ר' שלמה יהודה ליב ב"ר אהרן חיים רפפורט
רב ואב"ד בטרנופול ובפרג, מאבות חכמת ישראל
מלבוב ופרג (תק"ן–תרכ"ח)
דמות שנויה במחלוקת על רקע זמנה ומקומה. החרדים ראו בו חוקר מתקדם וידידם של המשכילים, והנאורים ראו בו רב בטלן מהטיפוס הישן הלוחם למען ערכי האומה. נולד בלבוב ביום י"ט סיון תק"ן לאמו צירל עטיל "פנינת הנשים", ולאביו ר' אהרן חיים נכד רח"ב, שהחזיק ישיבה בביתו לתלמידים שבאו מרחבי גליציה, הגיד שיעור בשבתות, וכשהתרושש נעשה שמאי (מוכס).
למד עם ראו"מ טויבש אצל רצ"ה הלר, ונסמך מהחוו"ד ועוד. בכשרונותיו הרבים למד בעצמו צרפתית וגרמנית. נתפס להשכלה בהשפעת רנ"ק, ונודע בשם שי"ר. התכתב עשרות שנים עם שד"ל, צונץ ורח"נ דמביצר. בן י"ח הציעוהו שדכנים לקצוה"ח, ודחה מיד. נשא את בת ר' הירש הולשיצר, וגירשה כי לא היו להם ילדים. אז נשא את בת הקצוה"ח אחרי פטירתו (ולא סמך לשולחנו). נפטרה בפרג בשנת תר"ב.
הוציא לאור את ספר חמיו אבני מילואים, עם חידושיו. התפרנס בדוחק כמנהל חשבונות, וגם כשמאי וגזבר אצל חוכרי מס הבשר. מסר הרצאות בתולדות ישראל לחוג המשכילים בעיר, ולכן היה בתקע"ו בין המוחרמים ע"י האב"ד הישועו"י. לא הצליח להשיג רבנות באיטליה ובברלין, בגלל העדר השכלה אקדמית.
בשנת תקצ"ז הובא לרבנות טרנופול ע"י יוסף פרל ראש משכילי גליציה, על כס הרב הישיש ר' יהושע השל באב"ד. החסידים רדפוהו עד חרמה, וכעבור יותר משנה נאלץ לפרוש. יהודה ליב גרוס מטרנופול כתב נגדו בהשמצות וזלזולים: ספר תולדות על שיל"ר, תרי"א (המחלקה לכתבי יד, 1081 8°). משנת ת"ר אב"ד פרג, ומתר"ז רב ואב"ד. לחם בריפורמים ומגמותיהם, והדגיש את חשיבות המסורת, הלשון העברית, והעיסוק בחכמת ישראל. בזקנותו חלה בשחפת, והיו לו התפרצויות כעס ורוגז. נסע למקומות המרפא, והגיע גם לפפד"מ. נפטר ביום ג' דחוהמ"ס י"ט (ולא בליל י"ז) תשרי תרכ"ח. ללוייתו הגיעו ברכבת הרב אלעזר הורביץ וד"ר ילינק מוינא, וקשרו עליו דברים. כל השבעה ספדו רבני פרג, והמטיף ד"ר קעמפף. את ספריתו בת יותר משלושת אלפים כרכים תרם לקהילה, בתנאי שתוציא לאור את כתביו.
בנו יחידו: א. דוד (תקע"ח–תר"ל), מראשי משכילי קראקא (קראקא, 91). הוציא לאור את ספרו נחלת יהודה, כולל תשובות לגייגר, ולהשגות ר"מ קוניץ בספר בר יוחאי על מטפחת ספרים ליעב"ץ. לעמבערג, מיכל וואלף, תרל"ג, 8, 32, 4 עמ'. בהקדמת רצ"ה בודק כותב שנעתק ממה שרשם בגליוני ספרו, ואח"כ דברי רקע ממנו. בהתחלה שיר על הקבלה מר' יעקב פרנסיש. בסוף השמטות לעטור ספרים. בנותיו: ב. זו' הגבירה היילפרין בלייפציג; ג. זו' ר' צבי בודק בלייפציג; ג. זו' הסוחר בוש בפרג.
בעבודותיו הניח את היסודות למחקר המודרני של הספרות הרבנית, ונחשב מאבות חכמת ישראל. פירסם תחילה מאמרי מחקר ותולדות רבים בכתבי העת של זמנו. חשב לחבר סדרת אנשי שם על כל גדולי האומה. שש מסות בספרו תולדות הגאונים א-ב על: רס"ג, ר"ח, ר' נסים, רב האי גאון, ר' אלעזר הקליר והערוך. חלק יצא גם בשם ירושת שלמה. נדפס גם ערב מלין, אות א, פרג תרי"ב, מהדו' ב' מורחבת א-ב, וארשא תרע"ד, ומחברת הערוך. נדפסו גם ד' חלקים של אגרות שי"ר. ההדיר את הספרים הגיון הנפש, מוסר השכל, ותשובות גאונים קדמונים.
תשובות אליו: זכר ישעיהו, ח"ב, מח, מט בתקצ"ב.
המגיד, יא, 332, 339, (353), 371 ואילך; אהרן הכהן פאריעס מלבוב, השחר, א, 1-51. כתדפיסים הופיעו גם עבודותיהם של פ"ה וטשטיין ושמעון ברנפלד. עברי אנכי, ד, 35–36; אנשי שם, 209; ר"ר מרגליות, סיני, לא, צד-צה, עם ביבליוגרפיה; לבוב, 217; קרסל, ב, 874–876, עם ביבליוגרפיה; ד"ר מאיר ווכסמן, חכמת ישראל באירופה, ג, 312–323 (סקירת יצירתו); אלחנן ריינר, א"ע, לא, 300–301, עם ביבליוגרפיה.