ר' חיים ברוך בר' נפתלי רובין
רבה האחרון של וישניצה
מוישניצה (תרמ"ב–תש"ג)
נולד בשינאווא בשנת תרמ"ב, לאביו ר' נפתלי חתן הרבי ואב"ד וישניצה. נשא שם בתרנ"ט את דינה בת ר' צבי יוסף רובין אב"ד יסלו. חותנו פתח לו בנק בוישניצה בו ביקר שעתיים ביום למורת רוח אביו על שמניח חיי עולם, והניהול היה בידי גיסו הגדול ר' מרדכי עפשטיין. כשהרוסים החרימו את הבנק, עבר גיסו להיות האדמו"ר מניישטט בלודז, והוא החל לסייע לאביו כרב צעיר. הוציא לאור בתרפ"ב מהד' ב' של ספר זקנו דברי יחזקאל. כשנפטר אביו בתרח"ץ, עלה על כסאו כרבה האחרון של וישניצה. בשלטון הנאצי התענה עם אחיו. בעת חיסול הקהילה נשלחו רוב היהודים לגיטו בוכניה, ומשם למשרפות אושוויץ.
התידד מאד בגיטו עם מהר"א מבלז ואחיו. כשחיפשו הרוצחים את הבונקר בו מסתתר הוונדר-רבינר, ונתגלה המחבוא ביום ג' אלול תש"ג, יצא ואמר שהוא הרבי מבלז. לא נענה לפקודה להסיר את הכיפה, ואמר: תוכלו לקחת את גופי, אך לא את נשמתי! הובל להריגה כשידיו מכסות את ראשו, ומכות ניחתות עליהם עד זוב דם. זעק ליהודים להתחזק: הרי כל הזמן חכינו לקדש את השם ברבים, והעתיר על בנו היחיד שברח שישאר בחיים. לבסוף נענע כידון בלבו (נורה), ונפל מתבוסס בדמו. כעבור כמה שעות של פרפורים, נסתלק מתוך קבלת יסורים באהבה. זו נספתה ביום י"ב אלול בבונקר אחר.
כמעט כל צאצאיו נספו: א. ר' יחזקאל שרגא ר"מ בבוכניה; ב. רחל מרים זו ר' אהרן ה"ש אב"ד אשיעק ב"ר סיני מזמיגרוד (ולא מגורליץ); ג. ר' יצחק. נשא את רייצא בת ר' פנחס דוד הורביץ האדמו"ר מקינצק בלודז נכד היהודי הקדוש, ומילא שם את מקומו. נספו עם ז' ילדיהם; ד. שאשא זו ר' ברוך ב"ר חנה ה"ש מקולשיץ; ה. ר' שמואל יליד תרס"ח. תלמיד ישיבת באבוב. נשא את שינדל מירל בת ר' יונה ברון-מנדל מיסלו, חתן ר' אלעזר רוזנפלד מאושפיצין, וסמך שם לשולחן חו"ז. נספו בבוכניה ביום ג' אלול תש"ג. בקושי רב שלחו את ד' ילדיהם להונגריה, אך משם נשלחו להריגה; ו. חיה מלכה זו ר' אשר דרשוביץ, יחידו של ר' ישכר דב אב"ד מישלניץ; ז. הב' שרה; ח. הב' שינדל; ט. הב' אלעזר. נפטר שנה לפני המלחמה; י. הב' רבקה היי"ד. שרד רק: יא.
ר' אברהם יהושע השל. למד ג' שנים עם גיסו ר' ברוך מקולשיץ, ובישיבת טשבין. סייע לאביו כרב צעיר. בכניסת הנאצים הכוהו אנושות, וקברוהו חיים. בהסתלקם מיהרו אחיו להוציאו, ולהבריחו לברדיוב שבסלובקיה בה היה חתן, עם שני בני ר' יעקב הופשטטר. בתש"ג ברח לברגסז שבהונגריה. שלח משם אתרוג לאביו, וכשמסרו למהר"א מבלז, בירכו שיהיו לו פירות טובים. נתפס ונשלח לאושוויץ. ממכרות הפחם ביבורוזנה נשלח רגלית לבוכנוולד בה שוחרר. פעל בעניני הצלה, ובתש"ו נסע לארה"ב. נשא את היחסנית חיה שרה בת ר' משה יצחק (וזו טעמא מירל) ב"ר יעקב פיש, ויסד בימ"ד עץ חיים בניו יורק. עבר בתשי"א ללוס אנג'לס, ויסד בה בית מחסה לזקנים ובית מדרש. זמן מה ניסה לגור בב"ב ולהקים מפעל בארץ, ולא עלה בידו. הדפיס בהמאור את רשמי נסיעתו בניסן תשכ"ה לפולין, הונגריה ואוסטריה. סיפר לי פרטים על משפחתו. ילדיו: ר' חיים ברוך ור' יעקב בלוס אנג'לס, גיטל זו ר' יעקב שיינברגר בקווינס.
זכרונות המאור, ח"ב, שכח-שלה.