ר' מרדכי (מוטלה) ב"ר ישכר דב רוקח

מבילגוריי (תרס"ב–תש"י)

נולד בבלז בשנת תרס"ב לאביו רבי ישכר דב מזיווגו השני. שנון ופיקח, ולמד לילות שלמים עם אביו. מילדותו בקי במסכתות שלמות עם המפרשים. רשם מה שראה ושמע מאביו, ואח"כ מאחיו מהר"א. אחד ממקנאיו לקח את כרכי חידושיו והשליכם לאש, ובשאר רוחו לא הכלימו כלל. נשא בתרפ"ב בהולשיץ את (בת) שבע בת ר' משה אהרן האדמו"ר מקוברין, נכד רבי משה מקוברין. בתרפ"ח נולדה לו אלטע בת ציון, נפטרה בתרצ"א, ובתרצ"ג רבקה מרים. בגלל כשרונותיו וגאונותו סמך עליו אביו בעניני ההנהגה תורה, ובעיורו בחסידות ישיבת בתרע"ב, ובעיר מסטהטה (שעגג), ומחוסה ומונע, עד המלחמה. נולד ב... תש"ט.

והרבנות, והעביר אליו ענינים שונים. חודשיים אחרי פטירתו בתרפ"ז נתקבל לרבנות בילגוריי, וגם ערך שם שולחנות בשבתות ובמועדים. מגיד שיעורים, דרשן מחונן, פעיל בעניני הכלל, וחביב בכל המחוז. יסד ת"ת, וניהל ישיבה גדולה. מומחה בדיני ממונות, ושימש בורר בדיני תורה. בתרצ"ד הוזמן כמועמד ללבוב ודרשתו נשאה חן, אלא שאחיו הניאו מזה, באמרו שעל בילגוריי הסכים האב, ועליו להשאר שם.

בכניסת הנאצים ברח לפוריצק ולברזן. זו' נסעה לאביו עם בתם החולה, ושם נספו. נקרא להצטרף לאחיו, ולא זוה ידו מתוך ידו בכל פרשת נדודיהם מפרימישלן לוישניצה, קראקא ובוכניה. ניצל עמו בדרך פלאית בנסיעתם להונגריה, ואח"כ לא"י. בארץ עודד את הניצולים, השתתף בכינוסים ובאירועים של מוסדות תורה, ושימש נציגו של אחיו המהר"א בדיונים על בעיות השעה. יד ימינו של אחיו בחידוש ושיקום חסידות ומוסדות בלז, ואחיו הועידו לעמוד בראש ישיבת בלז. נשא בתשי"ז את מרים בת ר' צבי גליק מסטמר, בנו של ר' יעקב יצחק אב"ד שוסבורג (שעגעשוואר) וחתנו של ר' יעקב חזקיה גרינולד מחוסט אחיהם של ערוה"ב וקרן לדוד. פרטי היחוס עד הפנים מאירות: יחוס בעלזא, ריז-רכד. בתשי"ח נולד לו בנו רבי ישכר דב ממשיך שושלת בלז. בקיץ תש"ט יצא לאירופה בשליחות אחיו, לעודד את חסידי בלז הניצולים. לפני הימים הנוראים בא אליו באנטורפן אביו כמה פעמים בחלום שישוב מיד לארץ, ונתקע לר"ה בקיבוץ יהודי ליד רומא. בעשי"ת חזר, ובחוהמ"ס נתגלתה מחלתו הקשה. עבר ניתוח מסובך, ויצאה נשמתו בן מ"ז, אור ליום כ"ה חשון תש"י. אחיו הספידו, הורה להטמינו בטבריה, ואף קבע את נוסח מצבתו.

בשתי נוסחאות שאינן שוות, נדפסה דרשת הפרידה שלו מיהדות הונגריה, אור ליום ג' וארא תש"ד, באולם הגדול של קהל יראים, בחגיגת סיום מסכת של תפארת בחורים. משמיע ישועה, נערך ונסדר ע"י ר' נתן צבי פרידמן ר"מ חברה ש"ס, ויצא לאור ע"י ר' משה מישל ב"ר יקותיאל יהודה הלוי אדלר. ההכנסה "לדבר מצוה רמה ונשגבה". בודאפעשט, דפוס משלם זלמן כ"ץ קאטצבורג, תש"ד, י' עמ'. בהקדמת המו"ל מדגיש את דברי הדרשן, שאחיו בטחון שהרעה לא תגיע להונגריה, ולא משום כך נוסע לארץ. הדרך, חו' א, דפוס אלמנת ובני נחום אורי אייזלער, שבט תש"ד, והוצאה ב' באדר, כו עמ'. כולל: דרך צדיקים – דרשת הפרידה, דרך קדושים – דברי מהר"א טרם עלותו לארץ. העורך ר' מנחם אהרן לעבאוויטש רב הצעיר מטשאפ בבודפשט, ובהקדמתו כותב שמהד' א' אזלה מהרה. במעטפת האחורית הודעה שמכינים חו' ב: דרשת הפרידה של הרבי ממונקטש בביהכ"נ הגדול, ועוד מודעות. נוסח זה נדפס מחדש בתוך: