ר' יצחק(ל) ב"ר אברהם יהושע השל רובין

מצפת (תרי"ם–תרע"ו)

נולד בשנת תר"ם כבנו השלישי של ראי"ה אב"ד יסלו וצפת. התבודד תמיד לעסוק בתורה. אציל הרוח ונעים המידות, נוח לבריות. נסמך מגדולי גליציה והונגריה. נשא את קרובתו מינדל, בת ר' נפתלי רובין אב"ד וישניצה. כשנתאלמנה בצפת עם ד' יתומות, שבה באניה לפולין. בבואה לוינא נקשה בדלתו של איזה דוד, וכשטרקו את הדלת בפניה נפטרה ביום י"ז טבת תרע"ח, ונטמנה מאחורי ר"י אנגל בשער ד' חלקה 4. חו"ז הרבי משיניבה חיבבו, וקבע עמו בלילה שיעור בספרי קבלה. משנפטר אמר שאין לו עוד רבי, ורוצה לעלות לארץ. ביקש מאביו שילמדו חכמת הפרצוף, וסירב באמרו שלא טוב לו לדעת. כשהתעקש לימדו שלוש נקודות, ומאז לבש משקפים עבות. עלה לארץ בתרס"ד (לא עם אביו בתרמ"ח), והרידב"ז מינהו כחבר ביה"ד בצפת. כבר בחיי אביו כיהן כראב"ד, ובלוית האב אישרוהו מחדש (דראהאביטשער צייטונג, כ"ו חשון תרס"ט, 6). למד קבלה עם הסב"ק רש"א אלפנדרי. לחם בציונים שרדפוהו. פירסם איסור על הנסיעה בל"ג בעומר למירון, בגלל תערובת אנשים ונשים. תלו בזה מה שזמן קצר אח"כ חלה בגרונו מבלי יכולת לדבר (הרב המנהיג והרופא, 206), ונפטר בן ל"ו ביום כ"ט תשרי (או ר"ח חשון) תרע"ו. נטמן ליד אביו, רצ"ה מטורנא גיס הדב"ח, והאריז"ל.

בנותיו: א. דינה זוג ר' אלתר יעקב ויצחק וגשל אב"ד לנצוט; ב. רחל מרים זוג ר' יחזקאל שרגא ה"ש אב"ד דוקלא; ג. בילא זוג ר' שבתי יצחק הרציג אב"ד גדוב וטשיטש; ד. ריזשא זוג ב"ד ר' נחמן ב"ר חיים שטיינמץ האדמו"ר ממיהלוביץ בסלובקיה.