אבי המשפחה בליטוביסק. עשיר מופלג בעל אחוזות בסביבה. נדיב בעל חסד. מחסידי הדב"ח. עלה לירושלים בתר"ס (ולא בתרס"ד), עם זו' ושני נכדיו. רכש ברחוב הגיא בעיר העתיקה את חצר קדוש מיהודי שנקרא כך, לכל תפול בידי הנוצרים שבקשו לקנותה. בתרפ"ד הקדישה לעניים, וגרו בה גדולי ישראל. בתרס"ט בנה שכונה חדשה ליד רחוב בצלאל, וביכ"נ מנחם על שמו. הקדישה לכולל הקרוי עד היום על שמו, ובעצמו עבר לגור בה.
בעלותו לארץ הפקיד את אחוזותיו ביד חתנו ר' יחזקאל לנדא, ובנו ר' יעקב שהיה זמן מה ראש העיר. נפטר צעיר בשם טוב. זו' דבורה ובניה המשיכו בניהול האחוזה החקלאית, עסקני ציבור ציונים ובעלי חסד. מבניה: 1. צבי. חזר מהארץ לליטוביסק, ונספה בשואה. 2. בנימין המשכיל; 3. דוד שסירב להסגיר יהודים, ובחשפו חזהו למרצחים נורה ונהרג; 4. יוסף חתן ר' אליהו וזיסל רנד (להלן); 5. הצעיר בארץ.
ר' אליהו רנד הניח רכוש גדול לאלמנתו זיסל בת ר' וולף ויינפלד שנקרא רגירר. בביתה הדו-קומתי במרכז ליטוביסק התאכסנו אדמורי"ם שבאו לעיר והרבה אורחים. היו לה בנים ובנות רבים, ומהם: 1. זו' רמ"מ אייזהנדלר שניהל את עסקיה, ופירנס יהודים רבים עד תרע"ב; 2. זו' ר' יהושע (שיע) פנר מעסקני הציבור בעיירה. בתו אסתר נפטרה בארץ; 3. ר' שמואל. שב לליטוביסק אחרי מלה"ע א'. בתו אטקה נפטרה בארץ; 4. זו' ר' בנימין ב"ר ליב רנד; 5. זו' ר' יוסף ב"ר יעקב רנד. שניהם נכדי רמ"מ הכהן. ארבעה מנכדיה עלו לארץ, ושנים נתקיימו.
רמ"מ לירושלים בתרס"ט: דברי שמחה, ח"ב, לט. ליבאי, 252–253; שבתי זכריה, בתים ומוסדות יהודיים ברובע המוסלמי בירושלים העתיקה, ירושלים תשמ"ה, 31-40.