטא. נתקבל בחיי אביו כמ"מ בלינייץ. נדרף ע"י השלטונות שהגלוהו למקומות נידחים. בשובו התישב כאדמו"ר בקנטיקוזובה פלך חרסון, ונהרו אליו אלפים. נפטר במבחר שנותיו, ביום כ"ד תמוז תרמ"ה. התנגד לפרסום חידושיו, וכמה מהם משוקעים בספרי צצאציו. ילדיו: א. ר' יהושע השל. נולד ביום כ"ה אדר תר"ך. חתן דודו ר' פנחס מסוקוליבקה. מתרמ"ה מ"מ אביו במנוסטריישץ שבאוקראינה, ואח"כ באומן.

ברח בתרפ"ד לארה"ב, ונפטר ביום כ"ו ניסן תרח"ץ (ולא תרצ"ז). בהגיעו בתר"ץ לשבעים נדפס ספר יובל לכבודו. ספריו: דברי יהושע עה"ת; תורת יהושע על הגדש"פ; ילקוט יהושע על אגדות הש"ס; נחלת יהושע למועדים; תורת אבות עמ"ס אבות, עם הקדמת ערך אבות לתולדות משפחתו; ב. ר' פנחס (להלן); ג. ר' משולם זוסיא (תרכ"ט–תר"ף). נשא את מלכה בת ר' אברהם שמואל פיטשניק מברזנא; ד. רחל זו' ר' בן ציון יהודה ליב טברסקי מהורנוסטייפל.

ר' פנחס בנו השני נולד בתרכ"א. נשא את סימא פרל בת ר' מרדכי דובר מטומשפול. עלה בתרמ"ה על כס אביו בקנטיקוזובה, ואח"כ עבר לווזנינסנק. נפטר ביום כ"ו אייר תרפ"ב (ולא תרפ"א). ספרו אהבת ישראל אבד. חיבורו בכתובים עבודת יצחק, בגנזי מרכז אוהב ישראל בירושלים. ילדיו: א. ר' יעקב ישראל (תר"ם–תש"א), האדמו"ר הראשון בת"א. מח"ס שארית יעקב. כתביו נמצאים במכון שפתי צדיקים, המכין לדפוס את שארית יעקב השלם. נשא את בלומא רייזל בת ר' שלמה זלמינא צוקרמן מרשקוב; ב. ר' שמואל אברהם אבא מזולקיב (להלן); ג. ר' מנחם נחום (תרמ"ז–תשי"ט). אב"ד ואדמו"ר בחיפה. נשא את אסתר בת ר' יוסף פרלוב מקווידנוב, ולו ה' ילדים. ספרו מחשבת נחום יצא לאור ע"י מכון שפתי צדיקים; ד. ר' גדליה אהרן רב בת"א. נשא את שרה בת אחיו ר' שמואל אברהם אבא, ובנם ר' פנחס בב"ב; ה. דבורה זו' ר' משה פרלוב מסטולין; ו. מירל ברכה זו' ר' יצחק ב"ר מרדכי טברסקי מסקווירא; ז. סימא פריידא זו' ב"ד ר' יוסף בן ציון רבינוביץ מדטרויט; ח. בילא זו' ב"ד ר' יעקב רבינוביץ מפילדלפיה.

ר' שמואל אברהם אבא בנו השני, נולד בקונטיקוזובה בתרמ"ד (ולא בתרמ"ג). נשא בתרס"ד את חנה רחל, בת רבי נפתלי רוקח מנבריה ב"ר יהושע מבלז. כעבור שנתיים דחה הצעות רבנות שהופנו אליו, והתישב בזולקיב כאדמו"ר שיחוסו מגיע גם לר"פ מקוריץ, רל"י מברדיטשוב ורש"ז מלאדי. חסידיו התקינו לו בית מרווח עם בימ"ד, ונמשכו אליו בעבודות אהבה גם בע"ב מתנגדים שנעשו מבאי ביתו. יודע נגן, ומכל העיר נהרו לשמוע את תפילותיו וזמירותיו. ראו כי הוא ת"ח איש אשכולות השקוד תמיד בתורה, דרשן מופלג, בעל הדרת פנים אצילה, ונעים הליכות עם הבריות. באו אליו גם חסידי אשחורות, משכילים, ורבים מבני כפרי הסביבה שבאו אליו לימים הנוראים. סוחרים העדיפו בוררות אצלו, והיתה לו השפעה מכרעת גם בענייני היהדות בעיר. זו היתה פעילה במעשי צדקה וחסד בעיר, ואהודה מאד בציבור. אסף כספים לא"י בה גרו שלושת אחיו, ובהם ר' גדליה אהרן שנשא את בכורתו שרה'צי. ש"ב המהרי"ד ביקר בביתו, ורמז שראוי לצרפו לביה"ד. בזמן מלה"ע א' הוטל עליו עול הטיפול בענייני העיר וחידוש הלימודים בת"ת, אבל כשנתבקש לרעות את העדה מיאן, שמא אין זה לרצונו של הרב רימלט שגלה. כששב הרב הוקירו על כך, ויחדיו הלכו לאסוף לקמחא דפסחא. בכיבוש הנאצי הסתתר בבונקר, וכשהמתחבאים התגלו — הובלו להריגה בבית הקברות. ביקש טלית מהקברן הזמני יוסלי הוכנר בהבטחה שנתקיימה שישאר בחיים, וכך נורה הראשון הי"ד.

רבינר, ר' מרדכי ראה לפיי: אנגלמאיר, ר' מרדכי