ר' שמואל שמלקא ב"ר שלומ שאול רוקח
גביר ופרנס בלבוב, נשיא אגודת ישראל בגליציה
מלבוב (תרי"א–תר"ף)
נולד בשנת תרי"א לערך בפינסק שברוסיה, לאביו ר' שלום שאול ממשפחה שאינה חסידית. הנכדים מוסרים שיחוסה הגיע גם לראז"מ, והכוונה כנראה שהוא ממשפחתם. היה בנו של החכם העסקן ר' יהושע השל (נולד בתקע"א. ת"ח וגביר עצום. נשא את גיטל בתו הגדולה של רבי שלמה איגר, שכתב עליו בתקצ"ה לחת"ס באגרות סופרים, רעק"א, נד. אליו: שו"ת רעק"א, ריב, ריג), ב"ר גד אשר, ב"ר יהושע, כולם מפינסק, ב"ר שלום אב"ד טיקטין, בנו של המעשה רוקח.
עבר ללבוב משנשא את ב"ד נכדת הגביר ר' ירחמיאל ב"ר שמואל שמלקא הלוי הורביץ אשר היה חותנו של אביו. באוירתה החסידית התקרב לחסידי צורטקוב, וביקר לפרקים את ש"ב המהרי"ד מבלז. ת"ח מובהק בנגלה ובנסתר. קצב שעות לטיפול בעסקיו, ואת כל היתר הקדיש לתורה ולעסקנות. דמות אריסטוקרטית מרשימה בבגדי המשי ובצילינדר ללא רבב, בזקן לבן ארוך ומסודר והליכה איטית מכובדת, עד שאנשים נעצרו ברחוב לשאול מיהו. כרכרתו נרתמה לארבעה סוסים. בעל ידע רחב בתחומים שונים. מנוי על העתון הוינאי נייע-פרייע.
פרעסע, וקורא ספרות חקלאית מקצועית, להרחבת הידע הנחוץ לניהול חוותו הענקית רעטשיצה שליד היבניב, בה עשה את חודשי הקיץ. הושיב שם פקידים יהודים בעלי מרץ ודיין. למד מדי יום עם הפנקסן ר' ברל וייס ממקורבי הרבי מבלז (עליו: היבניב, 185).
מפרנסי קהילת לבוב, ולחם בראשה גיסו שמלקא פון הורביץ שהרחיק לכת. ראש אגו"י בגליציה, ונשיאה הראשון. ציר לועידת קטוביץ, ומארגן הועידה הראשונה בלבוב. ביתו פתוח לרווחה לכל מר נפש, ופיזר לצדקה. ממניחי היסוד למוסדות החינוך החרדי בעיר. בפרוץ מלה"ע א' ברח אל מחותנו לברלין, וסבל מתנאים קשים. בשובו רצוץ לגליציה ראה בחורבן רכושו, וכובד המצב הכלכלי. נפטר באחוזתו בתר"ף בטרם מלאו לו שבעים, ונטמן בלבוב.
ספרו הגדול על הרמב"ם אבד במלה"ע א'. בתקופת שבתו בברלין חיבר: קטורת רוקח א-ב, הערות קרובות לפשט על ספר משנת חסידים. שרד בכתובים אצל נכדו. קונ' זוהר השמש, ביאורים קרובים לפשט לפסוקים ומאמרים על פי הזוהר, עם קצת חידושים מספר מעט דבש מאת נכדו המהדיר ר' שמואל דוד ב"ר שלום שאול הכהן מונק, רבה של הקהילה החרדית בחיפה ומחבר שו"ת פאת שדך ועוד, בצירוף פרק שתירגם מספר זה א-לי ואנוהו, ירושלם תשל"ט. מעט מחידושיו נדפסו בסוף אור הישר מהד' ב'.
תשובה אליו: בית יצחק, חו"מ, עא בתרנ"ו.
בתו הצעירה זו' ד"ר לנדא בנו של אב"ד זלוטשוב, ואחרי פטירת חמיו ניהל את החוה. נספו בשואה הי"ד. הגדולה פעשא (פאולה) זו' הרב ד"ר מאיר מונק. נולד בשנת תרכ"ט באלטונה לאביו רב הקלויז ר' אליהו הכהן כצעיר ט"ו הבנים, אחרי ר' עזריאל (עזרא) רבה של עדת ישראל בברלין, ולאמו אחות הרב עזריאל הילדסהיימר. מתמיד ובקי בתורה, וקיבל גם תואר ד"ר למתימטיקה. כשנישא עבר ללבוב, ונהג חסידות ופרישות. למד עם ראש הישיבה ר' משה יהודה זידרה ואחרים. אמר תהילים בניגון מיוחד, וטבל כל יום. מראשי אגו"י בגליציה, ורבנים כיבדוהו מאד. יסד חברת מחזיקי לימוד לפועלים שילמדו בערב, ושילם את הוצאותיה. חי באוירה רוחנית, ולא הסכין למסחר. בקיץ עשה באחוזה עם חמיו, ורבות טרחו בהכנת חיטה למצה שמורה. לפני מלה"ע א' שב לגרמניה. מורה בסמינר למורים בקלן, ואח"כ בברלין בה כיהן גם כרב לחברת ש"ס. ביקר בארץ אחרי החגים, וכעבור י"ז יום נפטר פתאומית בירושלים ביום כ"ח חשון תרפ"ט. הניח חיבור בגרמנית: זה א-לי ואנוהו, לקירוב חכמת הקבלה אל ההגיון השכלי, ולפי מסורת המשפחה הורה שלא לתרגמו ללה"ק. פרק מוסרי מהספר תירגם נכדו הרב שמואל דוד מחיפה, וצירפו לזוהר השמש של חמיו.
שלח לארץ את ילדיו: א. הרב רפאל שלום שאול אב"ד בורגפרעפאך באשכנז, ורבה של קהילת איחוד שיבת ציון בת"א. בנו הרב שמואל דוד מחיפה הוציא לאור אחרי פטירתו את ספרו שו"ת בגדי שש, חיפה תשכ"ט, ב, כו עמ'; בשכפול, ובדפוס עם מכתבים, דרשות, הקדמת תולדותיו ויחוסו, ירושלים תשל"ג, 20; קנט עמ'; ב. חנה זו' ד"ר יהושע (פלק) שלזינגר מנהל בי"ח שערי צדק; ג. ר' אליהו. עלה לארץ בתרפ"ה. מחלוצי מחנה ישראל, מראשי אגו"י, ממיסדי פא"י בא"י וקרן הישוב, סגן ראש עירית פ"ת, וחבר מועצת ב"ב כנציג החזון איש. נפטר צעיר בתש"ט. הניח את אלמנתו קרולין מנהלת בתי אבות פוניבז'. לכולם צאצאים ממשיכי דרך אבות.
זאב פישר שיין, בסוד ישרים ועדה, רמד-רנא = היבניב, 97-103.
רוקח-אפטיקר ראה לפי: אפטיקר, ובמילואים